השתלת ראש

השתלת ראש היא תהליך כירורגי הכולל החלפת ראש האורגניזם בראש חלופי. נכון ל-2016 התהליך בוצע רק בבעלי חיים, כאשר הנוירוכירורג האיטלקי ד"ר סרג'יו קנאברו הצהיר על כוונתו לבצע את ההליך בבן אדם ב-2017^[1]. תהליך זה שונה מהתהליך ההיפותטי הקרוי השתלת מוח.

השתלת ראש בבעלי חיים

לאורך השנים נעשו שורת ניסיונות על מגוון חיות, בהן כלבים וארנבים. רק בשנות השבעים הושגה הצלחה של ממש, אז, קבוצת מדענים מאוניברסיטת Case Western Reserve בראשות רוברט ג. וייט פרופסור לניתוחי מוח שהושפע מעבודתו של ולדימיר דמיקוב (הצליח להשתיל ראש של כלב על גופו של כלב אחר), ביצעה את הניתוח מעורר המחלוקת של השתלת ראש קוף אחד על גופו של קוף אחר. הניסיון הצליח עד לרמה מסוימת, כשהקוף הצליח להריח, לטעום, לשמוע ולראות את העולם סביבו. הניתוח כלל צריבה זהירה של העורקים והוורידים במטרה למנוע היווצרות חוסר פלזמה בדם. מפני שהעצבים כלל לא נפגעו, חיבור המוח לאספקת הדם שמרה אותו חי מבחינה כימית. החיה שרדה זמן מה לאחר הניתוח ואפילו ניסתה לעיתים לנשוך את הצוות. ב-2001 בוצע שוב הניתוח בהצלחה, גם הפעם על ידי פרופסור וייט.

השתלות ראש נוספות בוצעו ביפן בחולדות. בניגוד להשתלות שהוזכרו לעיל, כללו השתלות אלו הוספת ראש, ויצירת חולדה דו ראשית.

השתלת ראש בבני אדם

מפני שעדיין לא ניתן לחבר מחדש את חוט השדרה, המטופל שראשו יושתל יהיה משותק בכל גופו, פרט לראש. התהליך עשוי להועיל לאנשים אשר הינם כבר משותקים בכל גופם וסובלים מכשל מערכות נרחב, מה שיחייב שורת השתלות מורכבות. ייתכן ויתאים גם לאנשים המבכרים שיתוק על מוות (בהינתן התקדמות הממשק מוח-מחשב). אין כיום הסכמה בשאלת מידת האתיות של פרוצדורה זו.

ככל הנראה התהליך יכלול קירור המוח לנקודה בה תיפסק כל הפעילות הנוירונלית, זאת כדי למנוע את מות הנוירונים בזמן שהמוח מושתל. לתהליך מסוכן זה אין תומכים רבים. עם זאת, התומכים בו מציינים שהמוח, בניגוד לכבד, למשל, הוא איבר נייטרלי עבור מערכת החיסון ואין סכנת דחייה מצד הגוף החדש. כאמור, שיקולים אתיים מנעו עד כה כל ניסיון להשתלת ראש אנושי.^[^{דרוש מקור]}

העתיד ותאי הגזע

תאי הגזע מוכרים היטב בעולם הרפואי ביכולתם להפוך לכל תא בגוף האדם. ב-1998 פרד ה. גייג' ממכון סאלק, הראה שניתן לגדל נוירונים חדשים ומתפקדים בהיפוקמפוס, מה שבעבר נחשב היה למגוחך. במכון וויסטר של אוניברסיטת פנסילבניה נעשה שימוש בתאי הגזע לתיקון חוט השדרה של עכברים עד לרמה מתפקדת. אם כן, ייתכן שהמטופל לא יסבול בהכרח משיתוק.

פיתוח טכנולוגיית תיקון חוט השדרה תאפשר ריפוי מגוון מחלות, החל בסרטן (לא מוחי), דרך סוכרת ועד מחלות לב באמצעות השתלת ראש. כל מחלה שפוגעת בגוף לבדו תיוותר מאחור, כשהגוף החדש יאפשר למטופל המשך חיים בריאים וארוכים יותר.

קישורים חיצוניים

פטנט 4,666,425 להזנת ראש חיה.

"The Frankenstein Factor" (December 9, 1999) by Laura Putre, Cleveland Scene. Retrieved June 19, 2006.
"Frankenstein fears after head transplant" (Friday, April 6, 2001), BBC News. Retrieved June 19, 2006.

על דוקטור ג. וויט והשתלות ראש:

השתלת ראש בהלכה

מעשה חושב - ג; עניני רפואה בהלכה - א, דברי פתיחה, עמ' י"ג, ירושלים: מכון מדעי טכנולוגי להלכה, תשנ"ז, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

^ הכירו את האיש שצפוי לעבור השתלת ראש

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23311941השתלת ראש

[1] הכירו את האיש שצפוי לעבור השתלת ראש

[1]

השתלת ראש

תוכן עניינים

השתלת ראש בבעלי חיים

השתלת ראש בבני אדם

העתיד ותאי הגזע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

השתלת ראש

השתלת ראש בבעלי חיים

השתלת ראש בבני אדם

העתיד ותאי הגזע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש