ויין דאונינג
ויין דאונינג, 1988. | |
לידה |
10 במאי 1940 אילינוי, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | 18 ביולי 2007 (בגיל 67) |
השתייכות | צבא ארצות הברית |
דרגה | גנרל |
תפקידים בשירות | |
מפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הריינג'רס ה-75 מפקד החטיבה ה-3 בדיוויזיית השריון ה-1 מפקד רגימנט הריינג'רס ה-75 מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת וייטנאם מבצע מטרה צודקת מלחמת המפרץ | |
עיטורים | |
כוכב הכסף (2) כוכב הארד (6) מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (2) לגיון ההצטיינות (4) מדליית השירות המצוין(2) לב הארגמן | |
תפקידים אזרחיים | |
סגן היועץ לביטחון לאומי לנושא לוחמה בטרור | |
הנצחה | |
שדה התעופה הבינלאומי של פאוריה, אילינוי, על שם גנרל ויין א. דאונינג |
ויין אלן דאונינג (באנגלית: Wayne Allan Downing; 10 במאי 1940 - 18 ביולי 2007) היה גנרל אמריקאי אשר שימש כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים ופיקוד המבצעים המיוחדים.
ביוגרפיה
דאונינג נולד וגדל בעיירה פאוריה שבמדינת אילינוי. דאוניג החל את דרכו בצבא ארצות הברית עם הרשמו למכללה הצבאית ווסט פוינט. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1962, והוסמך כקצין בדרגת לוטננט. עם סיום לימודיו התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם, קורס קציני חי"ר, קורס הסיירים והסמכה כצנחן. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים ה-173 ולחם במלחמת וייטנאם. בשנת 1966 שירת כמדריך וכמפקד פלוגה בבית הספר לחי"ר שבפורט בנינג. בשנים 1968–1969 שב לוייטנאם ולחם על כמפקד פלוגה ובהמשך כקצין מבצעים גדודי וחטיבתי בדיוויזיית החי"ר ה-25[1].
לאחר מכן שירת במשרד ההגנה. בתפקידו הבא שימש כקצין מבצעים וכמפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הריינג'רס ה-75. בשנים 1982–1984 פיקד על החטיבה ה-3 בדיוויזיית השריון ה-1 ולאחר מכן על רגימנט הריינג'רס ה-75. בתפקידו הבא שימש כסגן מפקד פיקוד הכוחות המיוחדים ובהמשך מונה לסגן מפקד פיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית (TRADOC). לאחר מכן שימש דאונינג כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים, בין היתר במבצע מטרה צודקת[2] ובמלחמת המפרץ[3]. בתפקידו האחרון שימש כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים, בין היתר בקרב מוגדישו[4]. בפברואר 1996 פרש לגמלאות.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר נקרא דאונינג לשוב לשירות המדינה ושימש כסגן היועץ לביטחון לאומי לנושא לוחמה בטרור במועצה לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית[5]. דאוניג נפטר בשנת 2007.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נואל מ' טיצ'י, וורן ג' בניס, החלטות, הוצאת מטר, 2011, עמוד 311.
- ^ נואל מ' טיצ'י, וורן ג' בניס, החלטות, הוצאת מטר, 2011, עמוד 285.
- ^ נועם אופיר, ציד הסקאדים הגדול, ביטאון חיל האוויר, גיליון 148 (249), 01.12.2002.
- ^ מרק באודן "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמודים 232-233.
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 147-148.
25536765ויין דאונינג
- קצרמר אישים
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי כוכב הארד
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- מפקדי פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים
- הריינג'רס
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם
- מפקדי פיקוד המבצעים המיוחדים
- ילידי 1940
- אמריקאים שנפטרו ב-2007
- בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית