חיל העבודה הילידי הדרום-אפריקאי

עובדים, ככל הנראה מאנשי החיל, מבשלים ואוכלים מרק בבסיס בחזית המערבית, 1917 לערך

חיל העבודה הילידי הדרום-אפריקאי (באנגלית: South African Native Labour Corps, בראשי תיבות: SANLC) היה חיל עובדים שהוקם ב-1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, מקרב התושבים האפריקאים של דרום אפריקה, ושירת בחזית המערבית באירופה. החיל מנה כ-21 אלף עובדים ואנשיו הועסקו בעבודות לצורכי המלחמה עד לפירוקו בינואר 1918.

הקמת החיל

חיל העבודה הדרום-אפריקאי הוקם בעקבות החלטת קבינט המלחמה הבריטי לגייס עובדים אזרחיים לעבודות בעורף, בעיקר בפריקת מטענים מאוניות בנמלי צרפת לצורך מאמץ המלחמה, בניסיון להקל את מצוקת כוח העבודה לעבודות אלה באירופה המערבית. ראש ממשלת דרום אפריקה לואי בותה היה מעורב במשא ומתן עם ממשלת בריטניה על הקמת החיל ותפקידיו. ממשלתו דרשה שהעובדים ישוכנו במחנות נפרדים וסגורים ושאף אחד מהם לא ישרת ויילחם לצד חיילים לבנים בתנאים שווים, וזאת על מנת למנוע את שבירת מחסום הגזע ביניהם. הסכמת הפרלמנט של דרום אפריקה להקמת החיל לא נדרשה, שכן כל הוצאותיו כוסו על ידי ממשלת בריטניה.

גיוס העובדים לחיל בדרום אפריקה החל בספטמבר 1916. הגיוס נעשה בסיועם של מושלים מקומיים, כמרים וגם אישים מקרב העילית המשכילה של השחורים בדרום אפריקה, שסברו שהשירות בחיל ידגים את נאמנותם של בני קהילתם למלך בריטניה ויוכל לשמש על מנת להשיג להם זכויות פוליטיות בעתיד. לעובדים הוצע חוזה עבודה לשנה עם אפשרות להארכה ושכר של שלוש לירות לחודש, שהיה לכאורה גבוה בכעשרה אחוזים משכר העבודה הרווח.

בנוסף לחששות הממשלה מהקמת החיל נתקלה הקמתו בהתנגדות מצד קבוצות שונות בדרום אפריקה. לשכת בעלי המכרות חששה שהקמתו תפגע בהיקף כוח האדם הזמין לעבודה במכרות הזהב של המדינה ותביא עקב כך לעלייה בשכרם של הפועלים הנותרים. חוואים לבנים הביעו חשש דומה ואיימו על הפועלים שלהם בגירוש מבתיהם בחוות כדי להניא אותם מלהתגייס לחיל. הפוליטיקאי ג'ון מרימן (John X. Merriman) חשש לאשר יקרה כאשר העובדים הילידים יחזרו מאירופה לאחר שייחשפו לתנאים החברתיים שם. מצד הקהילה השחורה עלה החשש שמקרקעין שבהם החזיקו מתגייסים לחיל יופקעו מהם תוך גירוש משפחותיהם מהם. גם אמונות טפלות היו מקור להתנגדות, שכן חלק מהתושבים השחורים האמינו שאדם לא יוכל לחצות את הים ולהיוותר בחיים.

החיל

כומר אפריקאי בחזית המערבית, ינואר 1918

בסך הכל גויסו כ-25 אלף עובדים לחיל וכ-21 אלף מהם יצאו לאירופה. שתי הקבוצות הראשונות מהם הגיעו לצרפת ב-20 בנובמבר 1916. בנוסף לעבודה בנמלים הועסקו העובדים בעבודות במסילות רכבת, בכרייה ובחטיבת עצים.

מפקד החיל, קולונל סא"מ פריצ'רד (S.A.M. Pritchard), הצטווה להבטיח את שליטת ממשלת דרום אפריקה על החיל בעת שהותו באירופה באמצעות קציניו הלבנים וזאת על מנת למנוע מהעובדים להתרועע עם התושבים הצרפתים ועם החיילים בחזית ולשלוט בעבודות שבהן שובצו. המטרה הייתה למנוע מהם מלהיחשף לתנאים החברתיים באירופה ולפעילות איגודי עובדים וכן לתנאי העבודה של עובדים אזרחיים אחרים, שעבדו פחות שעות מהם. למורת רוחה של ממשלת דרום אפריקה הביא מנגנון הניהול הבריטי של כלל כוח העבודה האזרחי המגויס באירופה לרבות הדרום אפריקאים למשלוח קבוצות קטנות מתוכם למשימות שונות, לרבות בסמוך לקווי החזית. עד לאפריל 1917 הצליחו מפקדי החיל להסיג את עובדיהם מקווי החזית, לתסכולם של הבריטים, ולרכזם בעבודה בנמלי תעלת למאנש. בניגוד לעובדים בכל חילות העבודה אחרים שגויסו והובאו לצרפת, העובדים האפריקאים היו כלואים למעשה בבסיסיהם בכל עת שבה לא עסקו בעבודה מחוץ להם, ותנאיהם דמו לאלו של שבויי מלחמה. הדבר גרם לתסיסה בקרב אנשי החיל ולמקרים של שביתות וסירוב פקודה. באחד המקרים נהרגו 13 עובדים על ידי מפקדיהם הלבנים לאחר שהתקוממו נגד מעצרו של אחד מחבריהם וניסו לשחררו ממנו, והתקרית הושתקה.

הבריטים, שנזקקו לידיים עובדות נוספות, קיוו שמצבת החיל תגדל עד ל-50 אלף איש, אך הדבר לא קרה. ממשלת דרום אפריקה בחרה לפעול להשבת עובדי החיל לארצם, גם לנוכח הלחץ להקל את תנאי המחיה הסגורים שלהם. היא אמנם תרצה זאת בצרכי המלחמה, אך נראה שהמניע לכך היה פוליטי. אחרוני עובדי החיל עזבו את צרפת ב-5 בינואר 1918.

מפקד הצבא הבריטי בחזית המערבית, הגנרל הייג, הביע את הערכתו לעבודה שעשו אנשי החיל. לעומת זאת ממשלתם לא העניקה להם כל עיטור על שירותם. היא אף מנעה מהם מלקבל את מדליית המלחמה הבריטית (ארד), שהוענקה על ידי מלך בריטניה ג'ורג' החמישי לכל העובדים האזרחיים ששירתו את האימפריה הבריטית במהלך המלחמה.

אבדות

על פי רשומות ועדת חבר העמים לקברי מלחמה מתו בנסיבות שונות 1,304 מאנשי החיל. 607 עובדים ותשעה קצינים לבנים טבעו לאחר שהאונייה מנדי (SS Mendi) שבה הפליגו התנגשה באונייה אחרת וטבעה ליד האי וייט ב-21 בפברואר 1917. 331 עובדים מתו בצרפת מסיבות רפואיות שונות, כנראה ממחלת השחפת.

ראו גם

• חיל העבודה הסיני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיל העבודה הילידי הדרום-אפריקאי בוויקישיתוף

• מאמר על החיל, באתר South African History Online

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34851684חיל העבודה הילידי הדרום-אפריקאי