הפגזת אלג'יר (1816)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תקיפה צבאית ריקה.
הפגזת אלג'יר הייתה הפגזה של נמל העיר אלג'יר, מערכי ההגנה שלו, והספינות בו, על ידי צי אנגלו-הולנדי בפיקודו של אדמירל אדוארד פליו הוויקונט אוקסמוט (אנ'), ב-27 באוגוסט 1816, בניסיון של בריטניה והולנד שנועד לשים קץ למדיניות העבדות המדינה, בראשותו של עומר אגה, ה"דיי מאלג'יר".
ההפגזה הייתה חלק מקמפיין ממושך של ציים אירופיים שונים והצי האמריקני לדכא את הפיראטיות של מדינות הברברים בצפון אפריקה נגד אירופאים ולבנים. בשנת 1783, ו-1784 צי ספרדי הפגיז את העיר ללא כל השפעה על המדיניות. בשנים 1801–1804, התקיימה המלחמה הברברית הראשונה שבה ארצות הברית נלחמה מול טריפוליטניה, אלג'יריה העות'מאנית ומרוקו, בדרישה להפסיק את הפשיטות של שודדי ים ברברים על אוניות סוחר אמריקאיות ששטו בים התיכון ושבו את הנוסעים לצורך מכירתם כעבדים באימפריה העות'מאנית. המלחמה הסתיימה בחוזה שלום בו שליט טריפוליטניה התחייב להימנע מלפגוע בספינות ומלחים אמריקאים, אך חוזה זה לא כובד בהמשך. בשנת 1815 התקיימה מערכה קצרה יותר המכונה המלחמה הברברית השנייה.
המטרה הספציפית של משלחת הפגזת אלג'יר הייתה לשחרר עבדים נוצרים ולהפסיק את הנוהג של שיעבוד אירופאים לעבדות באלג'יריה. הפעולה הצליחה בצורה חלקית, מכיוון שהדי מאלג'יר שחרר כ-3,000 עבדים בעקבות ההפגזה וחתם על הסכם נגד עבדות של אירופים. עם זאת, מדיניות העבדות של לבנים לא הסתיימה לחלוטין עד הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה.
רקע
במשך מאות שנים שודדי הים הברברים פשטו על ספינות בים התיכון ואף על חופי אירופה כדי להשיג עבדים. המלחמות הנפוליאוניות הסתיימו ב-1815, ולאחריהן הצי המלכותי הבריטי לא נזקק עוד למדינות ברבריות כמקור אספקה לגיברלטר ולצי בים התיכון. הדבר שחרר את בריטניה להפעיל לחץ פוליטי ניכר כדי לאלץ את המדינות ברברי להפסיק את הפיראטיות שלהן ואת הנוהג של שיעבוד נוצרים אירופים.
בתחילת 1816, אקסמות' לקח על עצמו משימה דיפלומטית לתוניס, טריפולי ואלג'יר, בגיבוי שייטת קטנה של ספינות הקו, כדי לשכנע את ה-דייס להפסיק את נוהג ציד העבדים ולשחרר את העבדים הנוצרים. הדייס של תוניס וטריפולי הסכימו ללא כל התנגדות, אבל הדיי של אלג'יר התעקש והמשא ומתן היה סוער. אקסמות' האמין שהצליח לנהל משא ומתן על הסכם להפסקת עבדות הנוצרים וחזר לאנגליה. עם זאת, עקב פקודות מבולבלות, חיילים אלג'יריים טבחו ב-200 דייגים קורסיקאים, סיציליאנים וסרדיניים שהיו תחת הגנה בריטית מיד לאחר חתימת ההסכם. הדבר גרם לזעם בבריטניה ובאירופה, והמשא ומתן של אקסמות' נתפס ככישלון.
כתוצאה מכך, אקסמות' נצטווה לשוב לים כדי להשלים את העבודה ולהעניש את האלג'יראים. הוא אסף שייטת של חמש ספינות קו, פריגטה אחת בעלת 50 תותחים, ארבע פריגטות רגילות, וארבע ספינות הפגזה . HMS Queen Charlotte בעלת 100 תותחים הייתה ספינת הדגל שלו. אדמירל משנה דייוויד מילן היה השני בפיקוד, על סיפון HMS Impregnable שהייתה בעלת 98 תותחים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
