השבעתו הראשונה של תאודור רוזוולט לנשיאות ארצות הברית

ההשבעה הראשונה של תאודור רוזוולט לנשיאות ארצות הברית התקיימה ביום שבת ה-14 בספטמבר 1901 בבית אנסליי וילקוקס, השוכן בשדרת דלאוור שבבאפלו, ניו יורק. ההשבעה נערכה בעקבות ההתנקשות בחייו של נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי מוקדם יותר באותו היום. ההשבעה הייתה תחילתה של כהונתו הראשונה (כהונה חלקית בת 3 שנים ו-171 ימים) של תאודור רוזוולט כנשיא. ג'ון ר. הייזל, השופט המחוזי מהמחוז המערבי של מדינת ניו יורק, ניהל את ההשבעה.

סגן הנשיא רוזוולט היה בארוחת צהריים על אגם צ'מפליין, כאשר נודע לו כי מקינלי נורה. הוא מיהר לבאפלו, אך לאחר שהתאוששותו של הנשיא הייתה ודאית, הוא יצא למסע מחנאות משפחתי וטיול רגלי להר מרסי שבהרי אדירונדאק (Adirondack). בהרים, רץ בישר לו כי מקינלי על ערש דווי. רוזוולט הרהר עם אשתו, אדית, כיצד להגיב לכך בצורה הטובה ביותר, בלי לנסוע לבאפלו ולחכות למותו של מקינלי. יום לאחר מכן קיבל רוזוולט מברק ובו נכתב כי הנשיא מקינלי מת בשעה 2:15 בבוקר. הוא הגיע לבאפלו מאוחר יותר באותו הבוקר, וקיבל הזמנה לשהות בביתו של אנסליי וילקוקס, עורך דין וחבר ידוע מראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כאשר שניהם עבדו בצמוד למושל ניו יורק דאז, גרובר קליבלנד, על הרפורמה בשירות המדינה.

בשעה 13:00 אחר הצהריים, ב-14 בספטמבר, הגיעו כמה מחברי הקבינט של ארצות הברית בממשל הנשיא מקינלי לבית וילקוקס (הידוע כיום כאתר ההיסטורי הלאומי ההיסטורי של תאודור רוזוולט). בין חברים אלו נמנו מזכיר המלחמה של ארצות הברית אליהוא רוט, מזכיר הצי ג'ון לונג, התובע הכללי פילאנדר נוקס, מזכיר הפנים אית'ן היצ'קוק, מנהל רשות הדואר, צ'ארלס אמורי סמית', ומזכיר החקלאות ג'יימס וילסון. איתם היו השופט הייזל, השופט אלברט הייט מבית הדין לערעורים בניו-יורק, והסנאטור צ'אנסי דה-דיפו מניו יורק. רוזוולט נפגש עמם באופן בלתי רשמי בספרייה, וברגע האחרון נכנסו אנשי העיתונות, אך נאסר עליהם לצלם. ואז, כשנשאל אם הוא מוכן להישבע לנשיאות, הוא ענה: "אני אקח על עצמי את השבועה, ובאותה שעה של שכול לאומי עמוק ואיום, אני רוצה לציין שזו תהיה מטרתי להמשיך, ללא כל שינוי, את המדיניות של הנשיא מקינלי, למען שלום וכבוד הארץ האהובה שלנו". לאחר תשובתו ניהל השופט הייזל את ההשבעה^[1].