זורם
זורם (Fluid) הוא כל חומר העובר מעוות רציף (שינוי צורה מתמשך) תחת מאמץ גזירה.
זורם ימשיך לשנות את צורתו (מעוות רציף) בהפעלת מאמץ גזירה עליו, ושינוי צורה זה מתבטא בתנועת החומר: ה"זרימה". זאת לעומת מוצק, שיהיה נתון לשינוי צורה סופי (מעוות זוויתי קבוע) עם הפעלת מאמץ הגזירה, בהתאם למודול הגזירה שלו.
שינוי הצורה המתמשך בזורם, הוא המהירות היחסית בין שכבות החומר- "גרדיינט המהירות", ומאמץ הגזירה, הוא למעשה החיכוך בין שכבות הזורם בתנועתם היחסית.
ההבחנה בין מוצק לנוזל נעשית בעזרת מספרים חסרי מימד: מספר דבורה או מספר וייסנברג (אנ').
תחת הגדרת הזורמים נכללים מספר מצבי צבירה: נוזל, גז, פלזמה, ובמידה מסוימת, מוצקים פלסטיים.
תחום מכניקת הזורמים עוסק בתיאור התנהגותם של הזורמים, כתת-תחום במכניקת הרצף.
זורמים נבדלים ביניהם לפי התכונות הראולוגיות שלהם: הקשר בין מאמץ למעוות (דפורמציה). התנהגותו של זורם ניוטוני כפופה ל"חוק הצמיגות של ניוטון", הקובע יחס ישר בין המאמץ לקצב-המעוות, כאשר מקדם היחס (הפרופורציה) נקרא צמיגות. בזורם לא-ניוטוני הקשר אינו לינארי פשוט.
"זורם מושלם" הוא מודל לזורם ללא צמיגות ומקדם הולכה אינסופי. מודל הזורם המושלם מוביל לפיתוח מודל ה"זרימה הפוטנציאלית" המתאר את שדה הזרימה בצורה מתמטית פשוטה יחסית: משוואת לפלס בזרימה תמידית.
זורם סופרקריטי (תרמודינמיקה)
בתורת התרמודינמיקה נעשה שימוש במונח "זורם סופר-קריטי" ("supercritical fluid").
זורם סופרקריטי מוגדר כמצב בו החומר מצוי מעל לנקודה הקריטית, ובו אין הבחנה בין פאזות נוזל-גז. הזורם מצוי באזור ימני עליון בדיאגרמת פאזות.
