ועדה רפואית (המוסד לביטוח לאומי)
ועדה רפואית של הביטוח הלאומי דנה בבקשות של אזרחים לקבל מהביטוח הלאומי את אחת מהקצבאות האלה: קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבה לילד נכה, קצבה לשירותים מיוחדים או קצבה לנפגעי פעולות איבה וכן ועדה רפואית למס הכנסה.
הוועדה הרפואית חוקרת את המוזמנת או המוזמן ומבקשת לדעת מה השינויים שחלו במצבם הבריאותי.
רופא אחד או שניים בוחנים את הליקויים הרפואיים ובהתאם לחומרתם יקבעו את אחוז הנכות. אם יש מקום לבדיקה נוספת של רופא או רופאה עם מומחיות אחרת, יזומנו הנבדק או הנבדקת לוועדה נוספת.
ניתן לעיין בספר הליקויים, שבו מפורטים אחוזי הנכות שנקבעו לכל ליקוי.
הגשת תביעה לוועדה רפואית
כדי להיות מוזמנים לוועדה רפואית יש למלא ולהגיש טופס בהתאם לסוג התביעה:
- תביעה לקצבת נכות כללית ובקשה להענקה מטעמי צדק (7801)
- תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (200)
- תביעה לגמלה לילד נכה (7821)
- תביעה לקצבת שירותים מיוחדים (7849)
- נפגעי פעולות איבה
בנוסף, אנשים שמקבלים קצבאות אלה מוזמנים מעת לעת לוועדה רפואית ביוזמת הוועדה לבחינת שינוי תנאים.
הכנה לקראת הגעה לוועדה
יש להכין לקראת הביקור תיק מסמכים הכוללים:
- רשימה של הליקויים או המחלות שבכוונתך להציג בפני הוועדה
- תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת - חובה להביא
- תיק מסודר של מסמכים חדשים אם קיימים ועותקים שבכוונתך להשאיר בידי הוועדה
בשנת 2012 יזם המוסד לביטוח לאומי תוכנית להקמת מרכזי "יד מכוונת". המרכזים מסייעים למגישי התביעות לזהות את בעיותיהם התפקודיות הרלוונטיות לתביעה ולהכין את התיקים הרפואיים ואת התובעים עצמם לוועדות הרפואיות. בניגוד לנעשה בחברות פרטיות, השירות למרכזי "יד מכוונת" ניתן לכל פונה ללא עלות וללא קשר לסיכוי ההצלחה של תביעתו. במחקר הערכה שבוצע על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל נמצא כי המסתייעים במרכז היו שבעי רצון במידה רבה מהיבטים שונים של השירות וחשו כי הוא תורם להם בהכנה למפגש עם הוועדה.
הוועדה הרפואית עצמה
יש להגיע במועד שצוין בטופס ההזמנה לוועדה הרפואית, אף כי ייתכן שהכניסה תתאחר. משך השהייה בחדר הוועדה הוא בהתאם לשיקול דעת חבריה, וסדר הכניסה לחדר הוועדה נקבע על ידי הוועדה.
ניתן להביא מלווה לצורך עזרה וכן עורך דין מייצג.
ניתן להגיש בקשה להחזר הוצאות שנגרמו בשל התייצבות בוועדה.
אפשר גם לערער על החלטת הוועדה בפני ועדה לערערים.
ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות
ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.
- ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות - ועדה רפואית לעררים - נכות כללית
- ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות - ועדה רפואית לעררים - נכות מעבודה
- ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות - ועדה רפואית לעררים - ילד נכה
- ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות - ועדה רפואית לעררים - שירותים מיוחדים לנכים קשים
- ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות - ועדה רפואית לעררים - נפגעי פעולות איבה
- ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות - ועדה רפואית לעררים - מס הכנסה
ביקורת
במהלך השנים הועלו טענות על אופן פעילותן של הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. בין היתר בדבר פגיעה באי תלותן של הוועדות. נטען כי הביטוח הלאומי הוא שמשלם את ההטבות הנובעות מהחלטות הוועדות הרפואיות, ומשכך יש לו עניין למזער את היקף התשלומים. יתר על כן, הביטוח הלאומי מעורב במינוי ובשיבוץ של חברי הוועדות ומשלם את שכרם, והדבר עלול להשפיע או להטות במידה מסוימת את החלטות הוועדות[1].
בחינת הסוגיה על ידי גורמים מקצועיים ומשפטיים
בשנת 2004 קבע בג"ץ כי אף שהוועדות הרפואיות מופעלות על ידי הביטוח הלאומי מבחינה ארגונית ותקציבית, אין הן בשר מבשרו, אלא הן גופים סטטוטוריים המוחזקים כעצמאיים. בג"ץ קבע כי אף ש הסדר חקיקתי חדש ומתוקן דרוש ואף חיוני, אין אחיזה מספקת לקביעה שמתכונת הפעולה הקיימת של הוועדות הרפואיות מעמידה את כלל חבריהן בחזקת פסולים מחמת ניגוד עניינים.
ועדות ציבוריות שמינו הכנסת והממשלה נתנו גם הן את דעתן בסוגיית אי-תלותן של הוועדות הרפואיות, ולהלן כמה מהמלצותיהן:
- ועדת גולדברג
בשנת 2001 המליצה הוועדה להוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד בראשות השופט בדימוס מנחם גולדברג להקים גוף מיוחד ועצמאי שירכז את נושא הבדיקות הרפואיות להקים גוף מיוחד ועצמאי שירכז את נושא הבדיקות הרפואיות של הנכים ויהיה כפוף מינהלית לרשות שיפוטית –הנהלת בתי-המשפט או מערכת בתי-הדין לעבודה.
- ועדת אור-נוי הראשונה
בשנת 2002 המליצה הוועדה ליישום הוצאת הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי בראשות פרופסור אשר אור-נוי כי בשלב הראשון תוצאנה מהביטוח הלאומי ועדות הערר של נכות כללית ושל נכות מעבודה, ותוקם לשם כך רשות מינהלית ארצית הכפופה למשרד הבריאות, למשרד המשפטים או למשרד ממשלתי אחר.
- ועדת לרון
בשנת 2005 המליצה הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה בראשות השופט בדימוס אפרים לרון להשאיר את הוועדות הרפואיות במוסד ולהקים ועדה לקביעת כללים והסדרים לבחירת רופאים ושיבוצם בוועדות הרפואיות.
- ועדת אור-נוי השנייה
בשנת 2007 המליץ הצוות הבין-משרדי לבחינת הקמתה של רשות לוועדות רפואיות בראשות פרופסור אשר אור-נוי על מינוי גוף חיצוני מקצועי, כפוף למשרד הבריאות, שיטפל בכל נושא הוועדות הרפואיות במוסד, ושמתפקידו יהיה גם לייעץ להן, לבקר אותן ולפקח עליהן.
המלצות הוועדות הציבוריות בנוגע לצעדים להתמודדות עם הקושי הטמון במעורבותו של הביטוח הלאומי בקביעת הרכבן וסדרי עבודתן של הוועדות הרפואיות טרם יושמו, אף שמרביתן נדונו בכנסת ובממשלה, וחלקן אף אומצו.
בשנת 2009 בחן מבקר המדינה את אופן ניהולן ותפקודן של הוועדות הרפואיות. המבקר המליץ למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר–משרד הרווחה ומשרד הבריאות לשקול ליזום הצעה שתביא לשינוי ההסדר הקיים, בין אם על ידי הוצאת הוועדות מהביטוח הלאומי ובין בדרך אחרת שתחזק את אי-תלותן. עוד הוסיף המבקר כי אף אם החשש לפגיעה באי-תלותן של הוועדות הרפואיות הוא רק למראית עין, עלולה להיות לוהשפעה על אמון הציבור בהליך המתקיים בוועדות ובביטוח הלאומי.
קוד אתי לרופא הוועדות הרפואיות ונוהל ניגוד עניינים
המוסד לביטוח לאומי הפיק מסמך ובו כללים להתנהלות הנדרשת מהרופאים. המסמך נועד להבטיח שירות אתי, מקצועי ויעיל[2].
כללי
- הרופא יפעל ללא משוא פנים תוך ראיית טובת המבוטח, ובכפוף לחוקים ולתקנות שמכוחם הוא פועל
- הרופא יפעל תוך שמירה על כבוד המבוטח וזכויות הפרט שלו
- הרופא לא יפלה בתוקף תפקידו בין מבוטח למשנהו מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי גיל, מין, מוצא, לאום, דת, מעמד חברתי אישי או כלכלי, אמונה ודעה, או מכל סיבה אחרת.
- הרופא יקפיד על יושרה מקצועית, הגינות ויושר בכל מעשיו, ויעשה כמיטב יכולתו להנחיל ערכים אלה גם לעמיתיו.
- הרופא החבר בוועדה הרפואית יקבל החלטה מקצועית עצמאית ואובייקטיבית שאינה כפופה למרותו או לצרכיו של המוסד לביטוח לאומי או של כל גוף אחר
- הרופא יתמיד בהתעדכנות מקצועית, בידע ובמיומנות מתוך מחויבות לחינוך רפואי עצמי.
בין השאר קובע הקוד האתי כלהלן:
- באיזה מצב על רופא לפסול עצמו מלשמש בוועדה.
- אם הנבדק מעלה תלונה בפעם הראשונה ואין לו על כך תיעוד רפואי, על הרופא להודיע לו כי לא ידון בתלונה במסגרת ועדה זו וכי עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעה חדשה בנושא זה בליווי מסמכים רפואיים מתאימים, וכן יש באפשרותו לערער על החלטת הוועדה.
- פרוטוקול החלטות הוועדה הרפואית יהיה מנוסח בצורה בהירה, מתומצתת ומנומקת, במבנה כזה: עובדות ואבחנות שהופיעו בעת הבדיקה הרפואית, ניתוח העובדות ומסקנות. המסקנות צריכות להתייחס לכל החומר שהופיע במהלך הבדיקה. במידה וקיימת חוות דעת נגדית של רופא מטעם הנבדק והוועדה אינה מסכימה עם הכתוב בו, יש לציין זאת תוך הסבר ונימוק.
- אם הרופא נמצא אשם בעבירה פלילית או משמעתית הקשורה לעיסוקו ברפואה או אם הושעה על ידי ארגון או מוסד רפואי, או שהוטלו הגבלות על עיסוקו ברפואה, עליו להדיע על כך ללשכה הרפואית.
- אם הרופא נחשף לאלימות מילולית או פיזית הוא רשאי להפסיק טיפול בעניין של הפונה.
- יש לשמור על סודיות רפואית.
- הרופא לא יקבל תרומה, שוחד או טובת הנאה מהנבדק.
- המסמך כולל התייחסות לנושא ניגוד עניינים של הרופא ונועד למנוע את הרע בטרם יארע. אין צורך להוכיח קיומו של ניגוד עניינים בפועל, אלא די בכך שקיים חשש אובייקטיבי לניגוד עניינים.
- המסמך כולל הגדרות של רופאים לכל סוג של קצבה.
- קיימות הוראות מיוחדות לגבי ניגוד עניינים של רופא שהוא גם חבר בוועדה וגם נותן חוות דעת פרטיות.
קישורים חיצוניים
- דף הוועדות הרפואיות באתר המוסד לביטוח לאומי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: ביטוח לאומי' אינו ערך חוקי
הדרכה למוזמנים לוועדות הרפואיות, ביטוח לאומי באתר יוטיוב- מיצוי זכויות מהליך הוועדה הרפואית, באתר מעריב, אפריל 2020.
- אתר יד מכוונת - סניפים
הערות שוליים
30278812ועדה רפואית (המוסד לביטוח לאומי)