חורבת צופין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית שכונה ריקה. חורבת צופין (נכתב גם "חירבת סופין") היא גבעה, בגובה 124 מטר מעל פני הים, הממוקמות בסמוך לכיכר הכניסה המזרחית של קלקיליה ומשקיפה על ישובי השרון.

היסטוריה

לאחר מלחמת העצמאות הוקם במקום מוצב קטן של צבא ירדן. במבצע שומרון, פעולת תגמול שנערכה ב-10 באוקטובר 1956 נגד משטרת קלקיליה, ניהלה יחידה מחטיבת הצנחנים קרב קשה ורב נפגעים בחורבת צופין[1]. פעולת תגמול נוספת בוצעה בסמפמבר 1965, בה פוצצו משאבות מים בקלקיליה, בתגובה ירה הצבא הירדני אש מרגמות לקיבוץ אייל ממוצב חורבת צופין[2].

ב-6 ביוני 1967, ביום השני למלחמת ששת הימים, הפגיז מח'רבת צופין תותח לונג-טום של הצבא הירדני את תל אביב. פגז אחד פגע בחצר האחורית של בית ברחוב רייך 5 (ואחורי הבית ברחוב פרישמן 82) וגרם לנזק ברכוש, אך למרבה המזל, לא היו נפגעים בנפש[3]. ההפגזה הקצרה נפסקה כשכוח של חטיבה 5 בפיקודו של זאב שחם כבש את המוצב. בקרב נהרגו שישה חיילי צה"ל.

בכניסה אל המוצב הוקמה אנדרטה צנועה עליה נחקק: "חרבת צופין, מוצב ירדני, נכבש על ידי יחידות עוצבת השריון. אנדרטה לנופלים, הוקמה על ידי חבריהם, 6.6.67". ב-1969 הוקמה מעל תעלות הקשר של המוצב אנדרטה חדשה בה הוצב תותח אנטי-טנקי. על קנה התותח נחרט הפסוק: "ולא ישא גוי אל גוי חרב"[4]. מרכיב של האנדרטה הועבר בשנות ה-90 ליער המגינים.

תותח הלונג-טום הירדני שהפגיז את תל אביב נלקח שלל, הוצב בשדרות רוטשילד, ואחר כך נמסר למוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל[3].

כקילומטר מצפון מזרח לחורבת צופין, הוקמה בשנת 1989 ההתנחלות צופים (שנקרא בתחילה "צופין").

בשנות ה-2000 התרחב השטח הבנוי של קלקיליה לאזור חורבת צופין ובמקום נבנה מסגד עם כיפה ושני מינרטים מוזהבים.

גלריה

תותח לונג-טום שנתפס כשלל במלחמת ששת הימים
המסגד שנבנה בחורבת צופין

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חורבת צופין30099931