זרנוק הכזבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרנוק הכזבים (באנגלית: Firehose of falsehood) הוא כינוי לשיטת תעמולה בה מספר רב של מסרים משודרים במהירות, בחזרתיות וברציפות על פני מספר ערוצים (כגון עיתונאות ומדיה חברתית), מבלי התייחסות לאמיתוּתם ולעקביותם. השיטה מתבססת על טכניקות תעמולה סובייטיות, ונעשה בה שימוש נרחב בתעמולה הרוסית בתקופת כהונתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

ממשלת רוסיה עשתה שימוש בזרנוק הכזבים במסגרת מלחמתה בגאורגיה ב-2008, והמשיכה להשתמש בו כנגד אוקראינה החל מ-2014, כולל במהלך סיפוח חצי האי קרים ובהכנות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. פוליטיקאים, ממשלות ותנועות במדינות אחרות אימצו אף הן את השיטה.

על אף הקושי הטמון בהתמודדות עמו, הציעו חוקרים ממכון ראנד, קרן מרשל הגרמנית (אנ') ואסטרטגים צבאיים דרכים שונות להגיב לזרנוק הכזבים, ביניהן הפצה מוקדמת של מידע אמין ומאומת, הסרה אסטרטגית של מידע מוטעה, ועידוד אוריינות דיגיטלית.

מאפיינים

מכון ראנד טבע את המונח "זרנוק הכזבים" ב-2016 כדי לתאר טכניקה נפוצה בתעמולה הרוסית המשלבת הצפה אינפורמציונית תוך התעלמות מהאמת.[1] השיטה נבדלת מטכניקות התעמולה הסובייטיות מתקופת המלחמה הקרה, בין השאר בהיקף המסרים והערוצים הנרחב ובאופן שבו אנשים צורכים מידע חדשותי. מטרתה המיידית היא לבדר, לבלבל ולהציף את הקהל. חוסר עניין או התנגדות לבדיקת עובדות ולדיווח מדויק מסייעים בהעברת המסרים לציבור בצורה מהירה יותר מאשר מקורות מידע איכותיים יותר.[1][2] הצלחתה של הגישה באה בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה תקשורת משכנעת יותר כאשר היא אמיתית, אמינה ועקבית.[1]

על פי מכון ראנד, מודל זרנוק הכזבים מתאפיין בארבעה גורמים ייחודיים:

  1. בעל נפח גבוה ורב-ערוצי.
  2. מהיר, מתמשך וחזרתי.
  3. חסר מחויבות למציאות האובייקטיבית.
  4. חסר מחויבות לעקביות.

הנפח הרב של הודעות, השימוש במספר ערוצים והשימוש בוטים באינטרנט ובחשבונות מזויפים יעילים מכיוון שאנשים נוטים יותר להאמין לסיפור כאשר נראה שהוא דווח על ידי מספר מקורות.[1] בנוסף למקור החדשות הרוסי המוכר RT, למשל, רוסיה מפיצה תעמולה באמצעות עשרות אתרי פרוקסי שהקשר שלהם ל-RT "מסווה או ממעיט".[3] אנשים נוטים יותר להאמין לסיפור כאשר הם חושבים שרבים אחרים מאמינים בו, במיוחד אם אחרים שייכים לקבוצה איתה הם מזדהים. לפיכך, קבוצה של פעילים יכולה להשפיע על דעתו של אדם על ידי יצירת רושם שווא שרוב השכנים של אותו אדם תומכים בדעה נתונה.[1]

קמפיינים

ממשלת רוסיה נעזרה בזרנוק הכזבים במלחמתה נגד גאורגיה ב-2008 ובמסגרת הסכסוך האוקראיני-רוסי שהחל ב-2014.[1][4] קמפיינים נוספים כוונו כנגד מספר מדינות פוסט-סובייטיות, ביניהן שלוש המדינות הבלטיות: ליטא, לטביה ואסטוניה.[1][5]

כחלק מההיערכות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הפיצה רוסיה מספר רב של ידיעות כוזבות אודות אוקראינה, כשרובן סותרות זו את זה. בחיבור שפרסם ב-2021 טען נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי אוקראינה נעדרת זכות קיום היסטורית וכי הלאומיות האוקראינית היא המצאה מערבית אנטי-רוסית. לאחר מכן, סמוך לפלישה לאוקראינה, טען פוטין כי אוקראינה נשלטת בידי חונטה נאצית – זאת על אף העובדה כי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הוא יהודי.[6]

שני המסרים לא זכו לתהודה מחוץ לרוסיה. אי לכך, החליטה רוסיה להאשים את אוקראינה ללא ביסוס בפיתוח פצצות מלוכלכות ואמצעי לחימה מתחום הלוחמה הביולוגית.[7] ההכנות להפצת נרטיב שקרי זה ערכו מספר חודשים, ואיפשרו לרוסיה להחליף במהירות את עילת המלחמה במסר קליט יותר.[8][9]

כחלק ממעורבותה במלחמת האזרחים בסוריה, פרסמה התקשורת הרוסית הממלכתית בנובמבר 2017 מספר ידיעות מפוברקות לפיהן כוחות הקואליציה המערבית מאפשרים ללוחמי המדינה האסלאמית להימלט מהעיר אל-בוכמאל שבסוריה. הסיפורים כללו "תמונת לוויין" שהתגלו מאוחר יותר כצילום מסך ממשחק מחשב.[10]

שיטת זרנוק הכזבים משמשת גם במאמצי הדיסאינפורמציה הרוסית כנגד ממשלות במערב אירופה ובצפון אמריקה, כולל כחלק מההתערבות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016.[5][2] על פי תחקיר של הניו יורק טיימס משנת 2019, רשת התעמולה הרוסית RT America (אנ') (השלוחה האמריקאית של Russia Today) נעזרה בזרנוק הכזבים כדי לשכנע את הציבור האמריקאי בסכנות רשת ה-5G, אף על פי שפוטין הורה על השקת רשתות אלו ברוסיה.[11]

לדברי הסופר וקצין המודיעין הצבאי לשעבר ג'ון לופטוס (אנ'), איראן משתמשת בשיטות דומות כדי להסית כנגד ערב הסעודית, ארצות הברית וישראל. לטענתו, מספר ידיעות חדשותיות מזויפות שמיוחסות לרוסיה נשתלו למעשה בעיתונות המערבית על ידי איראן.[12]

על פי עורכת כתב העת האמריקאי Mother Jones (אנ'), השימוש בזרנוק הכזבים כנגד עיתונאים על ידי פוליטיקאים אמריקאים מצוי במגמת עליה מדאיגה.[13] בראיון מ-2018 אמר סטיב באנון, יועצו לשעבר של דונלד טראמפ, כי הדרך להתמודד עם התקשורת היא "להציף את השטח בזבל".[14] מספר חוקרים ועיתונאים אמריקאים תיארו מאז את אסטרטגיית התקשורת של דונלד טראמפ כזרנוק כזבים, והקבילו אותה לתעמולה הרוסית.[15][16][17][18][19]

שימוש בשיטה נפוץ בקרב מתנגדי חיסונים. פעילים בתנועות כנגד חיסונים מפיצים באופן תדיר תיאוריות קשר ומידע כוזב אודות הסכנות הטמונות בהתחסנות, תוך התעלמות מהפרכות קודמות ומחוסר עקביות.[20]

על פי חוקרים מתחום אבטחת המידע, שימשה השיטה את ממשלת סין בניסיון לפגוע באמינות ה-BBC, זאת בתגובה לדיווח של ה-BBC על רדיפת האויגורים בסין.[21]

דרכי התמודדות

כלים קונבנציונליים כנגד תעמולה אינם יעילים מול שיטה זו. על פי חוקרי מכון ראנד, "אל תצפו להתמודד עם זרנוק הכזבים בעזרת רובה המים של האמת". בין הצעותיהם:

  • לחזור שוב ושוב על המידע האמיתי.
  • לספק סיפור אלטרנטיבי להשלמת הפער שנוצר כאשר עובדות כוזבות מופרכות.
  • להזהיר אנשים מראש מפני תעמולה ולהדגיש את הדרכים משפיעים תועמלנים על דעת הקהל.
  • להתמודד עם השפעות התעמולה, ולא רק עם התעמולה עצמה; לדוגמה, כדי להתמודד עם תעמולה שמערערת את התמיכה במטרה מסוימת, יש להגביר את התמיכה במטרה זו במקום להפריך ישירות את התעמולה.
  • לכבות את זרימת המידע הכוזב על ידי גיוס ספקי שירותי אינטרנט ושירותי מדיה חברתית, וביצוע לוחמה אלקטרונית ופעולות במרחב הקיברנטי.[1]

חוקרים מקרן מרשל הגרמנית (אנ') מציעים, בין היתר, להיזהר מלחזור על או להגביר את הטענה השקרית המקורית; חזרה על סיפור שקרי, אפילו לצורך הפרכתו, גורמת לאנשים להאמין בו.[22] מומחה האבטחה ברוס שנייר (אנ') ממליץ ללמד אוריינות דיגיטלית כחלק משרשרת פעולות מידע בת 8 שלבים.[23]

דרך נוספת להיאבק בדיסאינפורמציה היא להגיב במהירות כשהאירועים מתפתחים ולהיות הראשון לספר את הסיפור. דוגמה לכך התרחשה בפברואר 2018, כאשר כוחות סורים פרו-משטריים החלו להפגיז את הכוחות הסוריים הדמוקרטיים ליד לעיר ח'שאם, וכוחות הקואליציה הגיבו בהגנה עצמית. כוח המשימה המשולב (CJTF-OIR) פרסם מיד הודעה לעיתונות שכותרתה "התקפה של כוחות פרו-משטר סוריים הובילה למתקפת נגד של הקואליציה". בתגובה פנו כתבים מרחבי העולם לכוח המשימה בשאילתות. כך התאפשר לכוח המשימה לקבוע את העובדות לפני שכלי תקשורת רוסים הספיקו ליצור ולהפיץ ספין תקשורתי.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Paul, Christopher; Matthews, Miriam (2016). "Russia's "Firehose of Falsehood" Propaganda Model". doi:10.7249/PE198. JSTOR resrep02439. נבדק ב-21 במרץ 2023. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Kakutani, Michiko (2018). "The Firehose of Falsehood: Propaganda and Fake News". The Death of Truth: Notes on Falsehood in the Age of Trump. Crown/Archetype. pp. 94–104. ISBN 9780525574842.
  3. ^ Kramer, Franklin D.; Speranza, Lauren D. (1 במאי 2017), Meeting the Russian Hybrid Challenge: A Comprehensive Strategic Framework, Atlantic Council, p. 9, JSTOR resrep03712.5 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ Kenneth R. Rosen, 'Kill Your Commanding Officer': On the Front Lines of Putin's Digital War With Ukraine, Politico Magazine (15 February 2022).
  5. ^ 5.0 5.1 Caryl, Christian (5 באפריל 2017). "If you want to see Russian information warfare at its worst, visit these countries". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Michael Collins, Russia’s ‘firehose of falsehood’ in Ukraine marks latest use of propaganda to try to justify war, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Russia, without evidence, says Ukraine making nuclear "dirty bomb", רויטרס, ‏6 במרץ 2022
  8. ^ Justin Ling, False Claims of U.S. Biowarfare Labs in Ukraine Grip QAnon, Foreign Policy, ‏2024-05-22 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ The firehose of falsehood effect, and how to extinguish it, ie edu (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 Blythe, Lt. Col. Wilson C. Jr.; Calhoun, Lt. Col. Luke T. (במאי 2019). "How We Win the Competition for Influence". Military Review. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Broad, William J. (12 במאי 2019). "Your 5G Phone Won't Hurt You. But Russia Wants You to Think Otherwise. RT America, a network known for sowing disinformation, has a new alarm: the coming '5G Apocalypse.'". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Iran Is Faking the Fake News". Ami Magazine. 22 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Bauerlein, Monika (בדצמבר 2017). "The Firehose of Falsehood". Nieman Lab. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ עשר שנים של טמטום, באתר אלכסון, ‏2022-11-10
  15. ^ Brian Stelter (30 בנובמבר 2020). "'Firehose of falsehood:' How Trump is trying to confuse the public about the election outcome". CNN. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Maza, Carlos (31 באוגוסט 2018). "Why obvious lies make great propaganda". Vox. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Zappone, Chris (12 באוקטובר 2016). "Donald Trump campaign's 'firehose of falsehoods' has parallels with Russian propaganda". The Sydney Morning Herald. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Harford, Tim (6 במאי 2021). "What magic teaches us about misinformation". Financial Times. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Clifton, Denise (3 באוגוסט 2017). "Trump's nonstop lies may be a far darker problem than many realize". Mother Jones. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Firehosing: the systemic strategy that anti-vaxxers are using to spread misinformation by Lucky Tran, The Guardian, 7 November 2019
  21. ^ "China Aims Its Propaganda Firehose at the BBC". Wired. 10 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Tworek, Heidi (1 בפברואר 2017). "Political Communications in the 'Fake News' Era: Six Lessons for Europe". German Marshall Fund: 8. JSTOR resrep18898. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Schneier, Bruce (24 באפריל 2019). "Toward an Information Operations Kill Chain". Lawfare. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39227409זרנוק הכזבים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זרנוק_הכזבים&oldid=2653123"