העצב התועה

העצב התועה או ואגוּס (בלטינית: Nervus vagus, באנגלית: Vagus nerve; נהוג לסמנו: CN X) הוא זוג עצבי הגולגולת העשירי. עיקר תפקידו הוא לעצבב איברים פנימיים בגוף במסגרת מערכת העצבים הפאראסימפתטית. כ-80%-90% מהסיבים בעצב התועה משמשים לתחושה מאותם איברים פנימיים בגוף.

כל יתר 11 עצבי הגולגולת, מעצבבים רק את הראש הצואר והכתפיים. העצב התועה הוא יוצא דופן מיתר עצבי הגולגולת, כי הוא ממשיך אל בית החזה ואל הבטן, ולכן שמו vagus מלשון נדידה ותעייה מהדרך.

העצב יוצא מהמוח המוארך עובר את הגולגולת דרך הנקב הצווארי (jugular foramen) יחד עם עצבי הגולגולת התשיעי והאחד עשר. סעיף פנימי של עצב הלוואי (העצב ה-11) מתאחד לתוך העצב התועה, שממשיך במסלול לכיוון מטה בין העורק התרדמני הפנימי לבין וריד הצואר הפנימי, ומשם לכיוון בית החזה והבטן. עובר מבית החזה אל הבטן דרך פתח הוושט שבסרעפת.

עצבוב איברים ומערכות

העצב התועה מספק הולכה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית כמעט לכל האיברים הפנימיים בצואר, בבית החזה ובבטן, למעט בלוטת יותרת הכליה.

עצבוב פאראסימפתטי של הלב מאט את קצב הלב. סעיף של העצב התועה הימני מגיע אל קשר הגת והפרוזדור (Nodus sinuatrialis) והפעלתו מורידה את קצב הלב. סעיף של העצב התועה השמאלי מגיע אף הוא אל הלב, ועלול לגרום לחסימה בההולכה החשמלית של הלב.
עצבוב פאראסימפתטי של הלב ושל כלי הדם, גורם להורדת תפוקת הלב ולהרחבת כלי דם, ומשפיע על הורדת לחץ הדם.
עצבוב פאראסימפתטי של הריאות, גורם לכיווץ דרכי הנשימה.
עצבוב תנועת שרירי בית הקול וקנה הנשימה, ובכלל זה שפתות הקול.
עצבוב אברי מערכת העיכול, שגורם להגברת התנועות הפריסטלטיות.
עצבוב בלוטות זיעה, שגורם להגברת הזיעה.

.

תגובה ואזו-ואגאלית

תגובה ואזו-ואגאלית (Vasovagal response) היא מנגנון הגורם לתופעה שכיחה של הרגשת חולשה ושל התעלפות עקב פעילות מוגברת של העצב התועה. סיבות שונות לתופעה - עמידה ממושכת, התייבשות, מצבי מתח נפשיים, תרופות מסוימות, ריקון "רגיל" של המעיים, לחץ על אזור הרקטום ועוד. כלי הדם מתרחבים, תפוקת הלב יורדת, עד להרגשת חולשה ועד להתעלפות.