חילול לחם ה"קודש"

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חילול לחם הקודש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חילול לחם ה"קודש" הוא צורה של חילול הקודש על פי מספר זרמים בנצרות, הכרוכה בביזוי לחם ה"קודש" שמייצג את גופו של אותו האיש. בימי הביניים, האשמת יהודים בחילול לחם ה"קודש" הייתה מניע נפוץ לפרעות ביהודי אירופה.

רקע

בבלק מזרמי הנצרות, חילול לחם ה"קודש", גניבתו או מכירתו נחשבים לחטא חמור. על פי אמונתם של חלק מהפלגים הנוצריים בימי הביניים, לאחר הטרנסובסטנציאציה דקירת הלחם הייתה עשויה לגרום לו לזוב דם. האשמת העם היהודי ברצח אותו האיש הייתה מקובלת, ודקירת לחם ה"קודש" על ידי יהודים נתפסה לעיתים כניסיון לשחזור הצליבה.[1]

עלילות דם

חילול לחם ה"קודש" היה עילה רווחת לעלילות דם בימי הביניים. על פי העלילה הנפוצה, יהודים גנבו או רכשו במרמה או בשוחד את לחם ה"קודש" על מנת לחלל אותו. הם דקרו, שרפו או שברו אותו, וכך גרמו לו לדמם או לצעוק. כאשר הם ניסו להסתיר את חטאם, נעשה נס שעורר את תשומת לב הקהילה הנוצרית והוביל לגילוי הפשע.[2] הנאשמים הועמדו למשפט, ועל פי עדויות או וידויים שנגבו בעינויים, נידונו למוות, לרוב בשריפה. לעיתים קרובות לווה המשפט בפרעות של המון מוסת, בהריסת בתי כנסת ובטבח או גירוש הקהילה היהודית המקומית.[3]

עלילת חילול לחם ה"קודש" המתועדת הראשונה אירעה בשנת 1243 בביליץ (אנ') שבגרמניה, והובילה לשריפתם של יהודי הקהילה המקומית על גבעה סמוכה לעיר.[2] האשמות דומות גרמו לרדיפות אנטישמיות נרחבות בפריז (1290),[4] בנירנברג (1298), ברגנסבורג (1298),[5] בסנקט פלטן (1306),[6] בגיסטרו (1330), בדגנדורף (1338),[7] בוולפסברג (1338), בברצלונה (1367), בבריסל (1370),[8] בטרואל ובווסקה (1377), בפראג (1389), בפוזנן (1399),[9] בגלוגוב (1401), בזלצבורג (1404), בקרקוב (1407 ו-1423), בסגוביה (1410), בוורוצלב (1453),[10] בפסאו (1477), במקלנבורג (1492), בפלזן (1504), בברנדנבורג (1510), באלזס (1514), בסוכצ'ב (1556)[11] ועוד. בשנת 1631 נשרף על המוקד היהודי האחרון באשמת חילול לחם ה"קודש". עלילות חילול לחם ה"קודש" פחתו בהדרגה עם עליית הרפורמציה הפרוטסטנטית, אך המשיכו עד המאה ה-19; ההאשמה המתועדת האחרונה הייתה בברלאד שברומניה, בשנת 1836.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חילול לחם ה"קודש" בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Robert C. Stacey, From Ritual Crucifixion to Host Desecration: Jews and the Body of Christ, Jewish History 12, 1998, עמ' 11–28
  2. ^ 2.0 2.1 Dr. Miriam Bodian, Late Medieval Persecutions, The University of Texas at Austin
  3. ^ Rubin M. Desecration of the Host: The Birth of an Accusation. Studies in Church History. 1992;29:169-185. doi:10.1017/S0424208400011281
  4. ^ L'histoire des Billettes, eglise-billettes, ‏1 בדצמבר 2022
  5. ^ Donald L. Keay, Toleration and Persecution: The Jewish Community of Medieval Regensburg, Bridgewater Review, Bridgewater State College, 1983
  6. ^ Sankt Pölten | Jewish Communities of Austria, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי
  7. ^ David B. Green, 1338: Knights on horseback massacre Deggendorf's Jews, Haaretz, ‏30 בספטמבר 2015
  8. ^ History | Brussels Cathedral
  9. ^ Poznań The Tale of the Three Hosts, Wielkopolska, ‏30 במרץ 2012
  10. ^ David B. Green, 1453: Breslau burns its Jews at the stake - Jewish World, Haaretz, ‏3 ביולי 2016
  11. ^ Howard Louthan, From the Jews of Sochaczew to the Heretics of Augsburg, Austrian Academy of Sciences, 2018
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חילול לחם הקודש38587782Q354406