וסילי זייצב

וסילי גריגוריביץ' זָייצב
	וסילי זייצב (משמאל) במהלך קרב סטלינגרד, דצמבר 1942
	וסילי זייצב (משמאל) במהלך קרב סטלינגרד, דצמבר 1942
לידה	23 במרץ 1915; הכפר ילינינקה במחוז צ'ליאבינסק שבהרי אורל
פטירה	15 בדצמבר 1991 (בגיל 76); קייב
השתייכות	הצי הסובייטי; הצבא האדום
תקופת הפעילות	1937–1945 (כ־8 שנים)
דרגה	קפיטן
תפקידים בשירות
	צלף, מפקד מחלקה, מפקד פלוגה
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה, קרב סטלינגרד
עיטורים
	ראו תארים ועיטורים
תפקידים אזרחיים
	מנהל מפעל טקסטיל

וסילי גריגוריביץ' זָייצב (ברוסית: Васи́лий Григо́рьевич За́йцев;‏ 23 במרץ 1915 - 15 בדצמבר 1991) היה צלף סובייטי, מגיבורי מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

וסילי זייצב נולד בכפר ילינינקה במחוז צ'ליאבינסק שבהרי אוראל. הוריו היו איכרים. לאחר סיום בית ספר יסודי, למד זייצב בבית הספר המקצועי לבינוי. הוא עבד כפועל בניין בעיר מגניטוגורסק ובשנת 1937 התגייס לחיל הים הסובייטי. הוא עבר הכשרה בסיסית והוצב בעיר ולדיווסטוק, שם שירת כפקיד באגף הכספים של מטה הצי. לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941 הגיש מספר בקשות לעבור לתפקיד קרבי. רק כעבור כשנה, בספטמבר 1942, אושרה בקשתו. הוא צורף ליחידת חי"ר שהורכבה ממלחי הצי ושנשלחה לחזית סטלינגרד.

במהלך הקרב על סטאלינגרד, בין 10 בנובמבר ל-17 בדצמבר 1942, הרג זייצב 114 חיילים וקצינים גרמנים ובהם 11 צלפים. עוד קודם לכן הרג זייצב 32 חיילי ורמאכט בעזרת רובה המוסין הסטנדרטי. אהדת הציבור לזייצב התפתחה על ידי שמועות שעברו מפה לאוזן, והיא היוותה זריקת עידוד לחיילים המותשים של הצבא האדום שלחמו בסטלינגרד.

מקורות סובייטים טוענים כי הגרמנים הביאו את מפקד בית הספר הגרמני לצלפים, אוברסט היינץ תורבלד (יש הטוענים שהיה זה מיור ארווין קוניג) על מנת לחסל את זייצב, אך זייצב גבר עליו. לאחר מצוד של מספר ימים זיהה זייצב את יריבו מתחבא מתחת לערימה של לוחות מתכת וירה בו למוות. הכוונת הטלסקופית של יריבו, לכאורה השלל המוערך ביותר של זייצב, עדיין מוצגת כיום במוסקבה במוזיאון הצבא, אך סיפור דרמטי זה עדיין לא אושר בעיקרו. לסיפור זה אין שום תזכורת בדיווחיו של אלכסנדר שרבקוב על אף שכמעט כל היבט של צלפות דווח לעומק.

זייצב גדל בהרי אוראל ולמד צליפה על ידי ציד איילים. "זייצ" משמעו "ארנב" ברוסית. הצלפים שאימן נקראו "זייצָ'טַה", משמעו ארנבים צעירים. מספר ההריגות של 30 הצלפים אשר זייצב אימן מוערך ב-1,126 חיילי אויב. אנטוני ביוור כותב בספרו שזו הייתה תחילתה של "תנועת הצלפים" בארמייה ה-62 של הצבא האדום. התקיימו ועידות על מנת להפיץ את תורת הצליפה ולהחליף מידע על טכניקות ועקרונות אשר לא היו מוגבלים לצליפה בלבד.

בינואר 1943 נפצע זייצב בעיניו מרסיסי פצצת מרגמה וכתוצאה מהפציעה סבל מעיוורון. האופתלמולוג הסובייטי הנודע פרופסור ולדימיר פילאטוב הצליח לשחזר את ראייתו. לאחר ההחלמה חזר זייצב לשירות צבאי פעיל. תחילה היה מדריך בבית ספר לצליפה בעורף אך כעבור זמן קצר ביקש לשוב לחזית. כמפקד מחלקה ולאחר מכן מפקד פלוגה השתתף בקרבות לשחרור אוקראינה ומולדובה. בסתיו 1944 נפצע קשה בקרב על נהר הדניסטר ובכך סיים את השתתפותו במלחמה. בקיץ 1945 שוחרר זייצב מהצבא בדרגת סרן. מספר ההריגות הכולל שוודאו, של זייצב, הוא 242. זייצב מאשר זאת גם בספרו "זכרונות הצלף" (Записки снайпера).

לאחר המלחמה למד זייצב הנדסת מכונות ולאחר סיום לימודיו עבד בתעשיית הטקסטיל, והיה מנהל מפעל בעיר קייב.

וסילי זייצב נפטר ב-15 בדצמבר 1991 . בצוואתו ביקש להיקבר בוולגוגרד לצד הלוחמים שנהרגו בקרב על הגנת העיר. אך למרות זאת נקבר בקייב, עיר מגוריו. רק בינואר 2006, באישורו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הועבר ארונו של זייצב מקייב לוולגוגרד והוא נקבר בבית העלמין בגבעת מאמייב למרגלות אנדרטת אמא מולדת. הרובה של זייצב מוצג כיום במוזיאון סטלינגרד.

דמותו של זייצב הונצחה בשני סרטים: סרט רוסי-צרפתי "מלאכי המוות" (1993) (Ангелы смерти) וסרט אמריקאי-בריטי "אויב בשער" (2001), שם גולמה דמותו על ידי השחקן ג'וד לאו.