חאנות סיביר
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה | טטרית |
| עיר בירה | קאזאן |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 1359 |
| פירוק | |
| תאריך | 1607 |
| ישות קודמת | אורדת הזהב |
| ישות יורשת | רוסיה הצארית |
חאנות סיביר (ברוסית: Сибирское ханство, בטטרית: Себер ханлыгы, Seber xanlığı) הייתה ממלכה טטרית שירשה את החלקים של אורדת הזהב ונכבשה על ידי רוסיה הצארית בתחילת המאה ה-17.
החאנות השתרע על שטחי סיביר המערבית שהיו מאוכלסים על ידי הטטרים ועמי סיביר שונים. בראש המדינה עמד חאן ולידו היועץ ועוזריו. המדינה חולקה לאזורים שנוהלו על ידי האצולה המקומית כמעט ללא התערבות של החאן. חלק קטן של אצולת מנסי השתתף בניהול המדינה אך יתר עמי סיביר היו במעמד נחות. הטטרים שהיו רוב אוכלוסיית המדינה ניהלו אורח חיים חצי-נוודי. בחלקים הדרומיים, לאורך נהרות טובול ואירטיש היו מרכזי עיבוד חקלאי לא גדולים. בערים, שלא היו גדולות, היו מרכזי תעשייה זעירה.
בצבא של החאן בנוסף ליחידות שכללו טטרים היו גם יחידות של עמי סיביר. קשה להעריך את גודל הצבא, אך בזמן מערכה מול רוסיה הצארית היא כללה כוח של כ-10,000 לוחמים. לאור ארגון המדינה היה קושי להציב צבא גדול בהשתתפות כל אצילי המדינה.
עם התפוררות אורדת הזהב במהלך המאה ה-14 הוקמה באזור חאנות עם מרכז בטיומן בשם "איביר". בשנת 1495 לאחר מאבק פנימי בירת המדינה עברה לעיירה "קשליק" או "סיביר". בשנת 1555, לאחר נפילת חאנות קאזאן, החאן של חאנות סיביר הכיר בעליונות של רוסיה הצארית והחל בתשלומי מס שנתיים. בשנת 1563 השלטון במדינה הועבר לחאן קוצ'ום. הוא הוציא להורג את החאן הקודם ואחיו. הוא הפסיק את העברת התשלומים השנתיים לרוסיה באופן סדיר.
בשנת 1572 הוא שלח את בן-דודו מחמטקול לפשיטה בשטחי רוסיה. במסגרת פשיטה זו הכוחות הגיעו עד לאזור פרם. באזור זה משפחת סטרוגנוב ניהלה קשרי מסחר ענפים ולמעשה שלטה בשטח שהיה בשליטה רוסית. כתוצאה מפעולות שהוא בצע, הרוסים החליטו לשלוח לשטחי החאנות כוח צבאי משמעותי בראשות ירמק. הכוח נשלח לאחר פקודת איוואן הרביעי ומשפחת סטרוגנוב השתתפה באופן פעיל בהכנת הכוח תוך העברת כסף, תחמושת ואנשים. המערכה החלה ב-1 בספטמבר 1581. לאחר מספר קרבות, ב-26 באוקטובר 1582 הרוסים כבשו את בירת החאנות וחאן קוצ'ום נמלט לדרום אך המאבק נמשך. בשנת 1584 ירמק נהרג בקרב וקוצ'ום החזיר לעצמו את השליטה על רוב השטח. הרוסים המשיכו להזרים תגבורות לאזור. במהלך המערכה הם הקימו מספר ערי מבצר באזור - טובולסק וטיומן. ב-20 באפריל 1598 החאן קוצ'ום הפסיד בקרב ונמלט לאורדת נוגאי. שם הוא נהרג לאחר מספר שנים.
קישורים חיצוניים
