חן קוגל
.jpg) | |
| חן קוגל, 2015 | |
| לידה | 14 במאי 1962 (גיל: 62) |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| התמחות | רפואה משפטית |
| תפקידים | מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית (2013–) |
חן קוּגֶל (נולד ב-14 במאי 1962) הוא רופא מומחה לרפואה משפטית, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד (2024).
ביוגרפיה
קוגל הוא נכדו של ד"ר חיים קוגל, ראש המועצה המקומית הראשון של חולון וראש העירייה הראשון שלה.
ב-1986 סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם למד במסגרת העתודה האקדמית. עם סיום לימודיו שירת בחיל הרפואה, ובהמשך התמחה ברפואה משפטית. הגיע לדרגת סגן-אלוף, ובמילואים הוא מפקד מרכז איסוף נתוני חללים של צה"ל[1].
קוגל עבד במכון הלאומי לרפואה משפטית החל משנת 1991. בין השנים 1996 ל-1998 שהה בסבב מכונים לרפואה משפטית בארצות הברית, באנגליה, באוסטרליה ובדרום אפריקה.
בשנת 2005 פרש מהמכון לרפואה משפטית, והקים מכון פרטי, ראשון מסוגו בישראל, לשירותי רפואה משפטית[2][3]. לפרישה קדמה תלונתו על אי סדרים בניהולו של פרופ' יהודה היס, תלונה שנבדקה על ידי מבקר המדינה ונמצאה מוצדקת.
במסגרת עבודתו במכון לרפואה משפטית ובהמשך כמנהל מכון פרטי, נתן קוגל פעמים רבות עדות מומחה במשפטים שבהם נדרשה בדיקה פתולוגית. בין היתר, הכין את חוות הדעת הרשמית בנוגע לסיכוי מותם של החיילים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה וכן חוות דעת בנוגע לסיבת מותה של הילדה רוז פיזם.
בשנת 2013 מונה קוגל למנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית[4].
בשנת 2014 קבע בית המשפט כי חוות הדעת של ד"ר מאיה פורמן, שתמכה בחפותו של רומן זדורוב, היא רשלנית ובלתי מקצועית. בעקבות זאת ביקשה הפרקליטות להשעות את פורמן מכתיבת חוות דעת נוספות מטעם המכון הלאומי לרפואה משפטית עד להכרעת בית המשפט העליון בנושא. פורמן פנתה לבית הדין לעבודה, וד"ר קוגל ביקש להגיש תצהיר התומך בעמדתה המקצועית של ד"ר פורמן. תצהיר זה היה למעשה חוות דעת של ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית שסותרת את עמדת המדינה ואת הכרעת בית המשפט בפרשת רצח תאיר ראדה. הידיעה על התצהיר הפתיעה את נציגי הפרקליטות, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר דרשה מד"ר קוגל שלא יגיש את התצהיר לבית הדין לעבודה. בעקבות ביקורת ציבורית וטענתה של נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל על שיבוש מהלכי משפט מצד הפרקליטות, הורה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לאפשר לקוגל להגיש את התצהיר תוך ציון העובדה כי מדובר בדעתו האישית בלבד.[5][6]
לצד עבודתו כפתולוג הוא מלמד בפקולטות למשפטים ולרפואה של אוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה למנהל בראשון לציון. כמו כן, הוא חבר הוועד המנהל של עמותת עוגן, המסייעת לעובדים חושפי שחיתות החוששים לפגיעה בהם.
בשנת 2022 השתתף בעונה השנייה של מנאייכ בתפקיד עצמו.[7]
ב-20 במרץ 2024 הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוחלט להעניק לקוגל את פרס ישראל לשנת 2024 בתחום הגבורה האזרחית[8].
אות הלוחם בשחיתות
במהלך שנות עבודתו במכון הלאומי לרפואה משפטית, נחשף ד"ר קוגל לפעילות מכונים מקבילים בחו"ל. בעקבות חשיפה זו חש כי פעילות המכון הלאומי בישראל לוקה באי-סדרים חמורים, לרבות פגיעה בכבוד המתים. לאחר שנסיונותיו לשנות את הקיים מבפנים לא צלחו, פנה ד"ר קוגל לתקשורת. בשנת 2000 התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" סדרת תחקירים[9], שבעקבותיה הורה שר הבריאות, דני נוה, על הקמת ועדת בדיקה בראשות שופט שהמליצה להעמיד את מנהל המכון פרופ' יהודה היס לדין משמעתי והמכון עצמו הוכפף על ידי משרד הבריאות לבית החולים "אסף הרופא". במהלך עבודת הוועדה חש ד"ר קוגל כי היס ניסה לקצץ בסמכויותיו, ופנה בעניין זה למבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שהורה למשרד הבריאות שלא לפגוע במעמדו[10]. על רקע חשיפה זו הוענק לד"ר קוגל ב-2007 אות אביר איכות השלטון בקטגוריית "אות הלוחם בשחיתות"[11].
חיים אישיים
לצד עבודתו המקצועית, קוגל הוא פסנתרן ג'אז חובב, המנגן להנאתו במועדוני ג'אז בתל אביב ובערים אחרות[12].
קוגל מתגורר בתל אביב.
קישורים חיצוניים
חן קוגל, ברשת החברתית LinkedIn- ניר חסון, מומחים: המכון הפתולוגי אינו אובייקטיבי, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2006
- חן קוגל, עצרו את מטס האנרכיסטים, שישלחו גלויה, באתר ynet, 12 באפריל 2012
- מור שמעוני, "תמיד תהיה לנו עבודה, בסוף כולם מתים", באתר וואלה!, 25 בספטמבר 2014
- שחר שחר ושירית בכר, ד"ר חן קוגל מדבר: "הייתה עצימת עיניים והתעלמות מהתקלות החמורות שהיו כאן", באתר "תקדין", 11 במאי 2017
ניר גונטז', אתה עושה גוגל על האיש שעכשיו מונח לפניך כגופה? "כן. למען האמת כן", באתר הארץ, 8 בספטמבר 2021- שרי מקובר־בליקוב, "זה היה טבח בסגנון דאע"ש": ד"ר חן קוגל נזכר בזוועות השבת השחורה, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2024
הערות שוליים
- ^ מיטל יסעור-בית אור, במלחמה: לראשונה הופעלה יחידה צבאית לזיהוי חללים, באתר ynet, 16 באוגוסט 2006
- ^ עלי ואקד ואפרת וייס, מלחמת הפתולוגים: ממה נהרגה עביר?, באתר ynet, 26 בינואר 2007
- ^ המומחים יחפשו סימני אלימות, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2008
- ^ ליאת רותם מלמד, המחליף של היס: סגנו שהתלונן - ד"ר חן קוגל, באתר ynet, 13 במרץ 2013
- ^ רויטל חובל, השופטים על הרופאה שהפרקליטות מנסה לטרפד את מינויה: "המאזן לטובתה", באתר TheMarker, 26 ביולי 2014
- ^ יהודה וינשטיין, היועץ 245-248.
- ^ סמדר שילוני, 70 אלף שקל ליום צילום בנתב"ג והאופנוע שהתהפך: מאחורי הקלעים של "מנאייכ", באתר ynet, 4 ביולי 2022
- ^ נועם (דבול) דביר, מיטל יסעור בית-אור, פורסמו שני זוכים נוספים לפרס ישראל: גבורה אזרחית לד״ר חן קוגל, ערבות ההדדית לד"ר כוכב אלקיים-לוי, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2024
- ^ טלי חרותי-סובר, "לא יכולתי לשתוק ובו בזמן לחיות במצפון נקי", באתר ynet, 11 במאי 2006
- ^ אטילה שומפלבי, המבקר: לא לפגוע במעמד הפתולוג שהעיד על אי סדרים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2002
- ^ אביר איכות השלטון 2007 באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל
- ^ אביבה לורי, טיפול בתיפוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2006
38307242חן קוגל