חוסיין וליאואולו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוסיין וליאואולו
לידה 1 בינואר 1952
Bağözü
פטירה 17 בינואר 2000 (בגיל 48)
בייקוז
מדינה טורקיה
השכלה הפקולטה למדעי המדינה של אוניברסיטת אנקרה
מפלגה חזבאללה (טורקיה)
דת אסלאם

חוסיין וליאואולו (בטורקית: Hüseyin Velioğlu; בכורדית: حوسێن وەلیئۆغلو, 1952 – 17 בינואר 2000) היה מחבל מורשע ומנהיג החזבאללה הכורדי. הוא נהרג בפעולה משטרתית במחוז בייקוז באיסטנבול ב-17 בינואר 2000.

ביוגרפיה

וליוגלו נולד במחוז באטמן ב-1 בינואר 1952, למשפחה כורדית שדיברה קורמנג'י, משפחתו הייתה משבט החבזבני.[1][2][3] הוא נולד לאות'מן ולפאטמה דורמז בתור הצעיר מבין 5 ילדים.[4] הוא לא ראה בדורמאז את שם משפחתו הלגיטימי, אלא כחותמת של טורקיפיקציה בתקופת חוק שמות המשפחה הטורקי, ובשנת 1978 שינה את שם משפחתו באופן חוקי לווליוגלו (שפירושו "בנו של ולי"). משפחתו הייתה ידועה בקרב הכורדים כ"מאלה ולי" ("בית ווליי"). וליי היה סבו מצד אביו.[3]

הוא הפך לאומני יותר והחל ללמוד את ההיסטוריה הכורדית ככל שיכול. הוא צבר ידע רב, בעיקר בגאוגרפיה, ותואר כמכיר כל "הר, נחל, יער, כביש, כפר ומקום היסטורי" בכורדיסטן וכן את השבטים הכורדים והיכן הם חיים.[5] הוא אפילו למד בלשנות כורדית, וידע רבות על הניבים הכורדיים השונים, היכן מדברים אותם, וההיסטוריה שלהם.[6]

וליוגלו ועבדאללה אוקלאן היו חברים לכיתה בפקולטה למדעי המדינה של אוניברסיטת אנקרה.[2] ב-1978, בעודו סטודנט באוניברסיטה, התחתן, ונולדו לו 7 בנים ו-4 בנות.[7] בזמן וליוגלו למד באוניברסיטה, הוא הצטרף לאגודת הסטודנטים הלאומית הטורקית (MTTB) ב-1978, ועזב אותה ב-1980.[8][9] ה-MTTB היה ארגון לאומני טורקי מאז הקמתו ב-1946 ועד 1960, לאומני טורקי ואיסלאמי במהלך שנות ה-60, ואסלאמיסטי לחלוטין משנת 1970 ועד לסגירתו לאחר ההפיכה ב-1980.[10][11]

וליוגלו טען שהבדלנות הכורדית היא זכות מוחלטת, ולא תנועה לאומנית לא צודקת ובלתי מעוררת כמו הלאומיות הטורקית או הערבית. בעודו תמך בתנועות הבדלניות הכורדיות בכל ארבע המדינות, הוא התמקד בעיקר בטורקיה. הוא טען שהכורדים צריכים להיות לאומנים ולתת עדיפות לבדלנות, שכן אויבי הכורדים לעולם לא ינטשו את הלאומיות שלהם, וימשיכו לעשות עוול בכורדים. וליוגלו קרא לכורדים לא להיות כפופים לטורקים, לא לדבר בטורקית, לא להיות נאמנים לטורקיה, ולא להאמין לשום דבר שהטורקים אומרים. הוא גם טען שאויביהם של הכורדים בהיותם מוסלמים גם הם אינם סיבה עבור הכורדים להיכנע ולקבל את מצבם. הוא גם קרא לכורדיסטן העצמאית ליצור תחילה יחסים טובים עם מדינות מוסלמיות, ולאחר מכן להתמקד במדינות לא מוסלמיות.[12][13][14]

במהלך הנהגתו של חזבאללה הכורדי, הוא ניסה פעמים שונות ליצור חזית מאוחדת עם ה-PKK נגד טורקיה, אף על פי שנכשל, בעיקר בשל חוסר הרצון של ה-PKK.[15][16][17][18]

למרות סירובו להילחם ב-PKK, לאחר התקפות PKK חוזרות ונשנות נגד חזבאללה, החל הסכסוך.[19]הוא שנא את האיבה בין ה-PKK לחזבאללה, והוא עשה מאמצים רבים לסיים את הסכסוך, כמו ציווי על חזבאללה להילחם רק ב-PKK מתוך הגנה עצמית, ולא לחפש תגמול לאחר התקפות PKK. הוא טען כי הסכסוך רק מועיל לטורקיה וכי היה צריך להימנע ממנו.[20]לפי סוכן טורקי בדימוס, טורקיה הציעה לסייע לחזבאללה נגד ה-PKK, למרות ווליוגלו דחה זאת, תוך שמר על שנאתו לטורקיה ועל האופטימיות שלו לשלום בין חזבאללה ל-PKK[21]העימותים בין חזבאללה ל-PKK הסתיימו ב-1995, אם כי לא הייתה הפסקת אש רשמית עד 1998.[20][22]

וליוגלו היה האיש המבוקש ביותר בטורקיה לאחר מעצרו של עבדאללה אוקלאן.[17][18] וליוגלו היה אתנו-לאומי כורדי וחיפש מדינה כורדית עצמאית, בעוד שאוקאלאן התנגד ללאומיות ותמך בקונפדרליזם דמוקרטי, רב-תרבותיות, אינטרנציונליזם והעדפת אוטונומיה בתוך טורקיה.[23][24][25] הסיבה העיקרית לסכסוך בין וליוגלו לאוקאלאן הייתה המחלוקת על מי היה מנהיג התנועה הכורדית בטורקיה.[13]וליוגלו ואוג'לאן החלו להתפייס, ובסמוך לסוף הקריירה של שניהם, הם היו ביחסים טובים אחד עם השני.[16]

וליוגלו ייסד את חזבאללה הכורדי ב-1987, והתקדם במטרה ליצור את כורדיסטן כמדינה עצמאית.[9][14] וליוגלו הדגיש את החשיבות של דיבור בכורדית בפני חסידיו, וכן התייחס לאזורם כ"צפון כורדיסטן" במקום "דרום מזרח אנטוליה".[26] וליוגלו דיבר קורמנג'י כורדית בחיי היומיום שלו, ואף היה עונה בכורדית כשחבריו דיברו איתו טורקית.[27][28] וליוגלו היה קיצוני מאוד בהשגת מטרותיו, ואף אסר על נשים לדבר טורקית כדרך לגדל דור דובר כורדי לחלוטין.[29]

הוא היה ידוע כמיומן מאוד. למרות היותו האיש המבוקש ביותר בטורקיה, הוא התחמק בהצלחה מהרשויות, והוא מעולם לא נתפס כאשר נסע למדינות אחרות.[17]

וליוגלו גם נסע לעיתים קרובות לאיראן.[30][31] וליוגלו ואיראן ניתקו את הקשר ב-1996, כשנכנס לוויכוח עם עלי חמינאי על דת. וליוגלו טען שחמינאי התעקש מאוד בניסיון לגרום לו להתאסלם שיעי, דבר שליוגלו סירב וחזר ואמר שהוא שאפי.[32][33] Velioğlu נמנע מכתות בין סונים לשיעים, והצהיר "אנו מכירים בשיעים כמוסלמים ואחים".[34]

ב-1998 נסע וליוגלו לכורדיסטן העיראקית וקיבל הכשרה צבאית ופוליטית מעוסמאן עבדולעזיז, מנהיג התנועה האיסלאמית של כורדיסטן.[2] וליוגלו גם נסע לעיר סוראן יחד עם 300 לוחמי חזבאללה כורדים כדי לקבל אימון מאדהאם ברזאני.[35]

ב-17 בינואר 2000, וליוגלו התעורר בסביבות 01:30 לפנות בוקר כדי להתפלל, ונשאר ער. בבית היו אנשי חזבאללה רמי דרג נוספים. זמן קצר לאחר שהתפללו את תפילת עשר, הם שמעו את המשטרה הטורקית דופקת בדלת. וליוגלו אמר לחבריו לתפוס את רובי הקלצ'ניקוב שלהם, והם התייצבו ליד הדלת וחיכו לירות במשטרה. הוא היה בחזית. כשהמשטרה פרצה את הדלת, הם נתקלו בכדורים, וקרב היריות נמשך עד שמתו וליוגלו ואחד מחבריו. לאחר שראו כי וליוגלו נהרג, עזבו המשטרה, לפני שחזרו במהירות ועצרו את שני חברי חזבאללה הנותרים.[36] אדיב גומוש, חבר קרוב של וליוגלו, טען כי וליוגלו, לפני מותו, היה אומר לעיתים קרובות "ברוך השם, אני לא אשרוד את ידיו של האויב".[37] קברנים טורקים סירבו להכין את גופתו, והוא הושאר נטוש בחדר המתים, עד שנקבר לאחר 20 יום, בהם התרחשו עימותים בין תומכיו לבין המשטרה הטורקית במהלך קבורתו.[38] וליוגלו נקבר בבאטמן, וקברו זוכה לעיתים קרובות לביקור על ידי תומכיו, שם הם זוכרים אותו ומזמרים בכורדית.[39] תומכיו של וליוגלו כינו אותו "שהיד רבאר" (בכורדית "המנהיג המעונה").[40]

הערות שוליים

  1. ↑ Turkey and the War on Terror. For Thirty Years We Fought Alone. Publisher: Routledge, p. 61
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 "Hüseyin Velioğlu kimdir? - Yeni Akit". m.yeniakit.com.tr. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-03. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 "Velioğlu'nun Özgeçmişi Yayınlandı". hurseda.net (באנגלית). 2024-06-03. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ "Ailesi ve arkadaşları Hüseyin Velioğlu'nu anlattı - [İLKHA] İlke Haber Ajansı". ilkha.com. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2024. נבדק ב-2024-05-08. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 17". hurseda.net. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 16". hurseda.net (באנגלית). 2024-06-03. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "Ölümünün 20'nci yılında Arkadaşları Hüseyin Velioğlu'nu anlattılar". Haber Durus (בטורקית). אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ The Kurdish Ḥizbullāh in Turkey. Oxford Islamic Studies Online. By: Mehrzad Boroujerdi, Nader Entessar, Martin Kramer, Joseph A. Kéchichian, Emrullah Uslu. Source: The Oxford Encyclopedia of the Islamic World
  9. ^ 9.0 9.1 "Hizbullah dosyası 1: Milli Türk Talebe Birliği'nden Hizbullah'a uzanan yol". אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ "Türkiye'deki İslamî Gençliğin Oluşumunda MTTB'nin Yeri". MTTB (בטורקית). 2020-08-30. אורכב מ-המקור ב-25 בנובמבר 2020. נבדק ב-2024-03-09. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ Yazıcı, İsmail. The intellectual foundations of the Turkish National Student Union (MTTB), 1965-1980. p. 43.
  12. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 30". hurseda.net. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 Gürbüz, Mustafa (2013). Bilgin, Fevzi; Sarihan, Ali (eds.). Understanding Turkey's Kurdish Question (באנגלית). Lexington Books. p. 168. ISBN 978-0-7391-8402-8.
  14. ^ 14.0 14.1 Kürt Sağı'nın Kimlik İnşası: Hizbullah ve Zehra Vakfı Örneği; Ali Murat İrat, pp. 123
  15. ↑ "Hizbullah'tan PKK'ya çağrı". Ensonhaber (בטורקית). 2011-01-16. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-02-22. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 16.0 16.1 "Implications of Turkey's Anti-Hizbullah Operation | The Washington Institute". www.washingtoninstitute.org (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-02-03. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 "Türk Hizbullahı'nın derin tarihi". Haber7. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 18.0 18.1 "Hizbullah cinayetleri". YeniOzgurPolitika.com. 31 במרץ 2023. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 10". hurseda.net. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2018. נבדק ב-2024-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 20.0 20.1 "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 9". hurseda.net. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2018. נבדק ב-2024-07-27. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ "Hizbullah nihayet sessizligini bozdu". 22 ביוני 2004. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ↑ "Implications of Turkey's Anti-Hizbullah Operation | The Washington Institute". www.washingtoninstitute.org (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-02-03. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ Elitsoy, Aslı (June 2017). The Kurdish Hizbullah and Its Shifting Attitude towards Kurdishness and the Kurdish Issue in Turkey.
  24. ↑ Jonathan Frankel (1984). The Soviet Regime and Anti-Zionism: An Analysis. Hebrew University of Jerusalem, Soviet and East European Research Centre.
  25. ↑ "The New-Old PKK". אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ "Hizbullah'tan 'geri döndük' açıklaması". Milliyet (בטורקית). 2012-01-18. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-06. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı Ve Mücadelesi - 25". Çınarın Sesi (בטורקית). 2013-07-09. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 17". hurseda.net. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ↑ "Mardin-Derik'te Türkçe Yasağı - Hayat Gazetesi Ordu". hayatgazetesiordu.com. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-06. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ↑ The Turkish Counter-Terrorism Experience, Suleyman Ozeren, Organizational and Psychological Aspects of Terrorism, Ed. Centre of Excellence Defence against Terrorism, (IOS Press, 2008), 159
  31. ↑ The Kurdish Question and Turkish Foreign Policy, Kemal Kirisci, The future of Turkish foreign policy, Ed. Lenore G. Martin, Dimitris Keridis, (MIT Press, 2004), 295.
  32. ↑ "Velioğlu, Hamaney'in kendisine "Bize kardeşim desen bile bizim nezdimizde sen kâfirsin!"". Van Siyaseti (בטורקית). אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-03. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ↑ "Hüseyin Velioğlu ile Ali Hamaney arasında geçen diyalog - Gözcü Haber". gozcuhaber.com (בטורקית). 2021-01-03. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-03. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ↑ "Hüseyin Velioğlu'nun Hayatı ve Mücadelesi - 27". hurseda.net (באנגלית). 2024-06-03. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ↑ "Hizbullah Irak'ta eğitildi". Milliyet (בטורקית). 1999-04-03. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ↑ Aydıntaşbaş, Aslı (ביוני 2000). "Murder on the Bosphorus". Middle East Quarterly. VII (2): 15–22. נבדק ב-26 ביולי 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ↑ "Gümüş, Beykoz'da Yaşananları Anlattı". hurseda.net (באנגלית). 2024-06-03. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ↑ "Şaşırtıcı bir gerçek daha!". Gazete Vatan (בטורקית). 2021-09-29. נבדק ב-2024-07-21.
  39. ↑ "HİZBULLAH LİDERİ HÜSEYİN VELİOĞLU MEZARI BAŞINDA ANILDI". Milliyet (בטורקית). 2015-01-17. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ↑ Habernas (2024-01-16). "Teşkilat, Hareket ve Şehadete adanmış bir ömür: Şehid Rehber Hüseyin Velioğlu". Habernas (בטורקית). אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2024. נבדק ב-2024-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוסיין וליאואולו39922774Q618268

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוסיין_וליאואולו&oldid=2914732"