רעש
ערך זה עוסק בקולות רמים ולא נעימים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
רעש הוא צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה.
באקוסטיקה הגדרה של צלילים כרעש עשויה להיות סובייקטיבית: ישנם צלילים אשר אנשים מסוימים מגדירים כרעש ואנשים אחרים לא, למשל סוגות מוזיקה מסוימות, פעמוני כנסייה, צפירת שבת, קריאת המואזין, קולות ילדים משחקים. רעש יכול להיות כל צליל חסר משמעות או כוונה.
לעומת זאת, ישנם צלילים שלרוב אין ויכוח לגבי הפרעתם לכלל הציבור הנמצא בטווח קליטתם[1]. דוגמאות לרעשים אלה הם רעשי מנועים חזקים כמו של מטוסים או פטישי אוויר. ישנם גם צלילים שנקבע בחוק או בתקנות כלשהן שבמקום או בשעה מסוימים הם אסורים[2]. לדוגמה, בישראל, אסור להשמיע רעשי מסיבת ריקודים בשכונת מגורים לאחר שעה 23:00 בלילה. דוגמה אחרת לרעש לא חוקי היא ויכוח קולני במסדרונות בית משפט. רעשים קבועים שאין ויכוח על היותם רעש ולא צליל נעים מכונים "זיהום רעש".
החדרתם של צלילים לתחום הפרטיות של אדם או של קבוצת אנשים בניגוד לרצונם מהווה גרימת רעש. היא עלולה להיחשב כמעשה פוגעני בתלות במימד העוצמה של הרעש, במימד הטיב, המהות והאופי של הרעש, במימד ההתנהגות של הרעש על-פני ציר הזמן וכן בתלות בנסיבות החדרת הרעש. המושג רעש עולה בהקשר של עוולת מטרד ליחיד וכן בהקשר של עוולת מטרד לציבור.
ממפגעי רעש אקוסטי קבועים ניתן להתגונן בעזרת בידוד אקוסטי, או אטמי אוזניים או משינוי המערכת המפיקה את הרעש כגון הפיכת מחשב אישי רגיל למחשב שקט.
נזקי רעש אקוסטי
ערך מורחב – נזקי רעש
נזק לשמיעה: גלי קול חודרים לאוזן ועוברים דרך מערכת עדינה ומורכבת אל המוח. תאי שערה זעירים הנמצאים בתעלת האוזן הפנימית "מסמנים" לעצב השמיעה לשלוח תדר חשמלי למוח. המוח מפענח את התדר הנ"ל כקול. תאי השיער רגישים ביותר לרעש חזק או מתמשך והם נהרסים. הרס האוזן הפנימית בלתי ניתן לריפוי, ניתן רק למנוע אותו. כל רעש בעל עוצמה חזקה עלול לגרום לנזקים קבועים בשמיעה. רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע. רעש מזיק יכול להיות רעש מתמשך או רעש התקפי חזק.
עוגמת נפש: רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להזרמה של אדרנלין רב לדם, להאצת קצב הלב, להעלאת לחץ הדם ולהזעת יתר. תופעות אלה מזכירות התקפי לב. בנוסף לכך, מגורים או עבודה במקום רועש עשויים להוות מטרד שתוצאותיו הן עצבנות כרונית, מגרנות וקושי לנהל אורח חיים תקין.
הפרעה לנגישות: חדרי כיתה, חדרי הרצאה או מקומות אחרים בהם מתאסף קהל כדי להקשיב לדבר מה עשויים להיות לא נגישים לאנשים עם לקות שמיעה או לקות ריכוז, במידה וכמות הרעש החיצוני שחודר אליהם או כמות ההד בהם גבוהים. גם אנשים חסרי לקות יתקשו להקשיב לנאמר במקומות כאלה ועשויים לחוש עייפות לא סבירה אחרי מאמץ הקשבתי בהם.
רעשים אקוסטיים פוגעים גם בבריאותם ואורח חייהם של בעלי חיים. רעשים אקוסטיים בים (רעשים ממנועי ספינות, סונאר ועוד) פוגעים ביונקים ימיים ועלולים לשבש את חוש הניווט שלהם באופן זמני או קבוע.
רעש במוזיקה
במוזיקה ישנם יוצרי אוונגרד, כדוגמת ג'ון קייג' וממשיכי דרכו, אשר היללו את הרעש. בשנת 1976 אמר קייג': "נראה לי שלכל רעש יש פוטנציאל להפוך למוזיקלי, בעצם היותו חלק מיצירה מוזיקלית." לדעתם צלילים מקריים קיימים בסביבה כל הזמן וזהו תפקידו של המלחין לשלב אותם ביצירה מכוונת. אף ההפסקות ביצירות נועדו, לשיטתם, להתמלא ברעש.
וגם להפך, היצירה המוזיקלית הכי מקובלת עלולה להפוך לרעש אם משמיעים אותה בעוצמה חזקה באופן חריג. למעשה כל מוזיקה המושמעת יוצאת מתוך רעש או שקט יחסי מאחר שאין מקום בו השקט הוא מוחלט.
רעש בפיזיקה
- ערך מורחב – רעש (פיזיקה)
בהשאלה, המונח רעש מציין בפיזיקה ובאלקטרוניקה אות בעל תכונות אקראיות מסוימות. רעש יכול להיות תוספת בלתי רצויה של אותות אקראיים לאותות העוברים במערכת האלקטרונית, לדוגמה רחשים או זמזום במערכת סטריאו או תוספת של "שלג" בתמונת טלוויזיה כאשר האות חלש.
ישנם מספר סוגים של רעש שניתן למדוד, כגון "רעש לבן" שבו מופיע טווח שלם של תדירויות צליל, "רעש ורוד" שבו הגלים הארוכים חזקים יותר ו"רעש כחול" שבו הגלים הקצרים חזקים יותר. קיימים מכשירים אלקטרוניים אשר מבטלים את הרעש על ידי יצירת צליל אשר מאזן ומשתיק את התדירויות אשר בני-אדם מגדירים כרעש.
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
|
רעש לבן |
| לעזרה בהפעלת הקובץ |
רעש שנמצא בסביבה החיצונית של האדם ונקלט על ידי החושים שלו, מכניס רעש למערכת העצבית באמצעות תהליכי התפיסה[3].
על פי רוב, הרעש נתפס כמזיק לתפקוד הקוגניטיבי[3]. עם זאת, התופעה של תהודה אקראית, שבה חל שיפור אותות בעקבות רעש על יד הגדלת היחס בין האות לרעש, נמצאת גם במערכת העצבים[4]. לכן כמות מסוימת של רעש יכולה דווקא להיטיב עם התפקוד הקוגניטיבי[3]. תהודה אקראית יכולה להעצים את התפקוד הקוגניטיבי משום שהיעדר מוחלט של רעש הוא לא המצב המיטבי עבור יכולת האיתור של אותו חלשים במערכות לא ליניאריות, כמו מערכת התפיסה של יצורים חיים. למעשה, קיימת רמת רעש אידיאלית שבה יכולת הקליטה של אותות חלשים מוגברת[5]. היחס בין התפקוד הקוגניטיבי לרמת הרעש הוא בצורת '∩' (או U הפוכה), כך שהביצוע המיטבי מתרחש ברמות רעש מתונות[4].
בהתאם לכך, נמצא שרעש יכול לשפר את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים עם הפרעת קשב, אך לפגוע בתפקוד של אנשים ללא הפרעת קשב[3]. מכאן ניכר שאנשים עם הפרעת קשב זקוקים לכמות גדולה יותר של רעש לצורך תפקוד קוגניטיבי מיטבי[3].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רעש |
 טקסט בוויקיטקסט: תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) |
- טלי שמיר, שקט זה לעשירים, באתר כלכליסט, 1 במאי 2014
- סיגל בן-דוד, הרוצח הלא השקט: כיצד הפך זיהום רעש לאיום הבוער על בריאות הציבור, באתר וואלה!, 10 בנובמבר 2016
נעה נבט, "כשמטוס עובר מעלינו החיים נעצרים. אי אפשר לעשות כלום, בלתי אפשרי לחיות ככה", באתר TheMarker, 28 באפריל 2019- טלי גולדשטין, מתי יהיה פה קצת שקט? הגורם למשבר הבריאותי הגדול הבא, באתר TheMarker, 19 במאי 2021
- רעש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 (2) מניעת רעש: לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים.
- ^ על פי סעיף 11 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג- 1992 לא יפעיל אדם ולא ירשה להפעיל מזגן, מדחס או מכשיר כיוצא באלה: בין היתר בבניין שיש בו יחידת מגורים וכן במקום ובאופן הגורם לרעש חזק המפריע או עלול להפריע לשכנים. בנוסף, גם במקום ובאופן הגורם או עלול לגרום לרעש בלתי סביר. מתוך אתר האגודה לתרבות הדיור.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Söderlund, G., Sikström, S., & Smart, A. (2007). Listen to the noise: noise is beneficial for cognitive performance in ADHD. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 48(8), 840-847.
- ^ 4.0 4.1 Söderlund, G.,B.W., Sikström, S., Loftesnes, J. M., & Sonuga-Barke, E. (2010). The effects of background white noise on memory performance in inattentive school children. Behavioral and Brain Functions, 6, 55.
- ^ Ward, L. M., Doesburg, S. M., Kitajo, K., MacLean, S. E., & Roggeveen, A. B. (2006). Neural synchrony in stochastic resonance, attention, and consciousness. Canadian Journal of Experimental Psychology/Revue canadienne de psychologie expérimentale, 60(4), 319.
