ויטוריו אמברוזיו
 | |
| ויטוריו אמברוזיו | |
| לידה |
28 ביולי 1879 טורינו, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1958 (בגיל 79) אלאסיו, איטליה  |
| השתייכות |
.svg){kind=small} הצבא המלכותי האיטלקי |
| תקופת הפעילות | 1896–1944 (כ־48 שנים) |
| דרגה |
.svg){kind=small} גנרלה ד'ארמטה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-2 מפקד חיל הפרשים מפקד חיל המצב בסיציליה מפקד הארמייה השנייה ראש מטה הצבא ראש מטה ההגנה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה האיטלקית-עות'מאנית מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
ויטוריו אמברוזיו (באיטלקית: Vittorio Ambrosio; 28 ביולי 1879 –19 בנובמבר 1958) היה גנרל איטלקי אשר שימש כראש מטה ההגנה של הצבא המלכותי האיטלקי במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
אמברוזיו נולד בטורינו ב-28 ביולי 1879. ב-1893 הוא החל ללמוד בבית הספר הצבאי נונציאטלה. ב-30 בספטמבר 1896 הוא התקבל לאקדמיה הצבאית של מודנה. ב-14 בספטמבר 1898 הוא התגייס כלוטננט משנה לחיל הפרשים. הוא הוצב ברגימנט הפרשים ה-20 ברומא, וב-15 באוגוסט 1907 הוא סיים קורס בבית הספר למלחמה והועלה לדרגת לוטננט. ב-1 בנובמבר של אותה שנה הוא הוצב בפיקוד רומא, וב-1 ביוני 1908 הועבר לדיוויזיה הטריטוריאלית של אלסנדריה.
בשנת 1909 הוא הועבר לקורפוס ה-7. ב-1911 הוא הועבר לרגימנט הפרשים לוקה, ומונה למפקד אסקדרון (גדוד). באותה שנה הוא נשלח ללוב והשתתף במלחמה נגד הטורקים. הוא חזר לאיטליה ב-1913 והוצב במטה דיוויזיית הפרשים ה-3 של לומברדיה במילאנו. במאי 1915, עם כניסתה של איטליה למלחמת העולם הראשונה, הוא הוצב בחזית האלפים היוליאניים, וב-1916 מונה למאיור בחיל הפרשים. ב-25 בפברואר 1917 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. ב-6 בינואר 1918 הועלה לדרגת קולונל.
ב-13 בפברואר 1919 הוא מונה לראש המטה של דיוויזיית קטניה ה-26. ב-25 במאי של אותה שנה הוא מונה לראש מטה דיוויזיית הפרשים ה-3. ב-20 ביוני 1922 הוא מונה למפקד גדוד הפרשים של סבויה, ולאחר מכן, הפך לסגן המפקד של בית הספר לפרשים בפינירולו. ב-19 בדצמבר 1926, הוא הועלה לדרגת גנרל די בריגטה ומונה למפקד בית הספר פרשים.
בפברואר 1932 הועלה לדרגת גנרל די דיוויזיונו. ב-15 במרץ של אותה שנה הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים השנייה "עמנואל פיליברטו טסטה די פרו". ב-19 באוקטובר 1933, הוא מונה למפקד חיל הפרשים. ב-30 באוקטובר 1935 הוא מונה למפקד חיל המצב בסיציליה. ב-30 בנובמבר של אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל די קורפו. ב-10 בדצמבר 1938 הוא הועלה לדרגת גנרל די ארמטה ומונה למפקד הארמייה השנייה.
מלחמת העולם השנייה
באפריל 1941 השתתף אמברוזיו עם הכוחות שתחת פיקודו בפלישה ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה. ב-20 בינואר 1942 הוא מונה לראש מטה צבא היבשה האיטלקי. ב-2 בפברואר 1943 הוא החליף את אוגו קאוואלרו כראש מטה ההגנה של הצבא המלכותי האיטלקי. מיד עם כניסתו לתפקיד, החל אמברוזיו במהלכים כדי להוציא את איטליה מהמלחמה. באמצעות יד ימינו הגנרל ג'וזפה קסטלאנו הוא ניהל מגעים חשאיים עם בעלות הברית על שביתת נשק. כשלב ראשון, אמברוזיו וקסטלאנו הבינו שישנו הכרח להחליף את ראש הממשלה בניטו מוסוליני. לשם כך, אמברוזיו ניהל מגעים עם המלך ויטוריו אמנואלה באמצעות הדוכס אקוארונה.
ב-24 ביולי 1943 כונסה המועצה הפאשיסטית העליונה, ולאחר ישיבה מרתונית שנמשכה כ-9 שעות, הצביעה על הדחתו של מוסוליני, בליל 25 ביולי. למחרת היום ביקש מוסוליני להתקבל לראיון אצל המלך. עם הגיעו לארמון המלוכה, נאמר לו כי הוחלף במרשל פייטרו באדוליו וכי הוא נתון במעצר. באדוליו ואמברוזיו האיצו את המגעים מול בעלות הברית וב-7 באוגוסט החליטה מועצת הכתר באופן חד צדדי על יציאה מהמלחמה. ב-3 בספטמבר חתם קסטלאנו על הסכם הכניעה. במקביל, הוציא אמברוזיו ללא ידיעתו של באדליו, הוראה לכל הכוחות האיטלקיים בחזית להתחיל לפעול כנגד הגרמנים. עם זאת, חוסר התיאום בין באדוליו לאמברוזיו גרם לאיבוד זמן יקר שבמהלכו יכלו בעלות הברית להשתלט על יעדים אסטרטגיים באיטליה.
ב-8 בספטמבר פורסמה הודעת הכניעה. יום למחרת ביטל אמברוזיו את הוראתו הקודמת והורה לצבא האיטלקי לא לפתוח באש על הגרמנים אלא אם כן אלו ירו ראשונים. תוך יום אחד השתלטו הגרמנים על כל צפון איטליה ואף על עיר הבירה רומא. בעלות הברית לעומת זאת, הצליחו להשתלט על דרום איטליה. אמברוזיו ובאדוליו נמלטו במהירות לברינדיזי. הגרמנים החליפו את אמברוזיו בג'ובאני מסה. אמברוזיו עצמו נותר בתפקיד, באופן רשמי, עד סיום המלחמה אז יצא לפנסיה באופן רשמי.
הוא נפטר בסלאסיו ב-19 בנובמבר 1958.
קישורים חיצוניים
- ויטוריו אמברוזיו במילון הביוגרפי האיטלקי
34983577ויטוריו אמברוזיו