ולדיסלב דרינג
ולדיסלב אלכסנדר דרינג (6 במרץ 1903[1] – יולי 1965) היה מנתח ורופא נשים פולני. כאסיר במחנה הריכוז אושוויץ סייע בניסויי הסירוס והעיקור באסירים אותם הוביל רופא המחנה הגרמני ופושע המלחמה הורסט שומאן.
ביוגרפיה
חייו ולימודיו
דרינג למד רפואה באוניברסיטה הרפואית של ורשה וסיים את לימודיו בשנת 1928. הוא התמחה בגינקולוגיה ומיילדות, ועבד לאחר מכן בקליניקה פרטית בוורשה. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, במהלך הפלישה הסובייטית לפולין, שירת דרינג כמנתח צבאי בצבא הפולני. הוא כנראה נלקח בשבי על ידי הסובייטים, אך הצליח להמלט. בנובמבר 1939 חזר דרינג לוורשה, שנכבשה על ידי הוורמאכט. דרינג חידש את עבודתו הרפואית והצטרף ל-Tajna Armia Polska (מחתרת ""הצבא הפולני הסודי", שהקים ויטולד פילצקי). ביולי 1940, נחשף ארגון המחתרת ודרינג נעצר על ידי הגסטפו.[1]
אסיר במחנה הריכוז אושוויץ
דרינג היה מהאסירים הראשונים שהועברו למחנה הריכוז אושוויץ באוגוסט 1940.[2] על פי גרסה אחת דרינג הסתיר את כישוריו הרפואיים, או שבאדמיניסטרציה במחנה לא שמו לב לעובדה זו. דרינג עבד בעבודות כפייה. כחודש לאח מכן הגיע למחנה ויטולד פילצקי שהתנדב להיכלא על מנת לאסוף מודיעין על המחנה מבפנים ולארגן התנגדות של אסירים במחנה שבאותה התקופה היה בעיקרו מחנה ריכוז לפולנים. דרינג היה אחד מהשותפים הראשונים של פילצקי.[2] בעת שנזקק לטיפול רפואי בבית החולים גילה האופטשטורמפיהרר מקס פופירש שהיה המפקד הרפואי במחנה כי דרינג בעל הכשרה רפואית. במהרה הוקם בית חולים לאסירים בבלוקים 19, 20, 21 ו-28 בו דרינג עמד בראש צוות של אסירים פולנים - מנתחים וסניטרים.[1] תפקידו זה של דרינג העניק לו גישה לתרופות ולמקומות להסתיר אנשים וחומרים והיה משמעותי בהתארגנות של פילצקי. עם זאת, התפקיד גם קירב אותו לפקידים הגרמנים במחנה, דבר שעורר חשד אצל האסירים שלא היו מעורבים בפעילות הקבוצה של פילצקי. ככל שהמחנה התרחב במהלך 1942 ו-1943 פחתה החשיבות של הקבוצה של פילצקי, והתערערה עוד יותר לאחר שהועברו חברים המזוהים עם פילצקי למחנות אחרים. פילצקי עצמו נמלט מהמחנה באפריל 1943, והותיר את דרינג עם רשת תמיכה מוחלשת להישרדות במחנה.[2] משום שלא היה צריך להגיע למסדרים וקיבל אוכל ותנאים מעט יותר טובים מהאחרים הוא נחשב כמשתף פעולה. הוא היה ידוע ביחסו הגס, לעיתים ברוטאלי, כלפי אסירים, שכלל צעקות ועלבונות.[1]
במאי 1943 החלו רופאי המחנה קרל קלאוברג והורסט שומאן לערוך ניסויים לפיתוח שיטה לעיקור באמצעות קרני רנטגן. אסירים, בעיקר יהודים, נחשפו לקרינה חזקה שגרמה לכוויות ופגיעות באיברים פנימיים. אלו שלא יכלו לעבוד לאחר מכן הוצאו להורג. אלו ששרדו עברו ניתוח בו הוצא אחד מהאשכים או השחלות, על מנת לקבוע את מידת הקרינה האופטימלית. ניתוחים אלה בוצעו על ידי רופאים פולנים, ביניהם דרינג, שהשתתף בכ-130 ניתוחים.[3]
לאחר אושוויץ
בינואר 1944 שוחרר מאושוויץ והועבר לעבוד בקליניקה גרמנית בחוז'וב ולאחר מכן ביסטשמביה-זדרוי. לאחר כשנה הצליח לברוח, והתחבא בשלזיה. ב-1945 חזר לוורשה, עשה דרכו למערב, והצטרף לכוחות פולין החופשית כרופא. לאחר פירוק הכוחות נשאר באנגליה.[1]
בנובמבר 1946 הגיש משרד פשעי המלחמה הפולני לוועדת האומות המאוחדות לפשעי מלחמה (אנ') רשימה של 85 אישים שפעלו באושוויץ והואשמו ברצח והתעללות באסירים, ביניהם דרינג. שמו גם הופיע ברשימות שהוגשו על ידי צ'כוסלובקיה וצרפת. בינואר 1947 הפולנים הגישו בקשה להסגרתו, כחלק ממסע פרופגנדה של המשטר הסובייטי בפולין נגד הממשלה הפולנית הגולה והתומכים בה, במטרה להציגם כפושעי מלחמה. משרד הפנים הבריטי הוציא צו לגירושו של דרינג, אך הוא ערער ושהה במעצר בכלא בריקסטון בבריטניה במשך 18 חודשים. בסופו של דבר דרינג לא הוסגר לאחר שהוחלט שאין מספיק ראיות התומכות בתביעה נגדו.[2] לאחר שחרורו באוגוסט 1948 עבד בבית חולים בלונדון וב-1950 הצטרף לשירות הרפואי הקולוניאלי ועבר לסומלילנד, שם עבד במשך עשר שנים בבית חולים בהרגייסה. ב-1960 שב לאנגליה וקיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית על עבודתו, והקים קליניקה בצפון לונדון.[4]
משפט הוצאת דיבה
בשנת 1964 הגיש דרינג תביעה בגין הוצאת דיבה בבית המשפט בלונדון נגד הסופר האמריקאי ליאון יוריס, והמו"לים הבריטיים, ויליאם קימבר ושות' בע"מ, על כך שברומן "אקסודוס" נכתב: "כאן בבלוק X ד"ר וירטס השתמש בנשים כשפני ניסיונות וד"ר שומאן עיקר וסירס על ידי רנטגן וקלאוברג הסיר שחלות וד"ר דרינג ביצע 17,000 'ניסויים' ללא הרדמה".[4]
המשפט נפתח בבית המשפט הגבוה לצדק בלונדון ב-13 באפריל 1964 בפני השופט לוטון וחבר מושבעים. טיעוניו של דרינג בתביעה היו כי הוא כלל לא פעל בבלוק 10 הידוע לשמצה, והצגתו כמי ש"ביצע ניסויים" היא דיבה משום שהוא לא הגה את הניסויים, והניתוחים שערך באסירים - כ-130 כאלה - נעשו בניגוד לרצונו ומתוך חשש לחייו. יתרה מזאת, דרינג חשב שעדיף שהוא יבצע את הניתוחים מאשר שיבוצעו על ידי אדם אחר ובלתי מיומן כמותו. עוד טען, שהאיברים שהוציא כבר נפגעו וכי הוציא אותם לטובת בריאות האסירים. ההגנה הודתה כי הנתון של 17,000 'ניסויים' היה מנופח. עם זאת, הם חלקו על טענתו של דרינג לפיה נשקפה סכנה לחייו לו היה מסרב לבצע את הניתוחים. ההגנה הציגה מספר עדים שנותחו על ידי דרינג וכן אסירים-רופאים שעבדו עם דרינג שהעידו בפני בית המשפט כי סירבו לבקשות הרופאים הנאצים לסייע להם בניסויים ולא נענשו על כך בשום צורה.[4]
דרינג אמנם זכה בתביעת הדיבה, אך חבר המושבעים קבע כי סכום הפיצוי יהיה חצי פני, המטבע הקטן ביותר בבריטניה. היות שדרינג קיבל כבר פיצוי של 500 ליש"ט מבית הדפוס של הספר, ולפני המשפט המוציא לאור הציע לו כפשרה 2 ליש"ט (ההערכה של המוניטין שלו), הורה בית המשפט שדרינג ישלם את כל ההוצאות המשפטיות בהיקף של 20,000 ליש"ט.[5] דרינג נפטר זמן קצר לאחר מכן ב-1965.[2]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Władysław Dering (1903-1965) – lekarz z Auschwitz, Przystanek Historia (בפולנית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Michael Fleming, Poland, the UNWCC, and the Cold War, Cambridge: Cambridge University Press, 2022, עמ' 231–267, מסת"ב 978-1-009-09898-4
- ^ Auschwitz-Birkenau Museum, Critical comments about Michał Wójcik’s Book "Revenge”, Memoria Magazine 45, 2021, עמ' 21
- ^ 4.0 4.1 4.2 The Dering Case: A Surgeon at Auschwitz, Mary Ellmann, Commentary Magazine
- ^ "Physician Suing on 'Exodus' Wins a Halfpenny; But He Has to Pay Costs of Libel Action in Britain". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1964-05-07. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-02-08.
ולדיסלב דרינג35688885