חסידות אנטניא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות אוטיניא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים הגר, האדמו"ר הראשון

חסידות אנטניא (מכונה אוטיניא או אטיניא) היא חצר חסידית שפעלה בגליציה המזרחית לפני השואה, ענף מחסידות ויז'ניץ. הוקמה בעיירה אוטיניה בסוף המאה ה-19, אחר מלחמת העולם הראשונה עברה לסטניסלב. האדמו"ר הראשון היה רבי חיים הגר, בנו של רבי ברוך מויז'ניץ. כיום מכהן רבי ברוך הגר כאדמו"ר מאנטניא בבני ברק.

תולדות החסידות

הרב ברוך הגר, האדמו"ר מאנטניא, בעת טיש יארצייט לרגל ההילולא של הנפש יש"י, כ"ד אייר תש"פ

בשנת תרנ"ג נפטר רבי ברוך מויז'ניץ. בנו השני, רבי חיים, רכש שטח בעיירה אוטיניה והקים שם את חצרו[1]. על אף שאחיו הגדול, רבי ישראל ירש את חצרו של אביהם ורוב החסידים הלכו אליו, חלק מהחסידים פנו לרבי חיים, בהם תלמידי חכמים וגבירים רבים. חסידיו נמנו באלפים. בתי כנסת של החסידות היו נפוצים ברחבי גליציה, כמו בלייפציג ולבוב. אף בקראון הייטס נבנה בית מדרש של החסידות (קיים עד היום ברשות חסידי חב"ד).

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה החצר לסטניסלב הסמוכה, שם הקים רבי חיים בית מדרש גדול. בנו, רבי מנחם מנדל, חתן רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי, חזר לאנטניא ושיקם שם את החסידות. כעבור מספר שנים חלה בטיפוס, ונפטר בחיי אביו.

בשנת תרצ"ב נפטר רבי חיים, ועל מקומו עלה בנו רבי ישראל שלום יוסף ה"נפש ישי". נולד בשנת תרמ"ד, היה נשוי להניא, בת דודו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה ובשנית נישא לדבורה לאה, בתו של רבי יחיאל הורוביץ מפאקשיווניץ. נרצחו בכ"ד באייר[2] תש"ד יחד עם שלושת ילדיהם. מעט מדברי תורתו הודפסו בספר "נפש יש"י".

החסידות נכחדה בשואה כמעט כליל.

לאחר השואה

הרב ברוך הגר, האדמו"ר מאנטניא

שרידים ממשפחות חסידי אנטניא הקימו לאחר השואה בית כנסת בתל אביב[3] ובחיפה.

רבי חיים מאיר מוויז'ניץ הכתיר את רבי משה הגר (תרפ"ט - כ"ה באב תשנ"ד) נינו של רבי חיים מאנטניא (אביו הרב ברוך הגר היה בנו של רבי יחיאל מיכל מהורודנקה חתנו של רבי חיים), לאדמו"ר מאנטניא. הוא פתח בית מדרש ברחוב הושע בבני ברק, והתאספו סביבו כמה משפחות מחסידי אנטניא. בתשכ"ט הקים את ישיבת טל חיים על שם האדמו"ר רבי חיים בתל אביב, אולם הישיבה נסגרה כעבור שנים אחדות.

האדמו"ר הנוכחי
ערך מורחב – הרב ברוך הגר (אנטניא)

הרב ברוך הגר בנו של רבי משה, משפיע חסידי, וראש חברה בחסידות ויז'ניץ, הוכתר לאדמו"ר עם פטירת אביו, מנהל את חצרו בבית המדרש ברחוב הושע בבני ברק. ועורך טישים מידי ליל שבת.

אחיו הרב אריה פתח בית מדרש בשנת תש"פ ברחוב דמשק אליעזר בבני ברק, בו הוא החל לכהן כאדמו"ר. חצרו מכונה "אנטניא-הורודנקה" על שם רבי חיים מאנטניא וחתנו רבי יחיאל מיכל מהורודנקה, סביבו מתאספים קהל אברכים ובחורים שנשרו מחסידות ויז'ניץ ומתקבצים לשמוע דברי חיזוק תורה וחסידות[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי חיים בחר בעיירה זו עקב מעשה שהיה לו עם סבו הצמח צדיק, שפעם נסעו ועברו בעיירה זו וסבו הצביע לו על שטח ואמר לו:"אפשר להקים פה סאלאש (אוהל) גדול". רבי חיים הבין שרמז לו שיקים את חצרו במקום זה בבוא היום.
  2. ^ יש אומרים:י"ט באייר, אך למעשה בחסידות נוהגים את ההילולא בכ"ד באייר, ראה לדוגמא כאן.
  3. ^ הודעה על סעודת הילולא לרבי חיים מאנטניא בבית המדרש בתל אביב, באתר הספריה הלאומית.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29081317חסידות אוטיניא