התאוריה הפוליטית הרביעית
 | |
| עטיפת המהדורה הרוסית של הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אלכסנדר דוגין |
| שפת המקור | רוסית |
| סוגה | מסה |
| נושא | מחשבה מדינית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2009 |
| מספר עמודים | 351 (במהדורה הרוסית) |
התאוריה הפוליטית הרביעית (ברוסית: Четвёртая политическая теория) הוא ספר פוליטי מאת הפילוסוף הפוליטי, האנליסט והאסטרטג הפוליטי רוסי אלכסנדר דוגין. הספר, שפורסם לראשונה בשנת 2009, מתווה מסגרת לאידאולוגיה פוליטית חדשה, אותה דוגין מציע כחלופה לשלוש האידאולוגיות הדומיננטיות של המאה ה-20 - ליברליזם, קומוניזם ופאשיזם.[1]
סקירה כללית
בספר דוגין מבקר ליצור תיאוריה פוליטית חדשה לחלוטין שתתעלה על מה שהוא מזהה כחסרונות העיקריים של שלושת התיאוריות הפוליטיות הדומיננטיות של המאה ה-20 - ליברליזם, פשיזם וקומוניזם. לטענתו, בעוד שאותן האידאולוגיות הפוליטיות עיצבו את העולם המודרני, אף אחת מהן לא מסוגלת לספק מענה הולם למשברים הקיומיים והתרבותיים של המאה ה-21. לטענתו הליברליזם הפכה לאידאולוגיה הדומיננטית בעקבות המלחמה הקרה, ובפועל הביסה את האידאולוגיות האחרות. עם זאת, הוא מאשים את הליברליזם בקידום אינדיבידואליזם מופרז, בשחיקה של המבנים החברתיים המסורתיים ובטיפוח תרבות אשר לועגת לעבר.
במקום לנסות לבחור בפשיזם או בקומוניזם כחלופות לליברליזם, דוגין מציע לשלב אלמנטים נבחרים משלושת האידאולוגיות, במטרה "לנטרל ולנקות" את ההיבטים השליליים של אותן האידאולוגיות, כמו הגזענות והאתנוצנטריות שבאים עם הפשיזם או החומרנות שבאה עם הקומוניזם. האידאולוגיה החדשה הזו, אותה הוא מכנה "התיאוריה הפוליטית הרביעית", תהיה לטענתו אידאולוגיה נצחית ואוניברסלית, ותדחה את תפיסת ההתקדמות הליניארית של קידמה חברתית אשר לטענתו עומדת בבסיס המחשבה הליברלית. לטענתו האידאולוגיה החדשה תשים דגש על מסורות תרבותיות וזהות קולקטיבית.
השפעה
מת'יו היימבך (אנ'), אשר הינו המנהיג לשעבר של המפלגה הפוליטית הנאו-נאצית האמריקנית מפלגת הפועלים המסורתית(אנ') הצהיר בעבר על זיקה לתאוריה הפוליטית הרביעית.[2] ארגון הימין הקיצוני הברזילאי Nova Resistência הצהיר גם על כך שהארגון דוגל בעקרונות של התאוריה הפוליטית הרביעית.[3]
לספר הייתה השפעה ניכרת במיוחד ברוסיה, בה רעיונותיו של דוגין עולים בקנה אחד עם התנועה האירואסיאנית אשר דוגלת ביצירת גוש גאופוליטי אותו תוביל רוסיה, ואשר מתנגדת להגמוניה הליברלית המערבית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Dugin, Alexander (2012). The Fourth Political Theory. תורגם ע"י Sleboda, Mark; Millerman, Michael. Arktos Media. pp. 1–50.
- ^ Bertrand, Natasha (10 בדצמבר 2016). "'A model for civilization': Putin's Russia has emerged as 'a beacon for nationalists' and the American alt-right". Business Insider (באנגלית אמריקאית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zanini, Fábio (2022-03-02). "Guru da expansão russa, Aleksandr Dugin tem seguidores no Brasil e é fã de bossa nova". Folha de S.Paulo.
40027811התאוריה הפוליטית הרביעית