זמיר דחב"ש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זמיר דחב"ש
מדינה ישראל
מקום מגורים תל אביב
מקצוע יחצ"ן

זמיר דחב"ש הוא מייסד ושותף במשרד יחסי הציבור "שלום TELAVIV". קודם לכן עבד כעיתונאי וכפרסומאי.

ביוגרפיה

משנת 1989 ובמשך כחמש שנים שימש כראש הדסק הכלכלי בעיתונים "הארץ" ו"חדשות".

בשנת 1994 הצטרף למשרד הפרסום "צרפתי-שטרנשוס" כפלנר (סופרוויזר). בשנת 1995 הפך לשותף במשרד זה, ששינה את שמו ל"צרפתי-שטרנשוס-זמיר".

בשנת 1997 הקים את חברת יחסי הציבור יורו-קומיוניקיישן והחל לכהן בה כמנכ"ל. בשנת 1999 מכרו שלושת שותפי המשרד כ-51% מהחזקותיהם במשרד לרשת הפרסום הבינלאומית Euro RSCG. בעקבות המכירה שינה המשרד את שמו ל- צרפתי שטרנשוס-זמיר-Euro. בשנת 2002 מונה למנכ"ל המשרד. בשנת 2004 שינה המשרד את שמו ל"יורו תל אביב", בעקבות מיתוג מחדש של הסוכנות העולמית יורו.

בשנת 2006 מונה דחב"ש ליועץ תקשורת חיצוני של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. דחב"ש ליווה את פישר ובנק ישראל במשך שבע שנים, ונחשב לאחד מאנשי סודו של הנגיד.[1] בשנת 2007 פרש מניהול קבוצת התקשורת "יורו-תל אביב" ומכר את החזקותיו בה לסוכנות הפרסום הבינלאומית Euro RSCG.[2] הקים את משרד הייעוץ התקשורתי "שלום TELAVIV", והעביר אליו שבעה מלקוחות יורו כחלק מהסכם הפרישה. בשנת 2008 הצטרפה רינת פרידמן כשותפה בחברת יחסי הציבור "שלום TELAVIV" והחלה לכהן בה כמנכ"לית, לאחר שפרשה אף היא מיורו ת"א.

לקוחות בולטים של משרד "שלום TELAVIV" הם חברות גדולות כגון: "אל על", פייסבוק ישראל, סופר פארם, שיכון ובינוי, בנק הפועלים, כלל ביטוח, תנובה ושירותי בריאות כללית וטייקונים מפורסמים כגון: יצחק תשובה, אילן בן דב, שרי אריסון, משפחת עופר ועוד..

בין 2009 ל-2011 שימש דחב"ש כיועץ חיצוני לשני גופים רגולטורים (רשות ניירות ערך ובנק ישראל), ובמקביל הוא ייעץ לגופים עסקיים במשק שנמצאים בפיקוחם (חברת כרטיסי האשראי "לאומי קארד", חברת "דלק אנרגיה", חברת "פריגו" ועוד). דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בחודש מאי 2012 עסק בהרחבה בחשש לניגודי העניינים בבנק ישראל וברשות ני"ע כתוצאה מהעסקתו של זמיר דחב"ש.[3]

בעקבות פעילותו של דחב"ש כיחצ"ן של בנק הפועלים החלו אנשי קבוצת "באים לבנקאים" להטרידו במקום מגוריו, ועקב כך הוצא לבקשת דחב"ש צו מניעת הטרדה מאיימת נגד ראש הקבוצה, ברק כהן, המרחיק אותו מדחב"ש ומבני משפחתו.[4] ביוני 2015 נתבע דורי בן ישראל[5] על ידי זמיר דחב"ש, בטענה כי הפר את פרטיותו לאחר שפרסם בבלוג המזבלה סרטון תיעוד מהפגנה של תנועת באים לבנקאים מול ביתו של דחב"ש. בעקבות התביעה, פצח בן ישראל בפרויקטים סיקורים מיוחד שעסק נרחבות בפעילותו של דחב"ש כ"משתיק מחאות"[6], כשבנובמבר 2016, ביקש דחב"ש למשוך את התביעה שהגיש[7].

בנובמבר 2019 התפטר מדירקטוריון חברת NSO בעקבות תביעתה של פייסבוק כנגד החברה, וזאת על מנת להימנע מניגוד עניינים. כמו כן המשרד שבבעלותו הדיר את עצמו מטיפול בפרשה מטעמם של שני הצדדים.

הופעות בתקשורת

כיחצ"ן, דחב"ש נמנע מלהופיע באמצעי התקשורת ופועל בה בעיקר מאחורי מהקלעים. יחד עם זאת, לדחבש מספר הופעות שליליות וחיוביות בתקשורת ובהם:

  • בינואר 2010 סגן עורך עיתון גלובס, אלי ציפורי פרסם מאמר דעה המבקר את יחסיו של דחב"ש עם שניים מלקוחותיו, זוהר גושן יו"ר רשות ניירות הערך ויצחק תשובה בעל השליטה בדלק אנרגיה[8]. יומיים לאחר מכן, דחב"ש הגיב בטור שפורסם אף הוא בגלובס וטען להגנתו כי משרדו מנוע מלעסוק בעניינים אשר נוגעים לקשר שבין הרשות לבין גורמים המפוקחים על ידה[9].
  • באוגוסט 2016 נחשף כי ממשלת איחוד האמירויות ריגלה אחר פעיל זכויות אדם במדינה, באמצעות אפליקציית פגסוס שמנצלת חור אבטחה במערכת ההפעלה iOS למכשירי אייפון. האפליקציה פותחה על ידי קבוצת NSO הישראלית, וזו זימנה את דחב"ש כדי שידברר אותה בתקשורת העולמית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30954422זמיר דחב"ש