חוק העתיקות (ארצות הברית)
חוק העתיקות (באנגלית: Antiquities Act) הוא חוק שעבר בקונגרס של ארצות הברית ונחתם רשמית על ידי נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ב-8 ביוני 1906. החוק מעניק לנשיא ארצות הברית את הסמכות להשתמש בהצהרה נשיאותית[א] על מנת להקים מונומנט לאומי על אדמה פדרלית במטרה להגן על משאבי טבע, משאבים תרבותיים או משאבים בעלי ערך מדעי. בחוק נעשה שימוש יותר ממאה פעמים מאז נחקק.
היסטוריה
חוק העתיקות נחתם על ידי הנשיא תאודור רוזוולט בתקופת כהונתו השנייה. החוק הוא תגובה על החששות כיצד יש להגן על החורבות והחפצים, ברובם פרהיסטוריים, של הילידים האינדיאנים בארצות הברית שכונו במקובץ "עתיקות" - על אדמות פדרליות במערב, כמו למשל בפארק ההיסטורי הלאומי של תרבות צ'אקו בניו מקסיקו. נטילת חפצים מאדמות אלה על ידי אספנים פרטיים, "ציידי הכדים" (pot hunters), הפכה לבעיה רצינית בסוף המאה ה-19. ב-1902 נסע נציג בית הנבחרים מאיווה ג'ון לייסי (John F. Lacey 1841–1913), שעמד בראש ועדת הקונגרס שטיפלה באדמות ציבוריות, יחד עם האנתרופולוג אדגר לי יואיט (Edgar Lee Hewett; 1865–1946), על מנת לראות בעצמו את מידת ההשפעה של ציידי הכדים. ממצאיו, שנתמכו על ידי דו"ח מקיף שהכין יואיט לקונגרס, המפרט את המשאבים הארכאולוגיים של האזור, סיפקו את התמריץ הנדרש להעברת החקיקה.
מאז שחוק העתיקות אושר בחרו כל הנשיאים, למעט ארבעה, ריצ'רד ניקסון, ג'רלד פורד, רונלד רייגן וג'ורג' הרברט ווקר בוש, להקים מונומנט לאומי או להרחיב מונומנט קיים.[1] הנשיא ברק אובמה הכריז במהלך כהונתו השנייה על המספר הרב ביותר של מונומנטים לאומיים 26. השיא הקודם היה שייך לנשיא תאודור רוזוולט שהכריז על הקמת 18 מונומנטים.[2]
ב-26 באפריל 2017 חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה על בחינה מחדש של החוק והשימושים בו.[3]
שימושים
החוק נועד לאפשר לנשיא להקצות אזורים ציבוריים מסוימים בעלי ערך כפארקים ואדמות לשימור. בחוק מ-1906 צוין כי הוא נועד למען "..ההגנה על האובייקטים בעלי חשיבות היסטורית ומדעית". אזורים אלו מקבלים את התואר מונומנטים לאומיים. החוק גם מתיר לנשיא לשמור או לקבל אדמות פרטיות למען תכלית זו. המטרה היא להגן על כל האתרים ההיסטוריים והפרהיסטוריים באדמות הפדרליות של ארצות הברית ולאסור חפירות או הרס של עתיקות אלו. באמצעות חוק זה, ניתן היה לבצע זאת מהר יותר מאשר לעבור דרך תהליך החקיקה בקונגרס להקמת פארק לאומי. החוק הצהיר ששטח המונומנטים יוגבל לאזור הקטן ביותר הנדרש להשגחה נאותה ולניהול האובייקטים המוגנים.
בית המשפט העליון של ארצות הברית תמך שוב ושוב בהצהרות נשיאותיות על בסיס חוק העתיקות, כשהוא פוסק בכל פעם שהחוק מעניק לנשיא שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לגבי האופי של האובייקט שיש להגן עליו ולגבי גודל השטח הנדרש להגנה זו.[4][5]
חלק מהאזורים שהוכרזו כמונומנטים לאומיים שודרגו אחר כך למעמד של פארק לאומי או שולבו בפארק לאומי קיים.
הפעם הראשונה שבה השתמשו בחוק הייתה על מנת להגן על תוואי נוף גאוגרפי. הנשיא תאודור רוזוולט הכריז על מגדל השטן ב-24 בספטמבר 1906.[6] הנשיא רוזוולט השתמש בחוק גם כדי להקים את המונומנט הלאומי גרנד קניון (כיום הפארק הלאומי גרנד קניון).
המונומנט הלאומי הגדול ביותר שהוכרז הוא המונומנט הלאומי פפהאנאומוקואקאה המשתרע על פני שטח בגודל 1,510,000 קמ"ר של מי האוקיינוס השקט. המונומנט היבשתי הגדול ביותר שהוכרז היה המונומנט הלאומי ראנגל-סנט אליאס (כיום הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס) בשטח של 40,000 קילומטרים, והמונומנט הלאומי הקטן ביותר היה המונומנט הלאומי הצלב של האב מילה (Father Millet Cross National Monument), כיום חלק מפארק מדינתי ששטחו היה 30 מטרים רבועים.[7]
על מנת לבצע חפירות בתחומי מונומנט לאומי החוק מחייב לקבל אישור (Antiquities Permit) מהמזכיר במחלקה שהאדמה של המונומנט הלאומי המסוים נמצאת בתחום השיפוט שלה.
צמצום סמכויות
.jpg)
סמכויות הנשיא על בסיס החוק צומצמו פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בעקבות ההכרזה הבלתי פופולרית על "המונומנט הלאומי ג'קסון הול" (Jackson Hole National Monument) ב-1943. החוק מ-1950 שצירף את ג'קסון הול לפארק הלאומי גרנד טיטון המורחב תיקן גם את חוק העתיקות, כשהוא מחייב הסכמה של הקונגרס לכל הקמה או הרחבה של מונומנטים לאומיים בוויומינג.[8] הפעם השנייה אירעה בעקבות השימוש המסיבי של הנשיא ג'ימי קרטר בחוק העתיקות על מנת להקים סדרה של מונומנטים לאומיים על שטח כולל של 230,000 קילומטרים רבועים באלסקה. "חוק שימור האדמות של אלסקה" (Alaska National Interest Lands Conservation Act), בראשי תיבות ANILCA, שאושר ב-1980, מחייב אשרור של הקונגרס לשימוש בחוק העתיקות באלסקה להקמה או הרחבה של מונומנטים לאומיים ששטחם עולה על 20 קילומטרים רבועים.[9]
ממשל טראמפ בוחן כנראה את האפשרות לשנות או אף לבטל את המונומנטים שהוקמו על בסיס חוק העתיקות מ-1906. באפריל 2017 חתם טראמפ על צו נשיאותי שקרא לבדוק מחדש את כל המונומנטים הלאומיים שהוכרזו מ-1996 שגודלם מעל ל-100,000 אקרים (כ-400 קילומטרים רבועים).[10] וב-4 בדצמבר אותה שנה קוצצו שני מונומנטים לאומיים ביוטה. המונומנט הלאומי ברס אירס (Bears Ears National Monument), שהוכרז על ידי הנשיא אובמה בסוף תקופת נשיאותו איבד 1.1 מיליון אקרים (כ-4,500 קילומטרים רבועים), כ-85% משטחו, ופוצל לשני מונומנטים נפרדים. המונומנט הלאומי גרנד סטיירקייס-אסקלנטה, שהוכרז על ידי קלינטון, קוצץ ב-800,000 אקרים (כ-3,200 קילומטרים רבועים), כ-45% משטח המונומנט, ופוצל לשלושה מונומנטים.[11]
קישורים חיצוניים
- חוק העתיקות, הטקסט המלא (באנגלית)
ביאורים
- ^ presidential proclamation, אחד הכלים שעומדים לרשות נשיא ארצות הברית, בדומה לצו נשיאותי (Executive Order) ליזום פעולות
הערות שוליים
- ^ "Americian Antiquities Act of 1906". National Park Service.
- ^ Map: Obama established more national monuments than any other president
- ^ Merica, Dan. "Trump order could roll back public lands protections from 3 presidents". CNN. CNN.
- ^ Cameron v. United States, 252 U.S. 450
- ^ Cappaert v. United States, 426 U.S. 128
- ^ "Devils Tower First 50 Years" (PDF). National Park Service. ארכיון (PDF) מ-31 במאי 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pruning the Parks: Father Millet Cross National Monument, 1925-1949, Was the Smallest National Monument Ever Established
- ^ Robert W. Righter. "National Monuments to National Parks: The Use of the Antiquities Act of 1906". ארכיון מ-27 במאי 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ U.S. Fish and Wildlife Service. "Digest of Federal Resource Laws of Interest to the U.S. Fish and Wildlife Service: Alaska National Interest Lands Conservation Act of 1980". ארכיון מ-26 ביוני 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sarah Frostenson, Trump’s executive order to remove protections for national monuments, explained
- ^ Trump slashed Utah national monuments by 2 million acres. Now comes the legal battle
25015847חוק העתיקות (ארצות הברית)