זריצ'נקה

Зарічанка

הכניסה לעיירה
מדינה
מחוז	חמלניצקי

זריצ'נקה (באוקראינית: Зарічанка, באנגלית: Zarichanka, בפולנית: Zariczanka; לשעבר חודיקובצי, ואחריו לנצקורון ליאנסקורון, עיירה ליאנסקורון. או: לנצקרין, או: לאנצקריניא או: לאנצקריניע) היא עיירה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, נמצא בחבל פודוליה בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

שם

בתחילה, במסמכים היסטוריים, היישוב נזכר בשם "חודיקובצי". לאחר מכן הוא עבר לבעלות משפחת האצולה ליאנצקורונסקי , ונקרא לכבודם בשם "ליאנצקורון". השם הקומוניסטי החדש של הכפר "זריצ'נקה" ניתן למקום בהקשר למיקומו, "אלה שגרים מעבר לנהר".

גאוגרפיה

הכפר זריצ'נקה שבמחוז פודולסקי ממוקם בדרום-מערב אוקראינה, כ-30 קילומטרים מהעיר קמניץ-פודולסקי. בכפר זורמים הנהרות לטבקה וז'בנצ'יק (אוק'). דרך אזורית חשובה, P48, המחברת בין קמניץ-פודולסקי, סטניב וסאטניב, עוברת דרך הכפר.

תולדות היישוב

ליד הכפר התגלו יישובים נאוליתיים וכמה יישובים מתרבות צ'רניאחוב.

ב-26 במרץ 1410 העניק המלך ולדיסלב יאגיילו ולדיסלב יאגיילו זיכיון התיישבות לפודוליה. בהמשך נקרא היישוב בשם העיר ליאנצקורון. האזכור השני של זריצ'נקה מתועד בשנת 1493, אז נקרא היישוב חודיקובצי (Ходиківці). באותה תקופה היו בחודיקובצי שלושה בתים בלבד.

יהודי לנצקורון

העיר לנצקורון ובית המדרש בשנת תר"צ

בתחילת המאה ה-18 עברו תושבי חודיקובצי לאדמות משפחת ליאנצקורונסקי, והיישוב שינה את שמו לליאנצקורון. השם החדש העניק ליישוב מעמד של עיירה. במאה ה-18 היו בעיירה שתי כנסיות אוניאטיות, ובמקביל להתפתחותה כעיירה, החלו יהודים רבים להתיישב בה.

בית הכנסת בלנצקורון, שהיה ידוע מאז סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18, היה עשוי עץ.

בית המדרש בלנצקורון בשנת תר"צ

בשנות ה-50 של המאה ה-18 התפרסמה העיר כמרכז העימות בין היהדות הרבנית לבין הפרנקיסטים שגרו בהעיר, ובינואר 1756 נעצר יעקב פרנק שם יחד עם חסידיו.

רשימת רבני לנצקורון הידועים החל מהמאה ה-17

• הרב נפתלי ב"ר יצחק אייזיק הכהן (בסביבות שנת תקט"ז) 1756
• הרב מנחם מנדל
• הרב צבי הירש הכהן ברוינשטיין (משנת תרכ"ח-עד פטירתו י"ז באדר א' תר"ס) 1868–1900
• הרב ישראל משה ב"ר אורי ליפא לערנער (נפטר ר"ח מנחם אב, בניו יורק, ה'תש"ב).

במאה ה-19 היו בעיירה חמישה בתי כנסת. מתוך 2,356 תושבי לנצקורון, 48.2 אחוזים היו יהודים. מספר כזה של אנשים מהעם הזה, שמאז ומתמיד עסק בריבית ובייצור מלאכה, אילץ את העיירה להתרומם כלכלית במובן המילולי של המילה. בבעלותם של היהודים היו מבשלת בירה, טחנת מים, בית מרקחת, שהיה היחיד ברובע, דירת אורווה וחנויות למלאכה.

בשנת 1926 הוקם בלנצקורון מועצה כפרית יהודית, ולצידה פעל בית משפט עממי יהודי.

ב-1797 התפשטה המגפה, שנכנסה ללנצקורון יחד עם סחורות סוחר. עד סוף השנה שככה המגפה.

בשנים 1932–1933 חוו תושבי העיירה את הרעב הסובייטי (הולודומור), שהכה קשות באוכלוסייה המקומית.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוקם גטו בלנצקורון, ורבים מתושבי הכפר היהודים סבלו מגורל קשה.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, בשנים 1946–1947, חוו תושבי הכפר שוב רעב קשה, שהשפיע על האוכלוסייה המקומית.

ב-7 במרץ 1946 שונה שמה של ליאנצקורון לזריצ'נקה, בשל המקור הפולני של השם ההיסטורי. שינוי זה התבצע כחלק ממדיניות השלטון הקומוניסטי, אשר ראה בשמות בעלי זיקה לעמים אחרים בלתי מקובלים, ובעקבות זאת שונו שמותיהם של יישובים רבים, הן בעלי שמות היסטוריים והן בעלי שמות מודרניים שהכילו אתנונימים שונים.

מאז שנת 1991 הפכה זריצ'נקה לחלק מאוקראינה העצמאית. עד היום נשתמרו הטחנה הישנה ולדברי המקומיים שרידי בית האחוזה, בו נמצא כיום גן הילדים.

אוכלוסייה

ב-1847 חיו בלנצקורון 939 יהודים, ב-1897 היה מספרם 50% מהאוכלוסייה.

1927 – 1,638 יהודים, שהיו 95% מאוכלוסיית היישוב.

בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית הכפר 929 נפשות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת בזריצ'נקה (לאנצקורון) בוויקישיתוף

זריצ'נקה, דף שער בספרייה הלאומית

• אודות העיר זריצ'נקה, באתר myshtetl (באוקראינית)
• מידע על העיירה ליאנטסקורון באתר JewUA (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זריצ'נקה40379053Q4187201