חזקי שוהם

חזקי שוהם

אין תמונה חופשית
מדינה	ישראל
עיסוק	חוקר ומרצה
תפקיד	היסטוריון וחוקר תרבות
biu.academia.edu/HizkyShoham

חזקי שוהם (נולד בשנת 1975) הוא היסטוריון, סוציולוג וחוקר תרבות ישראלי, פרופסור חבר בתוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, מנהל-שותף של המרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטה זו, ועמית מחקר במכון הרטמן. תחומי התמחותו העיקריים הם תיאוריות של התרבות, היסטוריה תרבותית של ישראל, הציונות והיישוב ותרבות יהודית.

בשנת 2006 הגיש את עבודת הדוקטורט שכתב בהנחיית פרופ' אבי שגיא וז'ק ארנפרוינד בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, וכותרתה היא: "חגיגות פורים בתל אביב 1908–1936: עיון מחודש במשמעותם של סמלים, מסורת וספירה ציבורית בתרבות עממית ציונית". בין השנים 2008–2010 עשה פוסט-דוקטורט בתוכנית ללימודי יהודיים באוניברסיטת ייל, ועבד בהנחייתה של פרופ' פולה היימן (Paula Hyman). כן עבד עם המרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטה זו, בראשותו של פרופ' ג'פרי אלכסנדר (Jeffrey Alexander). מאז אוקטובר 2013 הוא מלמד באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות.

מחקריו

מחקריו של שוהם מתמקדים בצמיחתה של התרבות העממית הישראלית החל משורשיה בשלהי המאה ה-19 ועד לימינו, על מנהגיה היומיומיים כמו המנגל ביום העצמאות, הנטיעות בט"ו בשבט, או ה"בת מצווש". שוהם מפנה את המבט המחקרי וההגותי מהאליטות האינטלקטואליות, האידאולוגיות והפוליטיות אל האופן שבו התרבות נוצרה "מלמטה", כדי להעמיד בלב הדיון את השיח הסוציולוגי על אודות העיצוב המחודש של ריטואלים ומיתוסים, ולבחון מחדש את שורשי המסורת הישראלית כתרבות יהודית אזרחית.

בשנת 2013 פרסם את ספרו הראשון "מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב (1908–1936) ובנייתה של אומה חדשה", המבוסס על עבודת הדוקטורט שכתב. הספר מציע בחינה אתנוגרפית מדוקדקת של האירוע הציבורי הגדול ביותר ביישוב בתקופת המנדט – קרנבל הפורים בתל אביב. שוהם עוקב אחר התפתחות החגיגות משלהי התקופה העות'מאנית עד אמצע שנות השלושים, ומתאר את שני ענפיהן המרכזיים: נשפי הפורים באולמות ותהלוכת המיצגים הגדולה ברחבי העיר, שהחל מ-1932 נקראה "עדלאידע". בספר מבקש שוהם להציע נקודת מבט אנתרופולוגית לחקירתן של התרבות העברית החדשה והאידאולוגיה הציונית, במקום הדגש הפוליטי-אידאולוגי המאפיין באופן מסורתי את חקר הלאומיות היהודית. מחקר אתנוגרפי-היסטורי זה מציע נקודת מבט שונה לדיון בבעיות אחדות: היחס בין הווה לעבר בתרבות העברית החדשה, הריבונות והיחס ללא-יהודי במחשבה הציונית, האיזון בין עיר לכפר והמתח בין מרכיביה השונים של תרבותה המתחדשת של חברת המהגרים.

הספר זכה בפרס ע"ש איש-שלום לספר ביכורים לשנת תשע"ה.

בספרו "נעשה לנו חג: חגים ותרבות אזרחית בישראל" מבקש שוהם לדון בשאלות הנוגעות לתפיסת הזהות היהודית באמצעות חקר פרטים קטנים ויום-יומיים, ומנסה להבין האם התרבות היהודית בגרסתה הפופולרית יכולה לתרום במשהו לתרבות האזרחית בישראל. שוהם מתחקה אחר תולדות החגים הישראליים ודרכי חגיגתם ומנתח את משמעויותיהם ליהודים הישראלים, המציינים את החגים כחלק מתרבות אזרחית הנוצרת "מלמטה", ומציע להפוך את התרבות היהודית לתרבות אזרחית, שתהיה משותפת לכל הישראלים. השאלה נבדקת באמצעות דיון משווה בין שלושה חגים: פסח, ט"ו בשבט ויום כיפור. שוהם מנסה להבין את מקומה של התרבות היהודית בחיי היום־יום בישראל, הנשלטים במידה רבה על ידי סמלים וטקסים יהודיים גם אם הפרשנות הניתנת להם בתרבות הישראלית אינה זהה לפרשנויות הניתנות להם בתרבויות יהודיות אחרות בנות זמננו, בעיקר ההלכה, המיסטיקה והתרבות היהודית האמריקאית.

פרסומיו

ספריו

• מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב (1936-1908) ובנייתה של אומה חדשה, רמת גן ושדה בוקר: אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון, 2013.
• 2014 ,Carnival in Tel Aviv : Purim and the celebration of urban Zionism, Boston: Academic Studies Press
• נעשה לנו חג: חגים ותרבות אזרחית בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014.
• "Israel Celebrates: Jewish Holidays and Civic Culture in Israel, boston: brill, 2017

מאמרים נבחרים

• "איך נראה יהודי? קריאה מחודשת במחזה הגטו החדש", הרצל אז והיום: יהודי ישן - אדם חדש? אבי שגיא וידידיה שטרן (עורכים), ירושלים: כתר, 2008, עמ' 285–323.
• [עם נעמה דינור ויאיר ליפשיץ], "מנזר ליצר: תפקידו התרבותי של שיער הנזיר בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כ"ד–כ"ה (2008): 33–68.
• "ובכן, עשינו קצת מסורת: המסורת המומצאת ובעיית העבר בתרבות העברית החדשה", ראשית 1 (2009): 324-305.
• "קום וברח מן העיר": אידאולוגיה ציונית אחרת ב"זאת היא הארץ", זמנים 106 (תשס"ט): 105–94.
• "העיר העברית הראשונה או העיר היהודית הראשונה?", פנים 45 (2009): 36–29.
• "אסתר המלכה העבריה", סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 22 (פברואר 2012): 3–9.
• מהעלייה השלישית לעלייה השנייה ובחזרה: היווצרות החלוקה לתקופות לפי העליות הממוספרות, ציון, עז (ב), תשע"ב.
• דת', 'חילוניות' ו'מסורת' במחשבה הציבורית בישראל, עיונים - כתב עת רב תחומי לחקר ישראל, 24, 2014.
• רב לשוניות וחד-לשונית: לאומיות מלמעלה מול לאומיות מלמטה בתקופת המנדט, ישראל 23, 2016.
• "המקף מול היעדרו: קווי יסוד לניתוח השוואתי בין-תרבותי של ישראל והתפוצה המערבית", העולם היהודי – מבטים מישראל: דימויים, ייצוגים וגבולות, בעריכת אופיר עבו ותניא ציון-וולדקס, שדה-בוקר: אוניברסיטת בן-גוריון, 2020, עמ' 69–45.
• "המקרה המוזר של אמצע הלילה בכפר: חזות וצליל פלסטיניים במרחב הישראלי", שפה וחברה 14, 2-1 (2021): עמ' 196–175.
• “A huge national assemblage”: Tel Aviv as a pilgrimage site in Purim celebrations (1920–1935)," Journal of Israeli History 28, 1 (2009): 1-20.
• "Tel-Aviv's Foundation Myth: A Constructive Perspective," Tel-Aviv, the First Century: Visions, Designs, Actualities, Eds. Maoz Azaryahu and S. Ilan Troen, Bloomington: Indiana University Press, 2011, pp. 34-59.
• “Rethinking Tradition: From Ontological Reality to Assigned Temporal Meaning,” European Journal of Sociology 52, 2(2011): 313-340.
• “Of Other Cinematic Spaces: Urban Zionism in Early Hebrew Cinema,” Israel Studies Review 26, 2(2011): 109-131.
• “Buy Local” or “Buy Jewish”? Separatist Consumption in Interwar Palestine,” International Journal of Middle East Studies 45, 3 (2013): 469-489.
• "From "Great History" to "Small History": The Genesis of the Zionist Periodization," Israel Studies 18, 1 (2013): 31–55
• Birthday Party, Only a Little Bigger’: A Historical Anthropology of the Israeli Bat Mitzvah,” Jewish Culture and History 16, 3 (2016): 275-292.
• “’He Had a Ceremony—I Had a Party’: Boys’ Initiation Rites and Girls’ Birthday Parties in Israeli Culture,” Modern Judaism 36, 3 (2016): 1-22.
• “The Conceptual and Anthropological History of Bat Mitzvah: Two lexical paths and Two Jewish identities,” Contributions to the History of Concepts 13, 2 (2018): 100-122.
• “Bar and Bat Mitzvah in the Yishuv and Early Israel: From Rites of Initiation to Rites of Temporality,” AJS Review 42:1 (April 2018): 133–157.
• [With Nissim Leon] “Traditionalized Religion in the Modern World: Belonging without Commitment”, Culture and Religion 19, 2 (2018): 235-252.
• “The Other in Zionist ‘Buy National’ Campaigns in Interwar Palestine,” Boycotts: Past and Present, Ed. David Feldman, London: Palgrave, 2019, pp. 73-95.
• “’Small Sales Agents (of Nationalism) Inside the House’: Childhood, Consumer Culture, and Nationalism in Interwar Palestine’s Yishuv,” Journal of the History of Childhood and Youth 12, 1 (2019): 88-112.
• “A Tale of Two Cultures: An Outline for a Comparative Cultural Analysis of Israeli and North American Jewry,” Journal of Modern Jewish Studies. https://doi.org/10.1080/14725886.2020.1847419.
• “It is about time: Birthdays as modern rites of temporality.” Time & Society 30, 1 (2021): 78-99.
• “The Israel BBQ as National Ritual: Performing Unofficial Nationalism, or Finding Meaning in Triviality,” American Journal of Cultural Sociology 9 (2021): 13–42.

קישורים חיצוניים

• חזקי שוהם, גוגל סקולר
• הדף של חזקי שוהם, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• אתר אישי - רשימת פרסומים
• ביקורת על ספרו מרדכי רוכב על סוס: נילי אריה ספיר, קרנבל בתל אביב, קתדרה 156, תשע"ה, עמ' 184–181.
• "ד"ר חזקי שוהם - משפחה לא בוחרים: ליל הסדר והפמיליזם הישראלי", יוטיוב, 8 באפריל 2014.
• "ד"ר חזקי שוהם - פסח 2016", יוטיוב 12 באפריל 2016
• קיצור תולדות המנגל: למה אנחנו עושים על האש? פרופ' חזקי שוהם, יוטיוב, 12 באפריל 2021.
• ביקורת על אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט: חזקי שוהם, אינדיבידואליסטית, נהנתנית, קפיטליסטית, ליברלית, באתר הארץ, 15 באפריל 2008

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32972553חזקי שוהם