זן ואמנות אחזקת האופנוע

זן ואמנות אחזקת האופנוע
Zen and the Art of Motorcycle Maintenance
מידע כללי
מאת	רוברט מ. פירסיג
שפת המקור	אנגלית
הוצאה
הוצאה	William Morrow & Company
תאריך הוצאה	אפריל 1974

זן ואמנות אחזקת האופנוע: מסע בעקבות ערכים (באנגלית: Zen and the Art of Motorcycle Maintenance: An Inquiry into Values) הוא ספרו הראשון של רוברט מ. פירסיג, בו הוא בוחן את מושג האיכות.

הספר נמכר בלמעלה מארבעה מיליון עותקים ב־27 שפות ותואר על ידי המבקרים כאחד מספרי הפילוסופיה המרתקים ביותר. זאת אף על פי שלפני פרסומו נדחה הספר על ידי 121 מוציאים לאור.

מסע בעקבות האיכות

הספר, יצירה אוטוביוגרפית למחצה, מגולל את סיפור מסעם של פירסיג ובנו על גבי אופנוע ברחבי ארצות הברית. פירסיג כותב בגוף ראשון, ומספר על עצמו ועל דמות אותה הוא מכנה "פידרוס" (זאב ביוונית, וכשם אחד הדיאלוגים הסוקרטיים). האחרון, אינטלקטואל חריג שרעיונותיו נדחו על ידי האקדמיה, מאובחן כחולה נפש ועובר טיפול בנזע חשמלי. המסע המתואר לאורך הספר, מתברר גם כמסעו של פירסיג חזרה אל עצמו, עד שהוא חוזר להיות פידרוס.

בתחילה, נראה שאין השם תואם את תוכנו הפילוסופי של הספר. שני הניגודים, תורת הזן בודהיזם – תורה דתית ורוחנית המתמקדת בנפש האדם ובצורך בהתבוננות מתחדשת על העולם ואחזקת אופנוע – תורה טכנית וטכנולוגית העוסקת בדומם. אולם, פירסיג מסביר כי יש קשר בין הזן לבין דברים רבים משום שטיפול בכל דבר מצריך את האכפתיות שהזן מטיף לה ומשום שהאלוהות שוהה באותה נינוחות בין גלגלי שיניים כמו בין עלי כותרת (המשפט האחרון מומחש באיור עטיפת גרסתו העברית של הספר). ואכן, בהמשך הספר מתמזגים שני ניגודים אלה כשתי גישות פילוסופיות משלימות שעליהן מתבסס הסיפור.

בהקדמה פירסיג מסביר:

המסופר להלן מבוסס על דברים שקרו. אף כי הרבה פרטים שונו לצורך הסיפור, הרי בעיקרו יש להתייחס אליו כאל מעשה שהיה. עם זה, אין לקשר בינו לבין המידע העובדתי הרב הקיים בנושא אורחותיו ונהגיו של זן בודהיזם האורתודוקסי, הסיפור גם אינו מתיימר להיות עובדתי ביותר בענייני אופנוע.

פירסיג מציע בעצם לאורך הספר תפיסה חדשה, השונה מהתפיסות המקובלות בדבר הדיכוטומיה בין חומר לרוח ובין סובייקט לאובייקט. לפי פירסיג, מושג האיכות הוא־הוא המושג המכונן של המציאות, והוא המקור ממנו בהמשך נוצרת ההבחנה בין הסובייקט לאובייקט. לאורך הספר, פירסיג בוחן ומנתח את המשמעות של "איכות" (מונח שהוא סבור שאינו ניתן להגדרה). פירסיג מנסה לשלב יחדיו תפיסות פילוסופיות שונות – זן ודאואיזם למשל, המדגישות גישה א־אינטלקטואלית והתבוננות ישירה על העולם (הגישה הרומנטית), לעומת תפיסה מערבית המדגישה הגיון, ראציונליזם ודואליות של חומר\רוח (הגישה הקלאסית).

כאן הדברים באים לידי הבנה משם הספר – לפי פירסיג, כאשר הכל תקין ופועל (לדוגמה באחזקת אופנוע), גישת הזן היא המתאימה ביותר לסיטואציה – פשוט "להיות" ולהמשיך לנסוע. לעומת זאת, כאשר ישנה תקלה או משהו אינו כשורה, שימוש בהגיון וראציונליות יכול לעזור לפתור את הסיטואציה. הטענה היא כי רוב האנשים מעדיפים בחייהם גישה אחת בלבד, ומתמודדים עם חוויותיהם לפי אותה הגישה. התיזה טוענת שכדי שנוכל לחוות בצורה אמיתית "איכות", יהיה עלינו לאמץ את שתי הגישות במקביל. לפי פירסיג, שילוב של שתי הגישות יתרום רבות להפחתת התסכול וחוסר־הסיפוק שנפוץ בקרב החברה המערבית.

פירסיג מנסה להמחיש את השפעתה של הטכנולוגיה על איכות חייו של הפרט בעולם המודרני. באחד הקטעים בספר, לג'ון (שותפם למסע ומוזיקאי במקצועו) יש יום רע. כבר ניסיונות רבים שאינו מצליח להתניע את האופנוע. זהו אופנוע BMW חדש ויוקרתי. הבעיה היא מינורית (היה יום חם וג'ון ניסה להתניע עם משנק פתוח) – אך למרות זאת ג'ון לא מצליח להתגבר על הבעיה. בורותו בנוגע לתפקידו האמיתי של המשנק באופנוע גורמת לו בסופו של דבר לייסורים. ג'ון הוא הטיפוס הרומנטי, שמשתדל להתרחק מטכנולוגיה ושואף לשלוות הנפש הרומנטית. נראה שאין הוא מעריך בצורה מספקת את העובדה שגישתו השלילית כלפי הטכנולוגיה גורמת לו לצאת ממצב השלווה שאליו הוא מכוון להגיע, ובמיוחד כאשר נדרשת יכולת טכנית. לעומתו, פירסיג מעדיף את הגישה הקלאסית אך בסופו של דבר מבין שעליו לאמץ את שתי הגישות. מצד אחד, הוא מסוגל לראות את הנחיצות וה"יופי" שבטכנולוגיה ומרגיש טוב עם עבודה טכנית שדורשת מחשבה (במטרה להגיע ל"שלווה נפשית פנימית"). מצד שני, יש ביכולתו להבין את הסלידה של הטיפוס הרומנטי כלפי הטכנולוגיה ו"העולם המלאכותי" כתוצר לוואי. הטכנולוגיה נראית מאיימת מעיניו של הרומנטיקן, ולכן הוא יפתח כלפיה גישה שלילית.

פירסיג מראה שראשיתו של המסע הרציונלי לחיפוש "האמת הטהורה" מתחיל בוויכוח ביוון העתיקה בין הפילוסופים הסופיסטים, לבין גישתו של סוקרטס (ואפלטון). הסופיסטים טענו שלא ניתן להגיע אל האמת על ידי חשיבה רציונלית מכיוון שכל פרט תופס את הדברים בצורה שונה. לעומתם, גישת סוקרטס ואפלטון גורסת כי על ידי חשיבה ראציונלית נכונה, נוכל להגיע אל היסודות האמיתיים של הדברים. פירסיג טוען שאף על פי שמחשבה ראציונלית יכולה להגיע לאמת כלשהי, זה לא יהיה תקף לכל המקרים, ועל־כן עלינו לאמץ גישה רחבה ומגוונת יותר שתספק לנו מנעד של כלים נוספים להתמודדות בעולם.

אימוץ של פרדיגמה המקבלת את שתי התפיסות – הקלאסית והרומנטית – תחייב מצד אחד הבנה במדעים הקלאסיים ובנוסף לכך תשלב מקורות של חוכמה א־ראציונלית כמו פרצי השראה ויצירתיות (שפירסיג מאמין שאינן פעולות רציונליות). פירסיג מראה שגישה ראציונלית וגישת זן של – "לחיות את הרגע"– יכולות להתקיים במשולב ולשפר את הבנתנו בנוגע ל"איכות".

לאורך הספר מציג פירסיג את תפישותיהם של פילוסופים רבים, ביניהם יום, קאנט, אריסטו, אפלטון והפילוסופים הפרה־סוקרטיים, כשלבסוף הוא מגיע למסקנה לפיה מושג האיכות אותו פיתח מקביל למושג הטאו המזרחי ולמושג הטוב הסופיסטי.

בספרו השני של פירסיג, "ליילה: חקירה על אודות המידות", שיצא לאור בשנת 1991, פירסיג אף מפתח את התאוריה שלו לכדי מטאפיזיקה שלמה – המטאפיזיקה של האיכות.