הרפובליקה של מרילנד
 | |
| מחוז מרילנד במפת ליבריה | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | רפובליקה |
| שפה נפוצה | אנגלית |
| עיר בירה | הרפר |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה |
| היסטוריה | |
| הקמה | הכרזת העצמאות של הרפובליקה של מרילנד |
| תאריך | 1854 |
| פירוק | סופחה על ידי ליבריה |
| תאריך | 1857 |
| ישות יורשת | ליבריה |
| דמוגרפיה | |
| דת | נצרות |
| כלכלה | |
| מטבע | דולר אמריקני |
הרפובליקה של מרילנד (ידועה גם כ"המדינה העצמאית של מרילנד") הייתה מדינת אמריקאים אפריקאים קטנה באפריקה שהתקיימה מ-1854 עד 1857 ואז אוחדה עם המדינה שהיא כיום ליבריה.
היסטוריה
בדצמבר 1831 הקציב בית הנבחרים של מדינת מרילנד כ-10,000 דולרים במשך 26 שנים על מנת להעביר שחורים חופשיים ועבדים לשעבר מארצות הברית לאפריקה, ליישום מטרה זו נבחרה חברת ההתיישבות של מדינת מרילנד.
ההתיישבות של כף פלמס
במקור הייתה תנועת ההתיישבות של מרילנד סניף של תנועת ההתיישבות האמריקנית שייסדה את ליבריה ב-1822. תנועת ההתיישבות של מרילנד החליטה להקים בעצמה התיישבות חדשה שתוכל לקלוט את המהגרים מתחומה. האזור הראשון שיושב היה כף פלמס (הנקודה הדרום מערבית ביותר בחציה הצפוני של אפריקה), ב-1834, שהייתה מעט דרומית משאר ליבריה. הכף הוא חצי אי קטן וסלעי המחובר ליבשת במצר חולי. מערבית לכף וצמוד אליו נשפך הנהר הופמן (Hoffman) לים. 21 קילומטרים מזרחית לכף נשפך הנהר קוולה (Cavalla), המהווה את הגבול בין ליבריה לחוף השנהב, לאוקיינוס האטלנטי. הכף מסמן את הגבול המערבי של מפרץ גינאה, על פי ההגדרה של הארגון הבינלאומי להידרולוגיה (IHO ראשי תיבות של International Hydrographic Organisation).
מרבית המתיישבים היו עבדים אמריקאים אפריקאים משוחררים ואמריקאים אפריקאים שנולדו חופשיים בעיקר ממדינת מרילנד. המושבה נקראה מרילנד באפריקה (וגם "מרילנד בליבריה") ב-12 בפברואר 1834.
ג'ון בראון רוסוורם
ב-1836 המושבה מינתה את המושל השחור הראשון, ג'ון בראון רוסוורם (John Brown Russwurm) (1851-1799), שנותר מושל עד מותו. רוסוורם עודד הגירה של אמריקאים אפריקאים למרילנד ותמך בחקלאות ובסחר. הוא החל את הקריירה שלו כמזכיר המושבות של תנועת ההתיישבות האמריקנית בין 1830 ל-1834. הוא עבד גם כעורך העיתון "ליבריה הרלד" ("Liberia Herald"), אם כי התפטר ממשרה זו ב-1835 במחאה על מדיניות ההתיישבות האמריקנית.
ב-1838 התאחדו ההתיישבויות האמריקנית-אפריקנית האחרות על החוף המערבי של אפריקה ויצרו את חבר המדינות של ליבריה, שהכריזה על עצמאותה ב-1847. עם זאת, המושבה מרילנד בליבריה נותרה עצמאית, שכן חברת ההתיישבות של מדינת מרילנד רצתה לשמור על מונופול המסחר באזור. ב-2 בפברואר 1841 הוענק למושבה מעמד של מדינה והיא הפכה למדינת מרילנד. ב-1847 הדפיסה חברת ההתיישבות של מדינת מרילנד את "החוקה והחוקים של מרילנד בליבריה", המבוססת על חוקת ארצות הברית.
הצהרת העצמאות והסיפוח על ידי ליבריה
ב-29 במאי 1854 הכריזה מדינת מרילנד על עצמאותה כ"מרילנד בליבריה" (וגם כרפובליקה של מרילנד), כשהעיירה הרפר נבחרה כבירה. המדינה השתרעה לאורך החוף בין העיירה גרנד קס (Grand Cess) ונהר סן פדרו (San Pedro). אך המדינה החדשה שרדה שלוש שנים בלבד כמדינה עצמאית.
זמן קצר אחר כך תקפו לוחמים מהשבטים המקומיים של הקרו והגרבו את מדינת מרילנד כגמול על הפגיעה בסחר בעבדים. כיוון שלא הייתה מסוגלת להגן על עצמה פנתה מרלינד לליבריה, שכנתה החזקה יותר, בבקשת עזרה. נשיא ליבריה ג'וזף ג'נקינס רוברטס שלח סיוע צבאי, והברית של הכוחות של מרילנד והמיליצה הליברית הדפו בהצלחה את בני השבטים המקומיים. עם זאת היה ברור כי הרפובליקה של מרילנד לא תוכל לשרוד כמדינה עצמאית, ב-18 במרץ 1857 סופחה מרילנד לליבריה והפכה למחוז מרילנד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
