ורנר מור ווייט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורנר מור ווייט

ורנר מור ווייטאנגלית: Verner Moore White‏; 5 באוקטובר 1863 - 30 באוגוסט 1923) היה צייר נוף ודיוקן אמריקאי.

ראשית חייו

ווייט נולד במחוז לוננבורג, וירג'יניה לתומאס ואליס ווייט. אביו, תומאס וורד ווייט, היה כומר פרסביטריאני במלחמת האזרחים האמריקאית, ומאוחר יותר כיהן כנשיא מכללת רידוויל לנשים ומכללת גרינסבורו לנשים בדרום קרוליינה. [1]

ווייט למד בעזרת מורה פרטי ובגיל שבע עשרה נכנס לאוניברסיטה בקלארקסוויל, טנסי כדי ללמוד אמנות.[2] ווייט סיים את לימודיו בשנת 1884 והפך אמן במשרה מלאה בפלורידה. היערות והביצות של צפון פלורידה ודרום ג'ורג'יה היו הנושא של רבות מיצירותיו המוקדמות של ווייט תוך שהוא פיתח את העניין והמיומנות שלו בציור נוף.

בשנת 1885 הפנה ווייט את תשומת ליבו לציור פורטרטים כשפתח סטודיו במובייל, אלבמה. בהיותו במובייל צייר דיוקנאות של כמה מהאנשים המשפיעים ביותר בדרום, כולל הדיוקן האחרון של ג'פרסון דייוויס, נשיא הקונפדרציה לשעבר.[2]

בתו של ג'פרסון דייוויס, וויני דייוויס, למדה בגרמניה ובצרפת והמליצה לווייט לנסוע לאירופה כדי להמשיך ללמוד אמנות. בשנת 1887, ווייט קיבל את עצתה ועבר לאירופה כדי להמשיך בלימודי האמנות. הוא למד בפריז במשך ארבע שנים, ובילה שלוש שנים נוספות בנסיעות וציור בערים אירופיות אחרות, כולל בריסל, אנטוורפן, רוטרדם ועוד.[3]

עבודתו של ווייט בטקסס

ווייט חזר לארצות הברית בשנת 1895 ובילה את תשע השנים הבאות בחיים ועבודה בטקסס. במשך כמה שנים נסע וצייר את דרכו בעיירות בעיקר בדרום מזרח טקסס ובדרום מערב לואיזיאנה. בתקופה זו דיווח ה"יוסטון פוסט" כי בהיותו בגלווסטון, הוא " השלים תמונה מצוינת בשמן המתארת ​​את ויליאם ג'יי בריאן בצייד ברווזים והמבקרים שיבחו אותה כיצירת אמנות של ממש."[2]

בשנת 1897, ווייט עבר לסן אנטוניו שם הקים סטודיו בפארק סן פדרו ומשך תשומת לב. אבות העיר סן אנטוניו העניקו לווייט את המשימה לציור על אלמו שהוענק לנשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי וגברת מקינלי במהלך ביקורם בעיר בשנת 1901. ווייט זכה להכרה ציבורית משמעותית בעקבות הציור. המקור של הציור נמסר לנשיא מקינלי, והליטוגרפיה של התמונה נתלתה במאות בתי ספר ציבוריים ברחבי טקסס. [4] בהמשך צייר עותק של הציור שתלוי היום במוזיאון אלאמו.

בשנת 1902 הוענקה לווייט על ידי ועדת הירידים העולמית בטקסס משימה לצייר סדרה של שנים עשר ציורי שמן גדולים, שייצגו את משאבי הטבע והתעשיות של טקסס, כדי לקשט את ביתן טקסס בתערוכת הרכש של לואיזיאנה בשנת 1904 (הידועה גם בשם התערוכה העולמית של סנט לואיס). הסצנות כללו ייצוגים אמנותיים של שדות נפט, שדות חקלאיים, מטעי פקאן, מחצבות גרניט ועוד. [5] רק אחד מציורי אלה קיים, האחרים כנראה נהרסו בשריפה בסטודיו שלו בסנט לואיס בשנת 1915. הפנורמה ששרדה- הנמל בגלווסטון נתרמה לספרייה הציבורית ביוסטון על ידי אלמנתו של ווייט, מרטי בוטון ווייט, לאחר מותו.

עבודתו של ווייט בסנט לואיס

ווייט עבר לסנט לואיס, מיזורי עם אשתו החדשה, מרטי בוטון ווייט, בשנת 1904 כדי לאצור את ביתן טקסס בתערוכה העולמית. הפנורמות של ווייט ייצגו את טקסס בתערוכה, אבל נכללו גם יצירות של אמנים ידועים אחרים מטקסס, כמו אלה של אליזבת ניי, פומפאו קופיני ו"נפילת אלאמו" של רוברט ג'נקינס אנדרדונק. ווייט זכה לשבחים ביריד, כולל פרס ראשון על טבע דומם שכותרתו סל האפרסקים בפרדס האהבה בג'קסונוויל. [6]

לאחר סגירת היריד, הוא החליט להישאר בסנט לואיס וקנה בית ליד מרכז הירידים בפרבר ריצ'מונד הייטס. ווייט בילה את שארית חייו בעיקר בסנט לואיס. הוא פתח סטודיו בעיר ועבד כאמן וכתב מיוחד לעיתון סנט לואיס גלוב.

ווייט צייר עבור נשיא ארצות הברית השלישי בשנת 1909 ציור שמן גדול של צי סירות הקיטור שהנשיא ויליאם הווארד טאפט ופמלייתו השתמשו בסיור בנהר מיסיסיפי מסנט לואיס לניו אורלינס. מאוחר יותר הוענק הציור לטאפט על ידי לשכת המסחר בסנט לואיס, וכעת הוא שוכן במוזיאון המרינרים בניופורט ניוז, וירג'יניה.

בתקופת סנט לואיס, ווייט המשיך לצייר סצינות ימיות וצייד, אך היה ידוע בעיקר בזכות תיאוריו של עצי פרי פורחים. עצי התפוח ליד ביתו בסנט לואיס הפכו לאחד המוטיבים החביבים עליו.

ציוריו של ווייט הופצו על ידי גלריות בסנט לואיס, שיקגו, ניו יורק ובוסטון, וקטלוגים מיוחדים הופקו למכירות בטקסס, שם הוא נשאר פופולרי.

ב־30 באוגוסט 1923 נפטר ורנר ווייט מהתקף לב בניו יורק, בעת שהשתתף בסעודה לכבודו. [7]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורנר מור ווייט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Forrester-O'Brien, Esse. Art and Artists of Texas. Tardy Publishing Company, 1935, p. 222-223.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Baker, James Graham. Southwestern Historical Quarterly Vol CXIII, April, 2010, p. 423.
  3. ^ The National Cyclopedia of American Biography Volume XX. James T. White & Company, Publisher, 1929, p. 476.
  4. ^ Galveston Daily News. October 5, 1902, p. 12.
  5. ^ The New York Times. September 18, 1903, p. 8.
  6. ^ Obituary, "Mr. Verner White," The Chautauquan Weekly, Chautauqua Press, Chautauqua, New York, 1923.
  7. ^ Obituary, "Mr. Verner White," The Chautauquan Weekly, Chautauqua Press, Chautauqua, New York, 1923
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32626159ורנר מור ווייט