חשבון נוסטרו
נוֹסְטְרוֹ (מלטינית: Nostro, "שלנו". על פי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן עַצְמִי), הוא חשבון בנק אשר בו מנוהל תיק ההשקעות של חברה, המנהלת גם כספים עבור לקוחות אחרים. באמצעות חשבון כזה מבצעת החברה פעולות קניה ומכירה של ניירות ערך עבור עצמה. בחשבון זה לא ניתן לבצע פעולות עבור לקוחות החברה, שחשבונותיהם צריכים להיות מופרדים לחלוטין מחשבון הנוסטרו. גם הניהול השוטף של תיק הנוסטרו אמור להיות מופרד מניהול חשבונות הלקוחות, ומנוהל על ידי אנשי מקצוע שאינם מעורבים בניהול תיקים אחרים.
נוסטרו הוא גם כינוי לחשבון הבנק שבו מנהל הבנק את תזרים העובר ושב שלו, הוא החשבון ממנו משולמת הריבית על הפקדות הלקוחות ואליו מוזרמות תנועות ריבית החובה מחשבונותיהם.
נוסטרו בשוק ההון הישראלי
בעוד ובעולם השימוש במונח הוא בעיקר לפעילות בנקאית במישור הפיקדונות, בשוק ההון המקומי ההתייחסות היא בעיקר לחשבונות ניירות הערך של בתי השקעות אשר עוסקים גם בניהול השקעות באמצעות ניהול תיקי השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול כספי גמל ופנסיה וכן לחשבונות העצמיים של חברי הבורסה, בנוסף לבנקים. בעבר היו בבנקים ניגודי עניינים אפשריים בין חשבונות נוסטרו ללקוחות, אולם רפורמת בכר הפחיתה את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון והביאה לסיום הבעלות של הבנקים על קופות גמל וקרנות נאמנות.
בשנים האחרונות נתקל שוק ההון במספר מקרים בהם נחקרו בתי השקעות, כגון בית ההשקעות פסגות, על ידי רשות ניירות ערך, בחשד שעשו שימוש לרעה בנוסטרו על מנת להשיא רווחים בצורה שאינה כשרה שיצרה ניגוד אינטרסים בין פעילות ההשקעות העצמית לבין ניהול כספם של העמיתים. [1]
קישורים חיצוניים
- שי אספריל והדר רז, ציידי הכסף, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2010
