השוואת הרווחים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לשפר את הקריאות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לשפר את הקריאות. |
שיטת השוואת הרווחים (באנגלית Comparable Profits Method - CPM בארצות הברית או Transactional Net Margin Method - TNMM ב-OECD) היא שיטה לבחינת כדאיותה של עסקה. שיטה זו היא הפופולרית מבין כל שיטות מחירי העברה. זאת אף על פי שהיא מומלצת ליישום רק כמוצא אחרון לפי הנחיות ה-OECD, לאחר שנקבע ששיטות מבוססות עסקה אחרות (כגון CUP, RPM או Cost Plus) אינן ניתנות ליישום.
השיטה בוחנת את העסקה על ידי השוואת הרווחיות (במרבית המקרים הרווח התפעולי, אך ניתן גם להשוות יחסים פיננסיים אחרים) של הצד הנבדק לעסקאות שהופקו בתנאים דומים, על ידי חברות מתחומים דומים, אשר אינן קשורות בעסקאות עם אף אחד מצדדי העסקה. אחד היתרונות של השיטה הוא היכולת ליישמה גם בהיעדר זהות מלאה של המוצר או השירות, בין העסקה הנבדקת לבין עסקאות ההשוואה.
חשיבות רבה ניתנת למידת זהות הסיכונים, פעולות והנכסים בין העסקה הנבדקת לבין עסקאות ברות ההשוואה. לרוב יישום שיטה זו מצריך גישה למאגר נתונים עסקי אשר מספק נתוני רווחיות, של חברות עסקיות. יישום שיטת השוואת המחירים בדרך כלל משווה את רווחיות הצד הנבדק שהוא גם בדרך כלל הצד "הפשוט" יותר, כלומר זה שאין בבעלותו נכסי קניין רוחני משמעותיים. ככל שהצד הנבדק עוסק בפעילות שגרתית יותר (כגון ייצור בקבלנות, הפצה או מחקר ופיתוח) כך ניתן להשוות את רווחיות הפעילות לרווחיות מפעילות דומה של צדדים לא קשורים ברי השוואה.
