התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין
התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין, או בקיצור תחרות רובינשטיין, נחשבת לאחת מתחרויות הפסנתר החשובות בעולם. התחרות הראשונה התקיימה ב-1974 ומאז היא מתקיימת אחת לשלוש שנים בתל אביב.
ארתור רובינשטיין (1887 – 1982) - מוזיקאי אמריקאי - היה מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20. רובינשטיין, יהודי יליד פולין בעל אזרחות אמריקנית, היה אוהד ישראל. לכן כשפנה אליו יעקב ביסטריצקי ב-1973 עם רעיון לתחרות בינלאומית לפסנתרנים הנושאת את שמו, הסכים בשמחה. רעיון התחרות עלה כבר ב-1957[1] אך נדחה מסיבה לא ידועה עד 1973. רובינשטיין עצמו זכה להיות נוכח רק בשתי התחרויות הראשונות: ב-1974 וב-1977. ב-1982 נפטר כשהוא בן 95.
זכייה בתחרות מקנה לזוכה פרסום רב, הופעות על בימות הקונצרטים הגדולות בעולם, אפשרויות לנגינה כסולן עם התזמורות הבינלאומיות החשובות וכן פרס כספי בשווי עשרות אלפי דולרים.
רשימת הזוכים
- 1974 - עמנואל אקס (ארצות הברית)
- 1977 - גרהארד אופיץ (אנ') (גרמניה המערבית)
- 1980 - גרגורי אלן (ארצות הברית)
- 1983 - ג'פרי קהן (ארצות הברית)
- 1986 - הפרס הראשון לא הוענק
- 1989 - פרס משותף: איאן פאונטיין (בריטניה), בנג'מין פרית' (בריטניה)
- 1992 - ג'ורג'יה טומסי (איטליה)
- 1995 - אלכסנדר קורסנטיה (אנ') (גאורגיה)
- 1998 - איגור צ'טוייב (אוקראינה)
- 2002 – קיריל גרשטיין (אנ') (רוסיה)
- 2005 - אלכסנדר גבריליוק (אנ') (אוקראינה/אוסטרליה)
- 2008 - הפרס הראשון לא הוענק
- 2011 - דניאיל טריפונוב (רוסיה)
- 2014 - אנטוני ברישבסקי (אוקראינה)
- 2017 - שימון נהרינג (פול') (פולין)
קישורים חיצוניים
- Arthur Rubinstein International Music Society אתר האגודה הבינלאומית ע"ש ארתור רובינשטיין (אנגלית)
- תחרות רובינשטיין, התחרות נדחתה לשנה הבאה, דבר, 4 באוקטובר 1957
- נעם בן זאב, קלאסי, האי של ארתור, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
- נעם בן זאב, קלאסי, גמר תחרות רובינשטיין, דבר הצופים, באתר הארץ, 26 במאי 2011
חגי חיטרון, תחרות רובינשטיין 2014 - בקהל זעמו, השופטת נפגעה. אולי הגיע הזמן לפרסם את נימוקי השיפוט?, באתר הארץ, 25 במאי 2014- התחרות ה-14, שלב הגמר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית | תקציר | הפסנתרן צ'ו סונג ג'ין | הפסנתרן אנטוני בריש | ארכיון הערוץ הראשון, 2014
הערות שוליים
- ^ תחרות רובינשטיין, התחרות נדחתה לשנה הבאה, דבר, 4 באוקטובר 1957
