חדר "מתוקן"
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
חדר "מתוקן" היה מודל לבתי ספר שנוסדו במזרח אירופה על ידי תנועת ההשכלה.
רקע
פעילות החינוך בתלמודי התורה המסורתיים החלה בתקופה בה ברוב העולם לא הייתה מערכת חינוך, והם התמקדו בהקניית כישורי קריאה בלשון הקודש ובלימוד פרשת השבוע עם פירושים. תהליך הלמידה בהם המשיך במתכונת המסורתית גם כשהחלו אידאולוגיות תנועת ההשכלה לחלחל לתחום החינוך. בחדרים המסורתיים לא לימדו כלל עברית. בתפילות ובלימוד התורה השתמשו בלשון הקודש ושפת התקשורת היומיומית של הילדים כמו גם שפת הלימוד הייתה יידיש השגורה בפי היהודים האשכנזים במזרח אירופה. כיוון שכך, והיות שרק תלמידי חכמים הבינו את לשון הקודש ברמה טובה, היה צורך בתרגום של הפסוקים ליידיש. תרגומים אלו כונו "עברי-טייטש"[1] והמלמדים היו משננים אותם עם התלמידים. מכיוון שחלק גדול מהתרגומים הללו היו כתובים ביידיש, ומכיוון שבתלמודי התורה המסורתיים לא לימדו כתיבה ודקדוק ולא לימדו מקצועות נוספים שנלמדו בבתי הספר הממשלתיים, כמו אלגברה והיסטוריה טענו המשכילים באירופה ששיטת ההוראה אינה מתאימה בהשוואה לשיטות ההוראה הממשלתיות ולטענתם אינה מקדמת את התלמידים כראוי במקצועות החול.
היסטוריה
החדר ה"מתוקן" נוסד בסוף המאה ה-19, בעקבות תנועת ההשכלה – שראתה את דרכי הלימוד בחדר המסורתי כפרימיטיביות, ובנוסף ביקשה ללמד מקצועות אחרים כמו מתמטיקה ודקדוק.
בתקופת התפשטות הציונות ברוסיה ותנועת חיבת ציון, פעלו מספר אישים להקים בתי ספר שיטיפו לחינוך ציוני לגיל הרך. הקמת בתי ספר רשמיים דרשה רישיונות רבים מטעם הממשלה, שלא ראתה בעין יפה את ההתעוררות הלאומית. לעומת זאת, מוסד ה"חדר" היה נתון תחת פיקוח מינימלי ביותר. לכן הוקמו בתי הספר הציוניים כ"חדרים". מנגד, בכמה ארצות במזרח אירופה סגרו הממשלות את החדרים, על מנת שהילדים היהודים ילמדו בבתי ספר ממשלתיים וחינוכם יותאם לאורח חיי המדינה. היהודים הנאמנים התנגדו לשינויים הללו, ובשנת 1899 החלו אישים משכיליים להקים מוסדות בשם "חינוך מתוקן"; עד שנת 1903 הוקמו בסך הכול 934 חדרים מתוקנים.[2] בחדר ה"מתוקן" למדו מקצועות נוספים, ובעיקר את השפה העברית.
השינויים שהונהגו בתוכן הלימוד
בחדר ה"מתוקן" היו מספר שינויים בצורת הלימוד:[3]:
- בלימוד חומש – בתחילה לא השתנה הרבה, אך עם הזמן החלו להשתמש בספרי קיצורים של החומש
- נוספו לימודי היסטוריה של עם ישראל
שינויים בדרך הלימוד
- שפת הלימוד עברה מיידיש לעברית בעברית
- בכמה מהחדרים ה"מתוקנים" הוכנסו גם לימודי תערובת של בנים יחד עם בנות
ההתנגדות
ערך מורחב – אסיפת הרבנים (תר"ג)
היהודים האורתודוקסים, שהתנגדו לתנועת ההשכלה, התנגדו בחריפות לחדר ה"מתוקן", מכיוון שלימודי החול הביאו עמם רוח חילון ועזיבת הדת בקרב התלמידים. וחשש שהמורים שלא היו שומרי תורה ומצוות ישפיעו על התלמידים להפסיק לשמור תורה ומצוות.
מתנגדי החדר ה"מתוקן" נהגו לבטא את חששם ממנו בכנותם אותו "חדר מסוכן", שכן בהגייה האשכנזית ת' לא דגושה נהגית כ-ס', כך שמתקיימת זהות פונולוגית בין "מתוקן" ובין "מסוכן".
ממייסדי ומחנכי "חדרים "מתוקנים""
- אביגדור גרין (אביו של דוד בן-גוריון)
- לוין קיפניס - הקים חדר "מתוקן" באושומיר שבאוקראינה.
- שלמה הלל'ס - לא ייסד חדר "מתוקן", אך לימד בחדר "מתוקן" עוד לפני שהוסמך כמורה.
- א"ד גורדון[4]
- יצחק יעקבי - היה שותף למהפכת החדר ה"מתוקן" בעיר ניקולייב שבדרום האימפריה הרוסית, ולאחר-מכן ייסד תלמוד תורה עברית בעברית (ת"ת עב"ע) בלונדון יחד עם ר' גולדבלום.
- הלוי (גילביץ) אברהם- לימד בחדר "מתוקן" ברוסיה. היה חבר באגודה שנקראה "חובבי שפת עבר" ניהל גימנסיה עברית לבנות.
הערות שוליים
- ^ ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת (מכאן המילה היידית "פאַרטייטשן" שפירושה לתרגם). ביידיש מודרנית קורים לגרמנית "דייטש"
- ^ "החדר ה"מתוקן"" ברוסיה כבסיס למערכת החינוך הציונית בספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- ^ א"מ ליפשיץ, החדר, באתר "דעת"
- ^ רחוב גורדון אהרון דוד, באתר פתח תקווה.
24753744חדר מתוקן