זכריה (אפיפיור)

זכריה
Zacharias
לידה	679; סנטה סברינה, קלבריה, האימפריה הביזנטית
פטירה	29 במרץ 752 (בגיל 73 בערך); רומא, איטליה
	10 בדצמבר 741 – 22 במרץ 752; (10 שנים)
	→ גרגוריוס השלישי סטפנוס השני ←

זכריה (בלטינית: Zacharias, זכריאס) היה אפיפיור מ-10 בדצמבר 741 עד 22 במרץ 752. הוא היה יווני מסנטה סברינה שבקלבריה והיה לאפיפיור האחרון מבין האפיפיורים הביזנטיים. קרוב לוודאי שהיה כומר של הכנסייה הרומית וככזה חתם על הצו של המועצה הרומית בשנת 732 והיה ביחסים קרובים עם גרגוריוס השלישי, אותו ירש ב-10 בדצמבר 741.

זכריה היה דיפלומט נבון. כשהבין שהברית של קודמו בתפקיד עם הדוכס הלומברדי מספולטו לא תורמת להגנת ערי האפיפיור נגד המלך הלומברדי ליותפראנד, פנה זכריה אל המלך ישירות. ספר האפיפיורים, ה"ליבר פונטיפיקליס" מציין את ההשפעה האדירה שהייתה לזכריה על ליותפראנד וראטכיס (אנ') יורשו. ההתמודדות עם נסיכים אלה במצבי חירום שונים תרם לשמירת האזור מהתקפות לומברדיות.

התכתבות ששרדה בין זכריה ובוניפציוס ה"קדוש", השליח של גרמניה, מראה עד כמה גדולה הייתה השפעתו של אפיפיור זה על האירועים בצרפת ובגרמניה. הוא עודד את הדחתו של המלך המרובינגי האחרון של הפרנקים, כילדריך השלישי, ובברכתו הוכתר פפין הגוץ כמלך הפרנקים בסואסון בשנת 752.

זכריה מת ב-22 במרץ 752 ונקבר בבזיליקת פטרוס ה"קדוש". מחליפו היה סטפנוס, שמת זמן קצר לפני ההכתרה ואינו נחשב לאפיפיור. לאחר מכן הוא הוחלף על ידי סטפנוס אחר שהפך לסטפנוס השני.

במאמץ לנצר את רומא, זכריה בנה את כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה על מקדש עתיק למינרווה ליד הפנתיאון. כמו כן, זכריה שיקם את ארמון הלטראנו והעביר את ראשו של גאורגיוס ה"קדוש" לכנסיית סן ג'ורג'ו אל ולאברו.