ולדימיר אדמוני
 |
ולדימיר אדמוני (ברוסית:Владимир Григорьевич Адмони (29 באוקטובר 1909, סנקט פטרבורג - 26 בנובמבר 1993) היה פעיל יהודי, בלשן, מתרגם ומשורר. גאולוג לב קראסני היה בן-דודו.
גריגורי קראסני נולד בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית של גריגורי קראסני-אדמוני. לאחר לימודים בבית ספר הוא החל ללמוד בפקולטה לשפות זרות של מכון לחינוך של שם הרצן בלנינגרד. הוא סיים את הלימודים בשנת 1930. בשנת 1939 הוא סיים עבודת תואר שלישי על פעילות של ז'אן פול ובשנת 1947 פוסט-דוקטורט על הנריק איבסן.
אדמוני היה בסגל של המכון לשפות בה למד. הוא כיהן כפרופסור וראש קתדרה לפילולוגיה גרמנית. החל משנת 1960 אדמוני עבד במקביל במכון לחקר בלשנות של אקדמיה של ברית המועצות למדעים.
בשנת 1960 ביחד עם אשתו הוא פרסם ספר על תומאס מאן.
בשנת 1964 הוא היה עד הגנה במשפט של יוסיף ברודסקי וציין לשבח את פעילותו כמשורר ומתרגם.
בשנת 1971 הוא קיבל מדליית גתה שמוענקת על ידי מכון גתה לחוקרי גרמנית.
החל משנת 1984 אדמוני פרסם מספר ספרי שירה, חלקם היו בגרמנית.
בשנת 1993 אדמוני ואשתו תמרה סילמן פרסמו ספר זיכרונות.
כחוקר השפה הגרמנית הוא היה נציג בולט של אסכלה דקדוקית של לנינגרד עליה השתייך גם מורו ויקטור ז'ירמונסקי.
אדמוני נפטר בשנת 1993 ונטמן בבית הקברות פראוברז'נסקי היהודי.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה (ברוסית)
- תיאור חייו
- ולדימיר אדמוני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
39084521ולדימיר אדמוני