חצי האי ג'ייסון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
חצי האי ג'ייסון (באנגלית: Jason Peninsula) הוא חצי אי גדול בחוף המזרחי של ארץ גראהאם שבאנטארקטיקה[1].
בחצי האי, המתנשא מעל מדף הקרח לארסן, מספר פסגות המכוסות ברובן שלג[1].
חצי האי משתרע מהמישור הצר שממזרח לכיפת מדיאה ועד כף פראמנס[1]. אורכו של חצי האי 78 קילומטרים[1].
היסטוריה
גילוי חצי האי
מגלה הארצות הנורווגי קארל אנטון לארסן מיפה את חוף אנטארקטיקה באזור זה ב-9 בדצמבר 1893[1].
לארסן קרא לאחת מהפסגות "הר ג'ייסון" על שם ספינתו - "ג'ייסון"[1].
לארסן היה רחוק מכדי למפות את האזור בפירוט, אולם בשנת 1902 המשלחת האנטארקטית השבדית בפיקודו של אוטו נורדנשלד, ראתה את חצי האי מנונאטאק בורכגרווינק, וחשבה כי מדובר באי ולא בחוף היבשת[1].
בשנת 1955 סקר שטחי חסות איי פוקלנד מיפה את האזור וקבע כי מדובר בחצי אי גדול[1].
לקריאה נוספת
• David J. Cantrill, Imogen Poole, The Vegetation of Antarctica through Geological Time, P 178
קישורים חיצוניים
- חצי האי ג'ייסון באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- חצי האי ג'ייסון באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה
- תצלום לוויין של אזור חצי האי ג'ייסון
הערות שוליים
26289042חצי האי ג'ייסון