ביוטין
ביוטין (Biotin) הוא תרכובת אורגנית המשמשת כוויטמין בבעלי חיים.
ביוטין משויך בדרך כלל לקבוצת ויטמין B, והוא מסומן כ-B7, אף שבמדינות מסוימות, כגון צרפת, מסומן הוא כוויטמין B8. בנוסף לכך יש הרואים בביוטין ויטמין עצמאי ומסמנים אותו כוויטמין H. ביוטין משמש כקואנזים (ראו בהמשך) וככזה הוא קרוי קואנזים R (בקיצור: CoR).
ביוטין מורכב משתי טבעות מאוחות: טבעת אוראידו (Ureido) המכילה שני אטומי חנקן וטבעת טטראהידרותיופן (Tetrahydrothiophene) המכילה אטום גופרית. לטבעת השנייה קשורה חומצה קרבוקסילית קטנה - חומצה פנטנואית - המכילה חמישה אטומי פחמן.
ביוטין מצוי בעיקר בכבד, במוצרי חלב, בשמרים ובחלמון (אך לא בחלבון) הביצה. התצרוכת היומית הדרושה אינה גבוהה ונעה בין 30 ל-200 מיקרוגרם. חיידקים השוכנים במעי של בעלי חיים מייצרים ביוטין, כך שהכמות היומית הדרושה לגוף מושגת בקלות וחוסר בביוטין נחשב לתופעה נדירה.
ביוטין משמש כקואנזים של מספר אנזימים שתפקידם להעביר קבוצת קרבוקסיל (COOH) מתרכובת אחת לשנייה. אחד האנזימים הללו, אצטיל קואנזים A קרבוקסילאז, מתניע את מסלול הסינתזה של השומנים בתא. אנזים אחר הזקוק לביוטין, פירובט קרבוקסילאז, מוסיף קרבוקסיל לפירובט, התוצר הסופי של הגליקוליזה, והופך אותו לאוקסלואצטט. זהו השלב הראשון בתהליך הגלוקונאוגנזיס (GNG) שבו מיוצר גלוקוז מפירובאט. ללא ביוטין עלול להיווצר מצב של היפוגליקמיה חמורה בצום ממושך. ביוטין משמש לפיכך כחוליה מקשרת בין שני מסלולים מטבוליים בסיסיים אלו, והוא חיוני לתהליך הנשימה התאית.
חוסר
חוסר בביוטין עשוי לגרום לעור יבש ולדהנת, לפריחה, לציפורניים שבירות, לאנמיה ולעייפות, להיפוגליקמיה (ריכוז נמוך של סוכר בדם), לשיער דליל ושביר ולנשירת שיער. חוסר ממושך עשוי לגרום לבעיות נוירולוגיות, כגון כאב שרירים ודיכאון. צריכת יתר של ביוטין הינה נדירה אך עלולה לגרום לריכוז גבוה מדי של סוכר בדם.
חוסר כזה עשוי להופיע אצל אנשים אשר צורכים חלבון ביצה נא (החלק הלבן של הביצה) בכמויות גדולות ולאורך זמן רב (מספר שנים). חלבון הביצה הנא מכיל אווידין (Avidin), חלבון הנקשר לביוטין בחוזקה והמונע את ספיגת הוויטמין במעי. תפקוד חלבון זה נפגע בבישול.
בנוסף, גורמים מספר פגמים גנטיים לשיבוש ביכולתו של הגוף להשתמש בביוטין.
