זלמן רייזן

זלמן רייזן
רייזען

מימין לשמאל: משה קולבק, יוסף אופטושו, מקס אריק וזלמן רייזן
מימין לשמאל: משה קולבק, יוסף אופטושו, מקס אריק וזלמן רייזן
לידה	1887
פטירה	1941 (בגיל 54 בערך)
ענף מדעי	בלשנות, היסטוריה
מקום מגורים	רוסיה, ליטא
תרומות עיקריות
חקר היידיש, ממקימי מכון ייִוואָ.

זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.

תולדות חייו ופועלו

זלמן רייזן היה בנו של הסופר והמשורר העברי-יידי קלמן רויזין (יק"ר) ואחיהם הצעיר של הסופרים והמשוררים אברהם רייזן ושרה רייזן. מפעלו החשוב ביותר הוא הלקסיקון המלא לסופרי היידיש, "הלכסיקון לספרות יידיש, עיתונותהּ ובלשנותהּ". הלקסיקון, אשר נדפס בארבעה כרכים בין השנים 1926–1930, משמש עד היום כמקור חשוב, עשיר ואמין לתולדות ספרות היידיש שלפני השואה.

רייזן ישב מרבית שנותיו בווילנה, שבה ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד. היה בין יוזמיו ומייסדיו של הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש, "ייוו"א" (ר"ת ביידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי") – מפעל תרבותי ענק ויחיד מסוגו. המכון נפגע מאד בשנות הכיבוש הגרמני והשמדת גטו וילנה. רבים ממסמכיו הועברו לניו יורק, שם הוקם מחדש.

כמתרגם הרבה רייזן לתרגם ליידיש מלשונות אירופה. בין תרגומיו: "רובינזון קרוזו" של דפו, משיריו וסיפוריו של לרמונטוב, מארק טוויין, דוסטויבסקי, הנס כריסטיאן אנדרסן, גי דה מופסן, היינריך היינה, "בן חור" של לואיס וולאס, ואחרים. הוא פרסם למעלה מ-50 כרכי ביקורת, תרגומים ואנתולוגיות, אך עד היום לא תורגם לעברית אף ספר מספריו.

על נסיבות הירצחו יש מחלוקת. יש המקדימים את הוצאתו להורג לשנת 1939 לאחר פלישת ברית המועצות לליטא, ויש המאחרים אותה לשנת 1941, לאחר כיבוש וילנה בידי הגרמנים.

מיצירתו

היסטוריה של הספרות

• פון מענדעלסאן ביז מענדעלע: האנטבוך פאר דער געשיכטע פון דער יידישער השכלה ליטעראטור מיט רעפרדוקציעס און בילדער [יידיש: 'ממנדלסון עד מנדלי: מדריך להיסטוריה של ספרות ההשכלה היהודית עם רפרודוקציות ותמונות'], ורשה: קולטור-ליגע, 1923.
• לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע [יידיש: 'הלקסיקון לספרות, עיתונות ופילולוגיית יידיש'], 4 כרכים, וילנה: 1926–1929.
• פסעוודאנימען אין דער יידישער ליטעראטור [יידיש: 'שמות עט בספרות יידיש'], וילנה: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, 1939.

ביוגרפיות

• י"ל פרץ: 1851–1915 (ביוגרפיה), [ורשה: חמו"ל, 1915].
• מענדעלע מוכר ספרים: זיין לעבן און זיינע ווערק, וילנה: קינדערוועלט, [תרפ"-].

ספרי לשון ודקדוק

• די מוטער-שפראך: א מעטאדע צו לערנען לעזען און שרייבען יודיש מיט גראממאטיקאלישע כללים: בייגעלעגט אלע העברעאישע ווערטער, וואס געהען אריין אין דער יודישער שפראך, ורשה: פראגרעסס, (1914). ‬
• גראמאטיק פון דער יידישער שפראך [יידיש: 'דקדוק השפה היידית'], וילנה: תר"פ.
• יודישע ארטאגראפיע: קאליגראפישע מעטאדע [יידיש: 'אורתוגרפיה יידית: מתודה קליגרפית'] (צוזאמענגעשטעלט דורך א גרופע לעהרער, אונטער דער לייטונג פון ז' רייזען, מיט א קליינער כרעסטאמטיע פון מ' בירנבוים), ורשה: קולטור, תרע"ו.

תרגומים

• דער גן עדן. האנס כריסטיאן אנדערסען הנס כריסטיאן אנדרסן. ווארשא, תרע"ט.
• געקליבענע נאוועלן (נובלות נבחרות). גי דה מופסן. ווילנע, 1923.
• די הארצרייזע (מסע הלב). היינריך היינה. ווארשא, תרע"א.
• ירושלים און רוים : היסטארישער ראמאן אויס דער צייט פון בית-שני (רומא וירושלים : רומן היסטורי מתקופת בית שני [= בן חור]). לו וואלאס. ווילנע, 1931.
• לואיזיאן. יוהנס וילהלם ינסן. ווארשע, תרע"ד 1914.
• פאר פרייהייט און רעכט : היסטארישע כראניק צור צייט פון דער שפאנישער אינקוויזיציע אין האלאנד (למען החירות והצדק : כרוניקה היסטורית על תקופת האינקוויזיציה בהולנד). ניקולי אלכסנדרוביץ רובאקין. ווילנע, תרע"-.
• דער פליענדיקער קופערט (התיבה המעופפת). הנס כריסטיאן אנדרסן. ווילנע, 1931.
• פערברעכען און שטראף. (החטא ועונשו) פיודור דוסטויבסקי. ווארשא, תרע"ג 1913.
• דער פרינץ און דער בעטלער (בן המלך והעני) מארק טוויין. ווארשא, תרפ"ט.
• קאנטראבאנדיסטען (לילדים). מיכאיל לרמונטוב. ווארשא, תרע"-.
• א קיניג פון יהודה : היסטארישער ראמאן אויס דער צייט פון חורבן בית ראשון (מלך מיהודה : רומן היסטורי מתקופת בית ראשון). ארנסט טרומפה. ווילנע, תרפ"ו.
• ראבינזאן קרוזא (רובינזון קרוזו). דניאל דפו. ווארשע, תר"ע. יצא גם ב-1928.

ראו גם

• ייווא

קישורים חיצוניים

• זלמן רייזען, לתולדותיה של הספרות העממית ביידיש (פורסם לראשונה ב"יִיוואָ בלעטער" 3:3, מרץ 1932, עמ' 240–259) חוליות: כתב עת למחקר יידי, מס' 8, חורף 2003 (ניתן לראות את המסמך גם דרך מהדורת האינטרנט של הגיליון: Zalmen Reyzen, On the History of Yiddish Folk Literature)
• זלמן רייזן, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• זלמן רייזן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• לעקסיקאן פון דער יידישער ליטעראטור פרעסע און פילאלאגיע:
  • ערשטער באנד, תרפ"ו ווילנע 1926
  • צווייטער באנד, תר"צ ווילנע 1930
  • דריטער באנד, תרפ"ט ווילנע 1929
  • פערטער באנד, תר"צ ווילנע 1929

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25537726זלמן רייזן