ויליאם דה-פוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם דה-פוי
William DePuy
William E DuPuy.jpg
לידה 1 באוקטובר 1919
ג'יימסטאון, צפון דקוטה, ארצות הברית
פטירה 9 בספטמבר 1992 (בגיל 72)
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הגדוד ה-1 ברגימנט החי"ר ה-357
מפקד הדיוויזיה הראשונה
ראש פיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית (TRADOC)
פעולות ומבצעים
מלחמת קוריאה
מלחמת וייטנאם
עיטורים
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)צלב השירות המצוין (2)
כוכב הכסף כוכב הכסף (2)
לב הארגמן לב הארגמן (2)
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)מדליית השירות המצוין
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות

ויליאם יוג'ין דה-פויאנגלית: William Eugene DePuy‏; 1 באוקטובר 1919 - 9 בספטמבר 1992) היה גנרל אמריקאי בדימוס, אשר הקים את פיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית (TRADOC)[1].

ביוגרפיה

דה-פוי נולד וגדל בג'יימסטאון, צפון דקוטה. במקביל ללימודיו באוניברסיטת דרום דקוטה שירת דה-פוי במשמר לאומי. עם סיום לימודיו הוסמך כקצין בדרגת לוטננט ועבר קורס קציני חי"ר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס דה-פוי לצבא ארצות הברית ושירת במספר תפקידי מטה ופיקוד ברגימנט החי"ר ה-357, לחם בקרב על הבליטה ושימש כמפקד הגדוד ה-1 ברגימנט[2]. לאחר המלחמה שימש דה-פוי במספר תפקידי מטה ופיקוד בחיל הרגלים של צבא היבשה. במלחמת וייטנאם לחם דה-פוי כמפקד הדיוויזיה הראשונה[3]. בשנת 1973 כתוצאה מלקחי מלחמת וייטנאם[4] הוטל על דה-פוי להקים את פיקוד ההדרכה והאימונים של צבא ארצות הברית (TRADOC)[5]. דה-פוי נחשב לאחד מאבות דוקטרינת "קרב האוויר-יבשה", אסטרטגית הלחימה של הכוחות האמריקנים במלחמת המפרץ[6]. הוא פרש לגמלאות בשנת 1977.

הערות שוליים

  1. ^ משה אלוש ואלי מרדכי, קצין השלישות - מחליפו של הקמ"ן, מערכות 436, אפריל 2011, עמוד 43.
  2. ^ מקס הייסטינגס, ארמגדון: הקרב על גרמניה 1944-1945, הוצאת דביר, 2007, עמוד 323.
  3. ^ טל טובי, ניצחו בקרב - הפסידו במלחמה, מערכות 431, יוני 2010, עמוד 41.
  4. ^ בני מיכלסון, "ללחוץ קדימה" (PRESS ON) - כתבים נבחרים של הגנרל דון סטארי (STARRY), אתר עמותת "יד לשריון".
  5. ^ אלווין והיידי טופלר, "מלחמה ואנטי-מלחמה", הוצאת ספרית מעריב, 1994, עמוד 65.
  6. ^ עפר שלח, "המגש והכסף", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2003, עמוד 35.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0