ויליאם פטס דאגלס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ויליאם פטס דאגלס (באנגלית: William Fettes Douglas; 1822 – 1891) היה צייר סקוטי שהיה הנשיא של האקדמיה המלכותית הסקוטית.[1]
ביוגרפיה
הוא נולד ב-12 במרץ 1822 באדינבורו, בנם הבכור של ג'יימס דאגלס, בנקאי ואשתו, מרתה ברוק, אחייניתו של סר ויליאם פטס, בארט מייסד מכללת פטס.[2][3]
עם סיום לימודיו בבית הספר באדינבורו, בשנת 1836 הוא נכנס לבנק המסחרי של סקוטלנד, בו היה אביו היה רואה חשבון. אביו היה אמן חובב ועודד את בנו להקדיש את זמנו הפנוי לציור ורישום.
בשנת 1847, הוא החליט להיות אמן. פרט לכמה חודשים באקדמיה לאמנות באדינבורו, אצל סר ויליאם אלן, הוא לא קיבל שום הכשרה שיטתית. הוא השתתף בשעורי בוטניקה ושיעורי אנטומיה של האוניברסיטה. מאוחר יותר הוא צייר עם צייר הנוף אלכסנדר פרייזר.
ב-1845 הוא הציג לראשונה באקדמיה הסקוטית המלכותית, ועד מהרה זכו תמונותיו לתשומת לב רבה. ב-1851 הוא נבחר למקורב לאקדמיה, ושלוש שנים לאחר מכן היה חבר מן המניין. כמה מהתמונות הטובות ביותר שלו שייכות לתקופה זו, היה לו עניין בנושאים מיסטיים ולארכאולוגיה הנראים בבירור ביצירותיו. רבים מהם מראים קירבה לסגנון הפרה-רפאלית, והם יוצאי דופן בטיפול המושלם והמפורט בצבעים עשירים. "הזימון לבית הדין החשאי" (1860); "תמונת דיוקן של עורך דין" (1862); ו"הכישוף" (1864), הם בין יצירות החשובות ברוח זו.[1]
בשנת 1859, הוא ערך את הראשון מבין מספר ביקורים באיטליה, שם הקדיש זמן לאיסוף ולציור חפצים ואביזרים נדירים כמו מטבעות, שנהבים, אמייל, וכריכות ספרים ועוד. כאספן אומרים שהוא שילב את הידע הספציפי של חושו האמנותי עם כושר ההבחנה המעשית. התרומות היחידות שהוא תרם לספרות המקצועית בנושאים אלה - היו ההערות בספרו גיבסון קרייג 'פקסימיליות של כריכות ספרים ישנים' (1882).
הוא היה בעל ידע רחב בתולדות האמנות, וירש את ג'יימס דראמונד בתפקיד ניהול הגלריה המלכותית הסקוטית [4] אבל גם כאן הוא לא כתב אלא רק בקטלוג של הגלריה. בתפקיד ניהול הגלריה הוא החזיק בין השנים 1877 עד 1882, ואז נבחר לנשיאות של האקדמיה המלכותית הסקוטית, עקב מותו של סר דניאל מקני. הוא קיבל תואר אבירות בוינדזור ב-17 במאי 1882.
לאחר 1870 הוא פנה יותר לציורי נוף, ובשנים 5–1874 יצר את הציור של "נמל סטונהייבן" ו"כפר דייגים", שהם אולי התמונות הטובות ביותר שצייר. הוא הפסיק לצייר לאחר 1879,עקב מחלה קשה שפגעה ביכולותיו. מאוחר יותר חזר לצייר רק בצבעי מים. מ-1877 עד 1882 שימש כאוצר ראשי של הגלריה הלאומית של סקוטלנד.[5]
עבודותיו מוצגות במוזיאונים בולטים כמו הגלריות הלאומיות של סקוטלנד, מוזיאוני האמנות של אוניברסיטת הרווארד, הגלריה הלאומית לפורטרטים, גלריית טייט ומוזיאון ויקטוריה ואלברט.
הוא נפטר בניובורג, פייף, ב-20 ביולי 1891.
משפחה
אחיו הצעיר ביותר היה צ'רלי דאגלס, אשר לאחר שעבד בבנק במשך כמה שנים נסע לניו זילנד והפך לחוקר בולט .[6]
בנובמבר 1880, הוא נישא למריון, בתו השנייה של הברון גרהאם ממורפי .
גלריה
_-_NG_1479_-_National_Galleries_of_Scotland.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Caw, James Lewis (1901). "Douglas, William Fettes". Dictionary of National Biography (1st supplement). London: Smith, Elder & Co
- ^ Edinburgh Post Office Directory 1822
- ^ Waters, Clara Erskine Clement; Hutton, Laurence (1879). Artists of the nineteenth century and their works: A handbook containing two thousand and fifty biographical sketches. Houghton, Osgood. p. 215
- ^ Artworks | National Galleries of Scotland, www.nationalgalleries.org (באנגלית)
- ^ The Concept of the Master in Art Education: Matthew Potter
- ^ Langton, Graham. "Douglas, Charles Edward". Dictionary of New Zealand Biography. Ministry for Culture and Heritage
39807640ויליאם פטס דאגלס