ויליאם ראני
 |
ויליאם טיילי ראני (באנגלית: William Ranney; 9 במאי 1813 – 18 בנובמבר 1857) היה צייר אמריקאי מהמאה ה-19, שנודע בתיאוריו את חיי המערב, נושאים היסטוריים ודיוקנאות. במהלך 20 שנות הקריירה שלו יצר 150 ציורים ו-80 רישומים, ונחשב לצייר הז'אנר הגדול הראשון שעבד בניו ג'רזי, ואחד הציירים האמריקאים החשובים ביותר לפני מלחמת האזרחים האמריקנית.
קורות חייו
ויליאם טיילי ראני נולד במידלטאון, קונטיקט ב-9 במאי 1813, בנם של ויליאם ראני, רב חובל, וקלריסה ראני. בשנת 1826, בגיל 13, הוא עבר לפייטוויל, צפון קרוליינה, והתגורר אצל דודו מצד אמו, הסוחר ויליאם נוט, והיה חניך אצל פחח.
בגיל 20 עבר ראני לברוקלין בשנת 1833 כדי ללמוד ציור. ב־12 במרץ 1836, שישה ימים לאחר קרב אלמו, הוא התנדב לצבא טקסס להילחם במלחמת העצמאות של טקסס בפיקודו של הגנרל סם יוסטון.[1] התנסותו בתקופה זו הייתה בעלת השפעה משמעותית על נושאי עבודותיו העתידיות. השירות הצבאי של רנני הסתיים אחרי תשעה חודשים בצבא טקסס ב־23 בנובמבר 1836. הוא נשאר במערב קולומביה, טקסס עד שחזר לברוקלין בשנת 1837.[2][3]
קריירה
ראני חידש את העשייה האמנותית שלו בברוקלין, והפך לצייר צבעי שמן אוטודידקט, שמעולם לא קיבל הכשרה רשמית. בשנת 1838 הציג בפומבי את ציוריו בפעם הראשונה באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק. הוא קיבל פרס על ציור הז'אנר הראשון שלו "סצנת חיזור", שהוצג ביריד מכון המכניקה בניו יורק. הוא נסע הלוך ושוב בין קרוליינה הצפונית לניו יורק בשנים 1839 ו-1842. בשנת 1843 הוא פתח סטודיו בניו יורק, שם התפרסם כצייר פורטרטים. מעט מהיצירות שלו מתקופה זו שרדו.
בשנת 1847 עבר לוויקהוקן, והתחתן עם מרגרט אגנס או'סאליבן בשנה שלאחר מכן.
בשנת 1853 הם חזרו לניו ג'רזי, והתיישבו לצמיתות עם שני בניהם בבית משק בן 14 חדרים בקהילת האמנים בווסט הובוקן, ניו ג'רזי, שהיא החלק הדרומי של יוניון סיטי. הבית, היה ממוקם ברחוב שתים עשרה, השקיף על קו הרקיע של מנהטן. הבית כלל סטודיו דו-קומתי עם זכוכית ואורווה לסוסים. ראני שהיה רוכב סוסים מושבע, צייר אותם ברבות מיצירותיו. הנרי טוקרמן, בספר האמנים שלו, תיאר כך את הסטודיו של ראני:
הוא נבנה שאפשר להכניס אליו חיות בית. רובים, אקדחים ומשקפי ראייה נתלו על הקירות. בנוסף היו בסטודיו אוכפים וציוד רכיבה, שעשויים לגרום למבקר לדמיין שהוא נכנס לבקתה של חלוץ או לבקתת מפקד בתחנת גבול. אולם התחושה נעלמת במבט בציורים וברישומים שמילאו את הסטודיו שהבהירו כי אתה נמצא בבית של אמן.
ראני היה תורם קבוע וחברה שותף באקדמיה הלאומית לעיצוב ובאיחוד האמנות האמריקני, שניהם היו בניו יורק. הוא גם צייר סצנות היסטוריות, כמו אלה של המהפכה האמריקאית. הוא תיאר בעיקר את חיי היומיום של האוכלוסייה באותם ימים, ולא את סצנות הקרב ההרואיות.
בשנת 1846, עבודתו החלה להראות את השפעת חוויותיו בטקסס, כולל ציורים המתארים את הרי הרוקי. הוא הציג חלוצים, ציידים, וחוקרים לפני שהמערב היה מיושב יותר על ידי אמריקאים אירופאים. בין אלה ישנם הציורים: נער הגפרורים, קבורה בערבה, ציד סוסים פראיים – שהם תמונות של נושאים יומיומיים, חסרי תהילה גלויה.
ראני נהנה מציד ברווזים, מה שבא לידי ביטוי בכמה מציוריו בנושא זה. עבודתו הפופולרית והמבוקשת ביותר היא ציורו "על כנף" משנת 1850, המתאר צייד עם ציד מת לרגליו, שעומד לפגוע במטרתו הבאה. ראני הפיק לפחות ארבע גרסאות שונות של הדפס זה, שהמוכרת שבהן נמצאת במכון באטלר לאמנות אמריקאית. היא התפרסמה בשנת 1856 וב־1857.
ראני, שהעריץ את האדמות הכפריות והביצות שאפיינו את האזור במאה ה-19, נהנה לדוג. בין חברי האמנים והתושבים שהתיידד איתם היו האב המייסד של הובוקן קולונל ג'ון סטיבנס השלישי, שארגן את המעבורות הראשונה בין ניו יורק להובוקן.
מכיוון שראני היה שחקן קריקט מושבע, הוא היה ממייסדי מועדון הקריקט בניו יורק, ואחד השחקנים הטובים שלו.
מותו ומורשתו
ראני נפטר משחפת בביתו שבווסט-הובוקן ב-18 בנובמבר 1857, בגיל 44. הלווייתו של ראני התקיימה בכנסייה הקתולית של סנט מרי בהובוקן, והשתתף בה הצייר העמית צ'ארלס לורינג אליוט. ראני נקברה בבית העלמין בברגן.
בשנה שלאחר מכן הציגה קרן ראני תערוכה ומכירה בניו יורק במטרה לגייס כסף עבור מרגרט ראני ושני בניה.[4] כמה מעבודותיו של ראני הוצגו באקדמיה הלאומית לעיצוב, ורבים מחבריו האמנים של ראני, בהם ג'ורג' איננס, ג'ספר פרנסיס קרופסי ואשר בראון דוראנד, תרמו ציורים למאמץ זה ועזרו לגייס מעל 7,000 דולר. חלק מהכסף שימש לתשלום השעבוד שהיה על ביתו של ראני.
ראני נחשב לאחד הציירים האמריקאים החשובים ביותר לפני מלחמת האזרחים, וציוריו זוכים להערכה רבה על ידי אספני אמנות. שישים אחוז מציוריו נמצאים במוזיאונים.
ב־18 בספטמבר 2010 הקדישה העיר יוניון סיטי, ניו ג'רזי סמן היסטורי המזהה את אתר האחוזה לשעבר של ראני בשדרת פליזייד 1215.
גלריה
-
קרב קאופן -
נערים דייגים -
חוזרים מהקרב -
הצייד וכלבו
קישורים חיצוניים
- ויליאם ראני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ The New York Times, Obituary (William Ranney)
- ^ "Famed American 19th century painter called North Hudson home"
- ^ Rosero, Jessica. "All-American painter," The Union City Reporter; April 30, 2006; Pages 7 and 32
- ^ Kathleen Luhrs, American paintings in the Metropolitan Museum of Art., Metropolitan Museum of Art, 1965, מסת"ב 978-0-87099-439-5. (באנגלית)
32536713ויליאם ראני