התקיפה האווירית בקונדוז
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תקיפה צבאית ריקה.
התקיפה האווירית בקונדוז (בגרמנית: Luftangriff bei Kundus) הייתה הפצצה אסטרטגית שביצעו מטוסים אמריקאיים בקונדוז שבאפגניסטן ב-2009, ביוזמת גרמניה. התקיפה נודעה לשמצה בגלל מספר האזרחים הרבים שנהרגו בה. בעקבותיה נחלש מאוד מעמד הבונדסוור באפגניסטן, וגורמים שמאלניים בגרמניה דרשו להסיג את הכוחות הגרמניים הנמצאים שם מאז 2001. כמו כן בעקבות התקיפה פוטרו מספר אישים בולטים בצמרת הקצונה והפוליטיקה הגרמנית, ביניהם הרמטכ"ל וולפגנג שניידרהאן ושר ההגנה פרנץ יוזף יונג.
רקע
בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הכריזה ארצות הברית על תחילת מבצע חירות מתמשכת, שמטרתו הייתה הפלת שלטון הטאליבאן ואל-קאעידה באפגניסטן. ב-20 בדצמבר של אותה שנה הכריזה מועצת הביטחון של ארגון האו"ם על הקמת כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי (ISAF). מדינות רבות הצטרפו לכוח, ובהן גרמניה תחת הקנצלר גרהרד שרדר. גרמניה שלחה קרוב ל-5,000 חיילים לאפגניסטן, כמות החיילים הגדולה ביותר אחרי ארצות הברית ובריטניה. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שחיילים גרמנים נוטלים חלק במלחמה של ממש.
התקיפה
חיילי הבונדסוור קיבלו את הפיקוד על דיכוי הטאליבאן במחוז קונדוז בצפון המדינה. הגרמנים עשו ככל יכולתם להגן על המחוז, אף על פי שמאוחר יותר הואשמו בכך שהזניחו את השמירה.[1] ביום שישי 3 בספטמבר 2009 בשעה 15:30, הועברו שתי מכליות דלק מטג'יקיסטן אל המחנות הגרמניים בקונדוז. לוחמי טאליבאן ובהם מתנדבים צ'צ'נים השתלטו על המשאיות באמצע הדרך, הרגו חלק מהנהגים בעריפת ראש, ושבו את האחרים.[2] כבר בשעה 20:30 בערך ידע מפקד הכוחות הגרמניים באזור גאורג קליין על האירוע. על פי דיווחי מטוסים של חיל האוויר האמריקאי, המכליות המשיכו את דרכן ונתקעו בנהר באזור הכפר עומאר ח'יל.[3] תושבים רבים התקבצו לידן אם לעזור ואם לשאוב דלק. הגרמנים חששו שמטרת הטאליבאן היא להשתמש בדלק לצורכי טרור; קליין קיבל דיווח מוטעה, ולפיו כל האנשים ליד המכליות הם טרוריסטים. הוא שלח הודעה למטוס F-15 אמריקאי להטיל שתי פצצות במשקל 225 ק"ג כל אחת על המשאיות.[4]
הפקודה בוצעה יום לאחר מכן, ב-4 בספטמבר בשעה 1:49. ההפצצה יצרה פיצוץ גדול, שהתחזק בגלל בערת הדלק. מספר ההרוגים בפיצוץ לא הובהר עד היום. לטענת המושל האפגאני של קונדוז, נהרגו כ-90 בני אדם מתוכם 50 טרוריסטים ו-40 אזרחים.[3] כמו כן הוא הוסיף שארבעה פעילים צ'צ'נים ובכיר בטאליבאן נהרגו.[3] הערכות מאוחרות יותר דיברו על עד 179 הרוגים, בהם לפחות 40 אזרחים.[5] גרמניה מצדה מסרה כי 57 לוחמי טליבאן נהרגו בתקיפה, וכי לא היו אזרחים בין ההרוגים. על דברים אלה חזר שר ההגנה הגרמני פרנץ יוזף יונג, שאמר בריאיון ל"בילד אם זונטאג" כי לא התקבל מידע על אזרחים שנפגעו.[4]
המפקד העליון של כוחות ארצות הברית ונאט"ו באפגניסטן, הגנרל סטנלי מק'קריסטל, ביקר במקום התקיפה יחד עם צוות של עשרה חוקרים מטעם נאט"ו. חברי הצוות שוחחו עם שני פצועים מתושבי המקום, שאושפזו בבית חולים בקונדוז. לפני הגיעו למקום נפגש מק'קריסטל עם בכירים אפגאניים מקומיים. הוא הביע אהדה לנפגעים ואמר כי המלחמה בטאליבאן לא צריכה להיעשות על חשבון חייהם של אזרחים. "באתי הנה כדי לוודא שאנחנו פועלים בצורה המגינה על העם האפגאני מכל האיומים", אמר מק'קריסטל לבכירים.[4]
השפעות
מסמכים שנחשפו מאוחר יותר העידו ששר ההגנה הגרמני יונג, וכן הרמטכ"ל שניידרהאן, ידעו היטב על התקיפה ועל כך שאזרחים רבים נהרגו בה, אולם טייחו את הפרשה והכחישו כל פגיעה באזרחים, בין היתר בשל הבחירות שהתרחשו כחודש לאחר מכן, במהלכן ניצחה המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU) בראשות אנגלה מרקל, שיונג היה אחד מחבריה. יונג מונה לשר העבודה החדש, אולם כחודש לאחר מכן, ב-29 בנובמבר 2009, היומון הגרמני "בילד" חשף את קיומם של סרטון וידאו חשאי ודו"ח מודיעין, לפיהם ידעו בכירים בצבא הגרמני כי הפצצת מטוסי נאט"ו הביאה למותם של אזרחים חפים מפשע. לפי דו"ח של עדים מהמקום, שעות לאחר האירוע, נצפו במקום "שתי גופות של בני נוער", וכן דווח על טיפול בילדים פצועים בבתי חולים באזור.[6]
באותו היום לאחר שהתפוצצה הפרשה כולה, התפטר שניידרהאן מתפקידו כרמטכ"ל,[7] ובמקומו מונה פולקר ויקר. שר ההגנה החדש, קרל תיאודור צו גוטנברג (CSU - מפלגת האחות הבווארית של ה-CDU), נאם באותו היום בבונדסטאג והכריז כי שניידרהאן נכשל ולא דיווח בצורה מהימנה על התקרית, ולכן "שוחרר מתפקידו לפי בקשתו".[6] בנוסף, התפטר בכיר נוסף במשרד ההגנה הגרמני, פטר וייכרט מזכיר ההגנה.[6] יום לאחר מכן בעקבות לחץ, התפטר גם יונג והכריז: "אני לוקח על עצמי את האחריות הפוליטית על נוהלי הדיווח של ההגנה".[8] את מקומו כשר העבודה מילאה אורסולה פון דר ליין. במקביל, תקפו חברי מפלגת השמאל הקיצונית די לינקה, את מרקל, ודרשו להוציא את החיילים הגרמניים מאפגניסטן. אם כי גאורג קליין שיזם את התקיפה יצא זכאי, משום שנקבע שהיו טעויות במודיעין שלו והוא לא ידע שהיו אזרחים באזור התקיפה.[9]
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ [2]
- ^ 3.0 3.1 3.2 עשרות הרוגים בתקיפת נאט"ו בצפון אפגניסטן באתר ידיעות אחרונות.
- ^ 4.0 4.1 4.2 70 הרוגים בהפצצת נאט"ו באפגניסטאן, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2009
- ^ [3]
- ^ 6.0 6.1 6.2 אסף אוני, בעקבות הרג האזרחים בתקיפת נאט"ו באפגניסטאן: רמטכ"ל גרמניה, וולפגנג שניידרהאה התפטר, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
- ^ רמטכ"ל גרמניה הודח אחרי שהסתיר מידע באתר ידיעות אחרונות.
- ^ שר גרמני התפטר עקב התקיפה באפגניסטן באתר ידיעות אחרונות.
- ^ [4]
37350817התקיפה האווירית בקונדוז