חוזה מדריד (1953)

חוזה מדריד נחתם ב-23 בספטמבר 1953 בין ארצות הברית לספרד.

ההסכם, שנחתם בתקופת המלחמה הקרה, סיים תקופה של בידוד ומתח בין בעלות הברית לספרד, אחרי שהרבה מבעלות הברית עדיין ראו את ספרד משטר פאשיסטי שתמך במדינות הציר.

תנאי ההסכם

לפי ההסכם קיבלה ארצות הברית זכות שימוש בבסיס רוטה בספרד וכן בשלושה שדות תעופה צבאיים במדינה בתמורה לסיוע צבאי וכלכלי נרחב שהעבירה לספרד.

ארצות הברית השיגה בכך מאחזים צבאיים לכוחותיה בדרום-מערב אירופה, ואילו ספרד חיזקה את כלכלתה.

אף על פי שלא נחתמה ברית צבאית מלאה, ארצות הברית חיזקה מאד את הסיוע שלה לספרד בעקבות ההסכם. בין השנים 1956–1961, סך הסכום הצבאי שארצות הברית השקיעה בספרד נאמד ב-500 מיליון בצורה של מענקים, ובין 1962 ל-1982 נאמד בסכום ב-1.238 מיליארד דולר, בצורת הלוואות (727 מיליון דולר) ומענקים (511 מיליון דולר).

בשנים 1983–1986, הסיוע הצבאי של ארצות הברית, הסתכם בממוצע ב-400 מיליון דולר בשנה, אך הוא ירד במעט ל-100 מיליון דולר בשנה ב-1987 וב-1988. המענקים שנחתמו כחלק מההסכם נגמרו ב-1989 בהתאם להתחזקות הצבא הספרדי.

יותר מ-200 קצינים ספרדים ומש"קים קיבלו הכשרה מיוחדת בארצות הברית בכל שנה במסגרת תוכנית מקבילה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא ספרד. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25688791חוזה מדריד (1953)