זורבינג

זורבינג (מאנגלית: Zorbing) הוא שעשוע ספורטיבי, שהמשתתפים בו מתגלגלים, במורד גבעה או רמפה כשהם בתוך כדור פלסטיק גמיש ושקוף. חלק מכדורי הזורבינג מכילים רתמות, ובהם יכולים להשתמש אדם אחד או שניים, בעוד שכדורים שאין בהם רתמות יכולים להכיל עד שלושה אנשים.

היסטוריה

כדורים עם מאפיינים דומים, אך קטנים יותר, יוצרו כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשעשוע למכרסמים שהם חיות מחמד. בשנות ה-80 פיתח מועדון הספורט האתגרי הלונדוני Dangerous Sports Club כדור ענק בקוטר של 23 מטרים, אך הוא פורק תוך זמן קצר.

ב-1994 הגו את רעיון הזורבינג שני ניו זילנדים, והם שנתנו לו את שמו. הם ייסדו באוקלנד, יחד עם שותפים נוספים, את חברת ZORB Limited, במטרה להפעיל את הזורבינג ברחבי העולם באמצעות זכיינים. האתר הראשון הוקם באותה שנה ברוטורואה שבניו זילנד, ומאז הוקמו אתרים נוספים ברחבי העולם, בין היתר באוסטרליה, אסטוניה, ארצות הברית בריטניה, הודו, יפן, סלובקיה, פולין, צ'כיה, קנדה, רוסיה, שוודיה, שווייץ ותאילנד. במשך השנים הוקמו חברות נוספות המפעילות אתרי זורבינג.

ב-2001 נכללה לראשונה המילה Zorbing במילון אוקספורד, והיא הוגדרה בו כ"ספורט שבו המשתתף מאובטח בתוך כמוסה פנימית בתוך כדור גדול ושקוף, שמגולגל לאורך הקרקע או במורד גבעות".

ב-2009 אירעה באתר זורבינג צ'כיה תאונה במהלכה נהרגה מורה ותלמיד נפצע קשה. בתאונה אחרת, שאירעה ב-2013 בעיירה דומבאי ברפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה שברוסיה, יצא כדור זורבינג מכלל שליטה, פגע בסלעים, ונבלם באגם קפוא במרחק קילומטר. אדם אחד נהרג לאחר ששבר את צווארו, ושני נפצע קשה.

מבנה הכדור

הכדור מורכב למעשה משני כדורים, אחד פנימי ואחד חיצוני, וביניהם שכבת אוויר, שמאפשרת לבודד את הנוסעים מפגיעות אפשריות ורצועות ניילון המחברות ביניהם. קוטרו המקובל של הכדור החיצוני הוא 3 מטרים ושל הכדור הפנימי 2 מטרים. רוחב שכבת האוויר הוא כ-50 ס"מ.