חורבת גבול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת גבול (ח'רבת ג'בול במקור) הוא אתר ארכאולוגי בדרום מזרח הגליל התחתון, כשלושה קילומטרים מדרום לכוכב הירדן, ומעל גדתו הצפונית של נחל יששכר.

היישוב הקדום "גבול" נזכר עוד בראשית המאה ה-14 בידי רבי אשתורי הפרחי חוקר גבולות הארץ, בתיאור הדרך מבית שאן לטבריה, ולפי הסברה כאן היה מקום מוצאו של האמורא רבי יעקב גבולאי הנזכר בתלמוד הירושלמי (חלה, נט, ע"א).

בחורבה נתגלו שרידים מהתקופה הביזנטית, וכן שני לוחות אבן עם חריטה מעוצבת של מנורת שבעת הקנים לצד מחתה, שופר וארבעת המינים.

כמו כן, נתגלו בחורבה שרידי מבנה ציבורי גדול, ובו אבני גזית, לוח שיש, אבן מזוזה ואבני פסיפס, אשר אופייניים לבתי כנסת קדומים באזור.

לקריאה נוספת

א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 52 - בתי כנסת קדומים בגליל ובגולן, תשמ"ז-1987, 75-73.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

19366717חורבת גבול