חד-קרן (כלכלה)
חד-קרן (לעיתים נהגה יוּניקוֹרן, מאנגלית: Unicorn) היא חברת הזנק פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר.[1] המונח נטבע בשנת 2013 על ידי איילין לי, משקיעת הון סיכון, שבחרה את החיה המיתולוגית חד-קרן כדי לייצג את הנדירות הסטטיסטית של מיזמים כה מצליחים.[2][3][4][5] על פי TechCrunch היו 279 חדי-קרן במאי 2019[6] ובפברואר 2023 צמח מספרם ל-1200.[7] חדי-הקרן הגדולים כללו את Ant Financial, DiDi, Airbnb, Stripe ו- Palantir Technologies.[8] חדי-קרן בולטים כאובר ו-Lyft הפכו בשנת 2019 לחברות ציבוריות והפסיקו להיחשב חדי-קרן.
היסטוריה
כאשר איילין לי טבעה במקור את המונח "חד קרן" בשנת 2013, היו רק שלושים ותשע חברות שנחשבו לחד-קרן.[9] במחקר אחר שנעשה על ידי הרווארד ביזנס רוויו, נקבע כי חברות סטארט-אפ שהוקמו בין 2012 ל-2015 גדלו בהערכת שווי פי שניים ממה שחברות מסטארט-אפים שהוקמו בין השנים 2000-2013.[10]
בשל הצמיחה המהירה במספרן של חברות החד-קרן נוצרו מונחים נוספים כדי לתאר חברות ששווין מעל 10 מיליארד דולר - דקאקורן, וחברות ששווין מעל 100 מיליארד דולר - הקטוקורן.[11]
הסיבות מאחורי צמיחתן המהירה של חדי-הקרן
אסטרטגיית צמיחה מהירה
על פי מאמר בכתב העת המדעי "Management Science", משקיעים וחברות הון סיכון מאמצים את אסטרטגיית ה-get big fast עבור חברות סטארט-אפ. GBF היא אסטרטגיה בה סטארט-אפ מנסה להתרחב בקצב גבוה דרך סבבי מימון גדולים וקיצוץ מחירים כדי להשיג יתרון בנתח השוק ולדחוק את המתחרים במהירות האפשרית.[12] נראה כי התשואות האקספוננציאליות המהירות באמצעות אסטרטגיה זו אטרקטיביות לכל הצדדים המעורבים. עם זאת, תמיד יש את הערת הזהירות של בועת הדוט-קום של שנת 2000 והיעדר הקיימות לטווח הארוך ביצירת הערך של החברות שנולדו מעידן האינטרנט.
אקזיטים
חדי-קרן רבים נוצרו באמצעות רכישות על ידי חברות ציבוריות גדולות. בסביבת ריבית נמוכה וצמיחה איטית, חברות רבות כמו אפל, פייסבוק וגוגל מתמקדות ברכישות במקום להתמקד בהשקעות הון או השקעות בתוך החברה.[13] כמה חברות גדולות מעדיפות לחזק את עסקיהן באמצעות רכישת טכנולוגיות ומודלים עסקיים מבוססים במקום ליצור אותם בעצמן.
גידול בהון פרטי זמין
הגיל הממוצע של חברת טכנולוגיה לפני שהיא מונפקת בבורסה הוא 11 שנים, לעומת אורך חיים ממוצע של ארבע שנים בשנת 1999.[14] דינמיקה חדשה זו נובעת מגדילה בהיקף ההון הפרטי הזמין להשקעה בחברות הזנק, וכן בעקבות תקנה אמריקאית משנת 2012 שהגדילה פי ארבעה את מגבלת בעלי המניות בחברה פרטית. סכום ההון הפרטי שהושקע בחברות תוכנה גדל פי שלושה משנת 2013 עד 2015.[15]
מניעת הנפקה
באמצעות סבבי גיוס רבים חברות אינן צריכות לעבור הנפקה ראשונה לציבור כדי להשיג הון או הערכת שווי גבוהה יותר; הם יכולים פשוט לחזור למשקיעים ולגייס הון נוסף. הנפקות מסתכנות גם בסיכון של פיחות ערך החברה, אם השוק הציבורי מעריך את החברה פחות מהערך שמייחסים לה המשקיעים.[15] מספר דוגמאות אחרונות למצב זה הייתה חברת השירותים הפיננסיים סקוור, וטריבגו, מנוע חיפוש גרמני פופולרי למלונות, שניהם ירדו בערכם לאחר ההנפקה.[16][17] היה זה בגלל הערכת יתר ניכרת של שתי החברות בשוק הפרטי על ידי משקיעים וחברות הון סיכון. השוק לא הסכים עם הערכות השווי של שתי החברות, ולכן צנח מחיר כל מניה מטווח ההנפקה הראשוני שלהן.
בנוסף, משקיעים וסטארט-אפים לא רוצים לבזבז משאבים על הרגולציות הנלוות להנפקה. תקנות כמו חוק סרבנס-אוקסלי החילו רגולציות מחמירות על חברות ציבוריות, בעקבות מספר מקרי פשיטת רגל בשוק האמריקאי.[13]
התקדמות טכנולוגית
חברות הזנק מנצלות את שטף הטכנולוגיות החדשות של העשור האחרון כדי להשיג מעמד של חד-קרן. עם התפוצצות המדיה החברתית והגישה למיליוני משתמשים בפרסום ממוקד, לחברות הזנק יש את היכולת להרחיב את העסק שלהן מהר מתמיד.[13] חידושים טכנולוגיים רלוונטיים כוללים סמארטפונים ניידים, פלטפורמות P2P ומחשוב ענן בשילוב של יישומי מדיה חברתית סייעו לצמיחת חדי-הקרן.
הערכת שווי
הערכות השווי המובילות את חברות ההזנק הללו להפוך לחדי-קרן הן ייחודיות בהשוואה לחברות מבוססות יותר. הערכת שווי לחברה מבוססת נובעת מביצועים של שנים עברו, ואילו הערכת שווי של חברת הזנק נגזרת מהזדמנויות הצמיחה שלה ומההתפתחות הצפויה שלה לטווח הרחוק לשוק הפוטנציאלי שלה.[18] הערכות שווי לחד-קרן נובעות בדרך כלל מסבבי מימון של חברות הון סיכון גדולות. הערכה משמעותית נוספת של חברות הזנק היא כאשר חברה גדולה בהרבה רוכשת אותה ומשלמת בפועל את הערכת השווי. לדוגמה כאשר יוניליוור רכשה את מועדון "דולר שייב קלאב"[19] וכאשר פייסבוק רכשה את אינסטגרם[20] עבור מיליארד דולר, מה שהפך למעשה את החברות הנרכשות לבעלות שווי של מיליארד דולר.
חדי-קרן בישראל
גיוסי הון בישראל לפי שווי של מיליארד דולר ומעלה. חלק מהמספרים הם הערכות של כלי תקשורת ולא נתונים רשמיים.
בין חדי-הקרן לשעבר ניתן למנות את מובילאיי שהונפקה ב-2014 לפי שווי של 5.3 מיליארד, ומלאנוקס שנמכרה לאנבידיה ב-6.9 מיליארד (לאחר שהייתה חברה ציבורית וחזרה להיות חברה פרטית). בשנת 2021, 21 חברות ישראליות בשווי של מיליארד דולר ומעלה הונפקו ואיבדו את סטאטוס החד-קרן שלהן,[66] כולל Monday.com לפי שווי של 6.8 מיליארד,[67] איירון סורס לפי שווי של 11 מיליארד,[68] SentinelOne שהונפקה לפי שווי של 9 מיליארד,[69] וסלברייט בשווי של 2.4 מיליארד.[70]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סופי שולמן, איך פתאום יש כל כך הרבה סטארט-אפים ישראליים ששווים מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 16 באוקטובר 2019
- סופי שולמן, כך הוליד המשבר הפיננסי 400 חדי־קרן, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2019
- סופי שולמן, יוניקורן ניישן: כך הפכה ישראל לפס ייצור של חדי קרן, באתר כלכליסט, 23 בספטמבר 2021
- קורין דגני, יותר מ-30 חדי קרן חדשים מתחילת השנה: המספרים מאחורי הגאות בהיי־טק, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2021
- סופי שולמן, בלעדיהביקוש למניות של חדי הקרן הישראליים צנח ב-2022: ומי בכל זאת בצמרת?, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2022
הערות שוליים
- ^ Ioana A. Cristea, Eli M. Cahan, John P. A. Ioannidis, Stealth research: Lack of peer‐reviewed evidence from healthcare unicorns, European Journal of Clinical Investigation 49, 2019-02-13, עמ' e13072 doi: 10.1111/eci.13072
- ^ Rodriguez, Salvador (3 בספטמבר 2015). "The Real Reason Everyone Calls Billion-Dollar Startups 'Unicorns'". International Business Times. IBT Media Inc. נבדק ב-3 בינואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Lee, Aileen (2013). "Welcome To The Unicorn Club: Learning From Billion-Dollar Startups". TechCrunch. נבדק ב-26 בדצמבר 2015.
39 companies belong to what we call the 'Unicorn Club' (by our definition, U.S.-based software companies started since 2003 and valued at over $1 billion by public or private market investors)... about .07 percent of venture-backed consumer and enterprise software startups
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Griffith, Erin; Primack, Dan (2015). "The Age of Unicorns". Fortune.com. נבדק ב-26 בדצמבר 2015.
Subtitle: The billion-dollar tech startup was supposed to be the stuff of myth. Now they seem to be... everywhere.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Chohan, Usman (2016). "It's Hard to Hate a Unicorn, Until it Gores You". The Conversation. נבדק ב-26 באוקטובר 2016.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Gené Teare, The Crunchbase Unicorn Leaderboard is back, now with a record herd of 452 unicorns, TechCrunch (באנגלית)
- ^ The Complete List Of Unicorn Companies, instapage.cbinsights.com
- ^ Frier, Sarah; Newcomer, Eric (2015). "The Fuzzy, Insane Math That's Creating So Many Billion-Dollar Tech Companies". Bloomberg L.P. נבדק ב-26 בדצמבר 2015.
Subtitle: Startups achieve astronomical valuations in exchange for protecting new investors... Snapchat, the photo-messaging app raising cash at a $15 billion valuation, probably isn't actually worth more than Clorox or Campbell Soup. So where did investors come up with that enormous headline number?
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Fan, Jennifer S. "Regulating Unicorns: Disclosure and the New Private Economy." BCL Rev. 57 (2016): 583.
- ^ "How Unicorns Grow". Harvard Business Review. נבדק ב-2017-03-30.
- ^ The Differences Between Unicorn, Decacorn, and Hectocorn (באנגלית אמריקאית)
- ^ Sterman, J. D., Henderson, R., Beinhocker, E. D., & Newman, L. I. (2007). Getting big too fast: Strategic dynamics with increasing returns and bounded rationality. Management Science, 53(4), 683-696.
- ^ 13.0 13.1 13.2 Howe, Neil. "What's Feeding The Growth Of The Billion-Dollar 'Unicorn' Startups?". Forbes. נבדק ב-2017-03-30.
- ^ "To fly, to fall, to fly again". The Economist. 2015-07-25. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2017-03-30.
- ^ 15.0 15.1 "Grow fast or die slow: Why unicorns are staying private". McKinsey & Company (באנגלית). נבדק ב-2017-03-30.
- ^ Demos, Telis; Driebusch, Corrie (2015-11-19). "Square's $9-a-Share Price Deals Blow to IPO Market". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2017-03-31.
- ^ Balakrishnan, Anita (2016-12-16). "Trivago IPO opens at $11.20 after pricing at $11, below its expected range". CNBC. נבדק ב-2017-03-31.
- ^ "Valuing high-tech companies". McKinsey & Company (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2017-04-02. נבדק ב-2017-03-30.
- ^ שירות כלכליסט, יוניליוור יוצאת לקרב מול ג'ילט: רכשה את "דולר שייב קלאב", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2016-07-20
- ^ Raice, Shayndi; Ante, Spencer E. (2012-04-10). "Insta-Rich: $1 Billion for Instagram". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2017-03-30.
- ^ שווי של 1.6 מיליארד דולר: Infinidat הישראלית מגייסת 95 מיליון דולר, באתר גיקטיים, 4 באוקטובר 2017
- ^ גיוס ענק לבני לנדא: 300 מיליון דולר לדפוס הננוגרפי - לפי שווי של 1.8 מיליארד, TheMarker, 27 ביוני 2018
- ^ אלירן רובין, סטארט-אפ שייסדו ישראלים וקם בסיוע מימון המונים שווה כבר מיליארד דולר, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2018
- ^ WalkMe גייסה 40 מ' ד' על פי הערכת שווי של כמיליארד דולר, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2018
- ^ מאיר אורבך, טראקס הישראלית מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 28 במאי 2019
- ^ לייטריקס השלימה סבב גיוס לפי שווי של מיליארד דולר, 31 ביולי 2019
- ^ עירד עצמון שמאייר, חד קרן במשקל היפופוטם: סטארט-אפ הביטוח היפו גייס 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד ד', באתר TheMarker, 24 ביולי 2019
- ^ אמיתי זיו, "רוצים להיות חברת הסייבר הגדולה בעולם": סייבריזן הישראלית גייסה 200 מיליון דולר, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2019
- ^ יסמין יבלונקו, חד קרן חדש: חברת הביטוח הדיגיטלי נקסט אינשורנס מכפר סבא גייסה 250 מיליון דולר, באתר גלובס, 2019-10-07
- ^ חד קרן חדש בשכונה: Sisense גייסה 100 מיליון דולר על פי שווי של יותר ממיליארד דולר, גיקטיים, 9 בינואר 2020
- ^ גם Snyk חד-קרן: גייסה 150 מיליון דולר על פי שווי של מיליארד דולר, גיקטיים, 21 בינואר 2020
- ^ ג'ון בן-זקן, עוד חד קרן: אפספלייר גייסה 210 מיליון דולר – לפי שווי של 1.6 מיליארד, באתר "אנשים ומחשבים", 21 בינואר 2020
- ^ Meir Orbach, Forter raises $300 million at $3 billion valuation, CTECH - www.calcalistech.com, 2021-05-25
- ^ הגר רבט, גונג הישראלית מגייסת 200 מיליון דולר לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2020
- ^ עידן בן טובים, שווה כבר 2 מיליארד דולר: Tipalti גייסה 150 מיליון דולר ממנכ”ל טוויטר לשעבר, באתר Geektime, 6 באוקטובר 2020
- ^ אושרי אלקסלסי, חד קרן רביעי בחודש אחד: OwnBackup מגייס 167 מיליון דולר מאינסייט וסיילספורס, באתר "גיקטיים", 28 בינואר 2021
- ^ אופיר דור, עוד יוניקורן נולד: פאפאיה גלובל של עינת גז גייס 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 4 במרץ 2021
- ^ עידן בן טובים, גם Aqua Security הפכה לחד-קרן אחרי גיוס של 135 מיליון דולר, באתר Geektime, 10 במרץ 2021
- ^ חברת הפינטק סאנביט מגייסת 130 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-05-20
- ^ נחמה אלמוג, פלטפורמת התמלול ורביט גייסה 157 מיליון דולר והופכת ליוניקורן, באתר "אנשים ומחשבים", 9 ביוני 2021
- ^ אושרי אלקסלסי, קרן אינסייט הופכת את Bringg לחד-קרן החדש בשכונה, באתר "גיקטיים", 16 ביוני 2021
- ^ מאיר אורבך, שיא בסייבר הישראלי: טרנסמיט סקיוריטי גייסה 543 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2021
- ^ מאיר אורבך, חברת הקריפטו הישראלית פיירבלוקס גייסה 310 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2021
- ^ עידן בן טובים, טירוף: Orca גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר, באתר Geektime, 5 באוקטובר 2021
- ^ שנה וחצי מהקמתה: Wiz גייסה לפי שווי של 6 מיליארד דולר | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-10-11
- ^ דור, אופיר (2021-10-19). "הסטארט-אפ השאפתני של שלמה קרמר מזנק לשווי 2.5 מיליארד דולר". Globes. נבדק ב-2021-10-19.
- ^ יוניקורן חדש מחיפה - Augury גייסה 180 מיליון דולר; "המטרה לטווח הארוך - לא להימכר" | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-10-26
- ^ יוניקורן חדש נולד בתל אביב: פבריק גייסה 200 מיליון דולר | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-10-26
- ^ מאיר אורבך, חברת OpenWeb גייסה 150 מיליון דולר והפכה ליוניקורן, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2021
- ^ מאיר אורבך, סיוע לאנשי מכירות: לושה גייסה 205 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2021
- ^ רפאל קאהאן, עוד יוניקורן ישראלי נולד: סטארקוויר מגייסת 50 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד, באתר כלכליסט, 16 בנובמבר 2021
- ^ מאיר אורבך, יוניקורן נולד: סטארט-אפ הפינטק פאנדבוקס גייס 100 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2021
- ^ יניב אביטל, שנה וחצי בלבד לאחר ההקמה: הסטארטאפ שאין לומר את שמו הופך ליוניקורן, באתר Geektime, 15 בדצמבר 2021
- ^ מאיר אורבך, יוניקורן סייבר חדש: פנטרה הישראלית גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2022
- ^ מאיר אורבך, יוניקורן נדל"ני: Placer.ai הישראלית גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2022
- ^ מאיר אורבך, הפנדה שהפכה לחד-קרן: BigPanda גייסה 190 מיליון דולר, השווי - 1.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2022
- ^ יניב אביטל, שנה בלבד אחרי השקת המוצר: Firebolt הישראלית הפכה ליוניקורן, באתר Geektime, 26 בינואר 2022
- ^ מאיר אורבך, סולט סקיוריטי גייסה 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2022
- ^ יניב אביטל, "המערכת שלנו מספקת 'חמצן' למערכת הבנקאות הגלובלית": Capitolis הפכה לחד-קרן, באתר Geektime, 22 במרץ 2022
- ^ רפאל קאהאן, יוניקורן ישראלי חדש: חברת RapidAPI גייסה 150 מיליון דולר לפי הערכת שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2022
- ^ סופי שולמן, אופטיבס מגייסת 100 מיליון דולר והופכת ליוניקורן ישראלי חדש, באתר כלכליסט, 16 במאי 2022
- ^ מאיר אורבך, עיניים ביוניות להצלת חיים: Vayyar גייסה 108 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2022;
אושרי אלקסלסי, החברה הישראלית שפיתחה שבב ש"רואה" דרך קירות כבר שווה מיליארד דולר, באתר Geektime, 6 ביוני 2022 - ^ מאיר אורבך, יוניקורן חדש נולד: פרימטר גייסה לפי שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2022;
יניב אביטל, כן משבר, לא משבר; Perimeter 81 הופך ליוניקורן אחרי גיוס של 100 מיליון דולר, באתר Geektime, 6 ביוני 2022 - ^ גולן חזני, אקזיט לאקוושילד מתפן שבגליל: מוכרת נתח מהחברה ב-300 מיליון דולר וקופצת לשווי של 1.3 מיליארד, באתר כלכליסט, 6 באוקטובר 2022
- ^ מאיר אורבך, יוניקורן פינטק חדש: וסטו מגייסת 80 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2022
- ^ ynet (2021-12-15). ""אקזיטים ב-82 מיליארד דולר": ההייטק הישראלי ממשיך לשבור שיאים ב-2021". Ynet. נבדק ב-2022-01-13.
- ^ "שווי גבוה מהמתוכנן: מאנדיי הונפקה בנאסד"ק לפי 6.8 מיליארד דולר". TheMarker. נבדק ב-2022-01-13.
- ^ "בשווי של 11.1 מיליארד דולר: איירון סורס החלה להיסחר בוול סטריט". TheMarker. נבדק ב-2022-01-13.
- ^ "מייסד סנטינל וואן על הנפקת הענק: "רוב משקיעי וול סטריט רצו לקחת חלק"". TheMarker. נבדק ב-2022-01-13.
- ^ הרוכבים על היוניקורן, באתר tech12, 2022-03-20
36128376חד-קרן (כלכלה)