התזמורת הסימפונית של סינגפור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התזמורת הסימפונית של סינגפור
Singapore Symphony Orchestra
מייסד אריק צ'יזהולם
מדינה סינגפורסינגפור סינגפור
אולם קונצרטים אספלנד קונצרט הול, ויקטוריה קונצרט הול
מנצח הנס גראף

התזמורת הסימפונית של סינגפוראנגלית: Singapore Symphony Orchestra) היא תזמורת סימפונית שמקום מושבה בסינגפור. אתר הקונצרטים העיקרי שלה הוא "אספלנד קונצרט הול". התזמורת מופיעה גם ב"ויקטוריה קונצרט הול", ומגישה כ-100 קונצטים בשנה. התזמורת נוסדה לראשונה ב-1978 עם צ'ו הואי כמנצחה הקבוע. המנהל המוזיקלי שלה מ-1997 עד 2019 היה שואי לאן, והנס גראף הוא מנצחה הראשי מ-2020 ואילך.

היסטוריה

תזמורות אחדות נוסדו בסינגפור בתקופה הקולוניאלית ואחרי העצמאות. אחת מהן, שנקראה גם היא התזמורת הסימפונית של סינגפור, הוקמה ב-1945 על ידי המלחין הסקוטי אריק צ'יזהולם כמנהל מוזיקלי של איגוד שירות הבידור הלאומי (ANSA) לדרום-מזרח אסיה.[1] כמה מן הנגנים באו מתזמורות של הצבא או חיל האוויר הבריטי, ואף כי קיומה היה קצר-מועד, היא הופיעה ביותר מחמישים קונצרטים. לאחר זאת, עד 1979, הורכבו כל התזמורות בסינגפור ברובן מנגנים חובבים. בתקופה הראשונה היו התזמורות של האגודה המוזיקלית של סינגפור, האנסמבל הקאמרי של סינגפור, תזמורת הנוער של סינגפור, וכן התזמורת הלאומית של סינגפור, שנוסדה על ידי קרן התיאטרון הלאומית של סינגפור בשנות ה-70' ולא האריכה ימים. אחד ממנצחיה היה הישראלי שלום רונלי-ריקליס, שתרם רבות לתזמורת זו ואף לתזמורת הנוער של סינגפור.[2]

ב-1973, בטקס חנוכתו של "הגן היפני" ביורונג, סינגפור, תיאר מי שהיה אז שר ההגנה, ד"ר גון קנג סווי, את חסרונה של תזמורת סימפונית מקצועית בסינגפור כ"שערורייה זוטא".[3] הצעה ראשונית להקמת תזמורת סימפונית לאומית לא התקבלה, כי לא הייתה בה תוכנית להכללת נגנים סיגנפוריים.[4] ב-1977 הוקמה בסינגפור תזמורת פילהרמונית שרובה נגנים חובבים, בהנהגתו של יושינאו אוזאווה. הצלחתה עוררה עניין מחודש ברעיון של תזמורת סימפונית לאומית. לאחר התייעצות עם המנצח צ'ו הואיי בכדאיות של תזמורת שתכלול נגנים סינגפוריים, שכנע גו קנג סווי את הקבינט לתמוך בהקמת תזמורת מקצועית. מימון התזמורת נועד לבוא מקרנות ציבוריות, והיא הייתה אמורה להיות חברת אמנויות מובילה להעשרת עולם התרבות המקומי. ב-1978, בתמיכת הקבינט, נרשמה התזמורת הסימפונית של סינגפור כ"חברת סינגפור סינפוניה" והחזרות החלו בדצמבר 1978, עם 8 נגנים מקומיים ו-27 נגנים מארצות אחרות.[5]

"אספלאנד", אולם ההופעות העיקרי של התזמורת מאז 2003

הופעתה הראשונה של התזמורת הסימפונית של סינגפור התקיימה באולם הכנסים של סינגפור ב-24 בינואר 1979, עם מנצח הבית הראשון שלה, צ'ו הואיי. בתזמורת היו 41 נגנים, 14 מהם בני סינגפור.[6]

ב-1983 ניגנה התזמורת לראשונה תחת כיפת השמים באיסטאנה. ב-1985 יצאה התזמורת לסיור ההופעות הראשון שלה באירופה, שם ביקרה בעשר ערים בסקנדינביה, וכם הופיעה בפעם הראשונה בגנים הבוטניים של סינגפור, בניצוח ליפ יאו. מ-1985 עד 1991 (ולזמן קצר ב-2001) גם יצרה התזמורת סדרת קונצרטים בשם "פורום מוזיקה חדשה", שהתמקדה במלחינים סינגפוריים. ב-1995 התמנה אוקו קאמו למנצח אורח ראשי.

צ'ו הואיי חדל לכהן כמנהל מוזיקלי ביולי 1996 ותחת זאת קיבל את התואר מנצח אמריטוס, ואילו לאן שואי היה למנהל המוזיקלי הבא של התזמורת ב-1997. ב-2003 עברה התזמורת לאולם המופעים הנוכחי שלה, האספלנד. בראשית שנות ה-90 הגיעה התזמורת ליעד שהציבה לה - 90 נגנים.[7] בינואר 2019, פרש לאן שואי מתפקידו כמנהל מוזיקלי, וקיבל את התואר "מנצח כבוד".

הנס גראף ניצח לראשונה כאורח על התזמורת הסימפונית של סינגפור בשנת 2015, והוזמן שוב כאורח ב-2018. ביולי 2019 הודיעה התזמורת על מינוי גראף למנצח הראשי החדש שלה, בתוקף מעונת 2021-2020.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "האופרות של לאוש יאנאצ'ק: אריק צ'יזהולם, ספריית חבר העמים הבריטי והספרייה הבינלאומית: מחלקת המוזיקה, עמ' xxiii, הוצאת פרגמון 1971 isbn= 978-1483117430
  2. ^ "גו קנג סווי: מורשת של שירות ציבורי", עורכים: אמריס צ'ו, צ'ונג גואן קווה, עמ' 281–285, הוצאת WSPC, שנת 2012, isbn=978-9814390750
  3. ^ מדריך אוקספורד לתרבטויות מוזיקה של ילדים, כרך 2, עורכים: פטרישה שהאן קמפבל, טרוור ויגינס, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, עמ' 344, isbn=978-0199737635 2013
  4. ^ סטרייטסטיימס, ברכות ליום ההולדת לתזמורת הסימפונית של סינגפור 20 בינהואר 1980
  5. ^ סטרייטסטיימס, "התזמורת הסימפונית של סינגפור מעניקה בידור והשראה זה ארבעים שנה" 19 בינואר 2019
  6. ^ אלנה צ'ונג, ויי צ'י לאונג סטרייטסטיימס, "ליל הבכורה לתזמורת הסימפונית, כל הכרטיסים נמכרו לכל הקונצרטים 24 בינואר 1979
  7. ^ ברנרד טאן טיונג גיאה, עורך בארי דסקר, הוצאת פרסומי מדע עולמיים, בית ספר רג'ראטנם ללימודים בינלאומיים: "קריירה ציבורית זכורה", עמ' 139-138 2011 isbn=978-9814291385
  8. ^ תזמורת סינגפור מכריזה על הנס גראף כמנצחה הראשי החדש. 8 ביולי 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34890191התזמורת הסימפונית של סינגפור