חיננית הבתה
חיננית הבתה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
משפחה: | מורכבים |
סוג: | חיננית |
מין: | חיננית הבתה |
שם מדעי | |
Bellis sylvestris |
חיננית הבָּתָה (שם מדעי: Bellis sylvestris) היא עשב רב-שנתי מהסוג חיננית במשפחת המורכבים (Asteraceae או Compositae). צמח עשבוני נמוך, העלים פשוטים, מסודרים בשושנת על הקרקע; עלי הכותרת של פרחי ההיקף הלשוניים צבעם סגול-ורוד. לאחר הפריחה הם לבנים עם שאריות של סגול-ורוד, בעקר בצדם התחתון. הפרחים הצינוריים במרכז הקרקפת צהובים. חיננית הבתה גדלה בר בישראל ממישור החוף ועד גב ההר ומדרום הרי יהודה ועד החרמון. עונת הפריחה מדצמבר ועד מרץ.
עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שפירושו "פנינה" בשפה היוונית, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות. עלי הכותרת הלבנים של פרחי ההיקף הלשוניים מתאימים במיוחד למשחק "אוהבת לא אוהבת". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר מרגנית השדה (Anagallis arvensis), ששמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, זכה גם לתהילה ספרותית ברומן פרי עטה של הברונית אמה אורצ'י. הפרח הלבן ששמו נגזל נאלץ להסתפק במילה השנייה בשירו של קיפניס – חיננית.
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיננית הבתה |