הרמת כוח

הרמת כוח (באנגלית: Powerlifting) הוא ענף ספורט המבוסס על הרמת מוט משקולות אולימפי, הטעון במשקולות, תוך שימוש בכח פיסי ובטכניקה מתאימה.

בתחרות הרמות כוח עומדים לרשות המתחרה שלושה ניסיונות להרמת המשקל המקסימלי שביכולתו להרים, בהתאם לחוקי הענף, בכל אחד משלושת התרגילים המרכיבים את הספורט: שפיפה (סקוואט (תרגיל)), לחיצת חזה (Bench Press), וזקיפת גו (דדליפט).

תחרויות הרמות כוח יכולות להיערך עם ציוד עזר (Equipped) או בלעדיו (Un equipped, המכונה גם "Raw" או "Classic"). הציוד הנחשב כציוד עזר לעניין תחרות הוא חולצת לחיצת חזה, וחליפת סקוואט או דדליפט. רצועות ברכיים עשויות להיחשב כציוד עזר בתחרויות מסויימות, ולא להיחשב כזה בתחרויות אחרות - בהתאם להתאחדות ("פדרציה") המנהלת את התחרות. חגורה, שרוולי ברכיים, חגורות למפרק היד, ונעליים עם סוליה מוגבהת (בדרך כלל לסקוואט) או שטוחה, ניתנים גם הם לשימוש אך בדרך כלל אינם נחשבים כציוד עזר.

תחרויות הרמות כוח מאורגנות ברחבי העולם על ידי התאחדויות רבות, ארציות או בינלאומיות. ענף הרמות הכוח אינו מוכר כספורט אולימפי, אך הוא מהווה חלק מהמשחקים הפאראלימפיים (במקצה לחיצת חזה בלבד), והוא משתתף במשחקי העולם תחת חסותו של הוועד האולימפי הבינלאומי.

דגשים בתרגילי הרמות כוח

התרגילים בהרמות כוח תחרותיות עשויים להיות שונים מהצורה המקובלת עבורם כשהם מבוצעים במסגרת אימון ספורטיבי רגיל. מבנה התרגילים התחרותיים כולל:

• שפיפה (Squat): מוט המשקולות נמצא על כתפי המתחרה, ועליו לכרוע עד שזווית מפרק הירך שלו נמצאת מתחת לחלק העליון של עצם הפיקה של הברך. ממצב זה עליו לשוב לעמידה זקופה עם ברכיים נעולות.
• לחיצת חזה (Bench Press): המתחרה שוכב על גבי ספסל ומקבל לידיו הישרות את מוט המשקולות, אותו עליו להוריד עד שייגע בחזהו. המוט צריך להישאר במגע עם החזה עד הישמע פקודה מן השופט, ולאחריה המתחרה מחזיר את המוט למצב ההתחלה.
• זקיפת גב (Deadlift): על המתחרה להרים את מוט המשקולות מן הרצפה ולהתיישר לעמידה זקופה, עם כתפיים משוכות אחורנית ונעילת מפרקי הירך והברך. עם קבלת פקודה מהשופט, על המתחרה להוריד בחזרה את המוט בצורה מבוקרת.

מבנה תחרות הרמות כוח

בתחרות הרמות כוח רגילה ("קרב שלוש"), על המתחרה לבצע שלושה ניסיונות בכל אחד משלושת התרגילים: סקוואט, לחיצת חזה ודדליפט. על המתחרה לבצע לפחות הרמה "חוקית" אחת בכל אחד משלושת התרגילים. מתחרה אשר כשל בניסיון מסוים לא יוכל לנסות להרים משקל נמוך יותר בכניסתו הבאה, אלא רק להותירו ללא שינוי או להעלותו בלפחות ק"ג אחד. סכום שלוש ההרמות החוקיות הגבוהות ביותר של המתחרה (אחת מכל תרגיל) נחשב כמשקל הכולל שהורם ע"י המתחרה באותה תחרות ("Total"). המשקל הכולל קובע את מיקומו היחסי של המתחרה בסוף התחרות, ביחס למתחרים האחרים בקטגוריית המשקל שאליה הוא שייך. ב"קרב השלוש" המנצח הוא המתחרה אשר הרים את המשקל הרב ביותר בקבוצת המשקל שלו. במקרה של שוויון במשקל הכולל של כמה מתחרים באותה קבוצת משקל, המנצח באותה קבוצה הוא המתחרה בעל משקל הגוף הנמוך ביותר (והנמוך ב- 50 גרם לפחות מהמתחרה הכבד ממנו).

למרות ההסבר שלעיל, בתחרויות רבות כיום, מיקומו היחסי של המתחרה ביחס למתחרים אחרים אינו נקבע רק לפי המשקל הכולל כפשוטו, אלא לפי ציון משוקלל. הציון המשוקלל יכול לכלול, מלבד המשקל הכולל שהורם, גם את משקל המתחרה ביום התחרות, את מינו של המתחרה, ואף את גילו - הכל בהתאם לנוסחת חישוב הציון הנבחרת. חלק מנוסחאות חישוב הציון המקובלות הן נוסחאות Wilks ,Glossbrenner ,Reshel ,Schwartz/Malone, ו- Siff.

מלבד תחרויות "קרב שלוש" (ובדרך כלל במסגרתן של התחרויות האלה) מתקיימות גם תחרויות של הרמה אחת (בדרך כלל לחיצת חזה בלבד, או דדליפט בלבד) ותחרויות הכוללות שתי הרמות (בדרך לחיצת חזה ודדליפט, שילוב הנקרא "תחרות Push & Pull").

ציוד אופייני

בתחילת ימיו של הספורט (בשנת 1964 לערך), תחרויות התנהלו ללא ציוד עזר (למעט מתחרים שהשתמשו בציוד כזה בסתר). תקופה זו ארכה כ-15 שנים. במסגרת זו נאסרה הגשת משקולות בתרגיל הלחיצה, או שימוש ב"שומרים" (spotters) בתרגיל הסקוואט - בהתאם להחלטת איגוד האתלטים החובבים האמריקאי (AAU), שכפתה על הענף החדש חוקים שמקורם בהרמת משקולות אולימפית, מבלי לקחת בחשבון את הסיכונים הייחודיים הקיימים בענף.

עם התפשטות העיסוק בענף במהלך שנות ה-70 הוא הפך לעצמאי ונפרד מה-AAU, תוך יישום של שינויים רבים שכללו בין השאר הוספת שומרים (spotters) בעת ביצוע תרגיל הסקוואט, סטנדרטיזציה חלקית של מערך השיפוט, ואימוץ לבוש תחרותי סטנדרטי הזהה למקובל בענף הרמת המשקולות האולימפית (ה"סינגלט").

בהמשך התחילו להופיע גם פריטי ציוד עזר (כמו חליפות הסקוואט) שהעלו משמעותית את גודל המשקלים המורמים.

עולם הרמות הכוח מתחלק לשניים: הרמות כוח ללא ציוד (Raw / Classic Powerlifting), סגנון תחרות בו מותר להשתמש כאמצעי עזר אך ורק בחגורה וברצועות פרק כף יד (אף כי במספר איגודים מותר במסגרת זו גם שימוש ברצועות ברכיים בסקוואט), והרמות כוח עם ציוד (Equipped Powerlifting), בו מותר להשתמש באמצעי עזר כמפורט בהמשך.

ציוד מקובל בהרמות כוח "ללא ציוד" (Classic/Raw Powerlifting)

חגורת גב

חגורת הרמות כוח מסייעת לשפר את יכולת התמיכה של שרירי הבטן והגב בעמוד השדרה המותני ע”י הגדלת הלחץ התוך-בטני. הלחץ התוך-בטני המוגבר מסייע לייצוב הגו, וכתוצאה מכך מתאפשרת הרמה (או משיכה, או דחיפה) של משקל גדול יותר.

מקובל להניח כי כתוצאה מעבודה עם משקלים גדולים יותר, המתאפשרת באמצעות השימוש בחגורה, הגוף כולו מתחזק באופן שמשליך גם על עבודה ללא חגורה.

רוחבה של חגורת הרמות הכח הוא 10 ס"מ והוא אחיד לכל אורכה. עובי החגורה 13–10 מ"מ.

בחדרי הכושר ניתן למצוא כיום גם חגורות דקות יותר, אשר רוחבן משתנה - צר בחלקן הקדמי, ורחב מאחור. צורת חגורה זו מקורה כנראה בתקופת "קרב השלוש" בתחום הרמת המשקולות האולימפית, שם היה תפקידן ליצור "כן-שילוח" בתרגיל ה "Clean and Press". סוג חגורה זו אינו מספק את התמיכה הדרושה בביצוע הרמות כוח.

השימוש בחגורה מותר כיום בכל תחרויות הרמות הכוח.

רצועות שורש כף היד

מפרק שורש כף היד הוא צר יחסית וגמיש, עצמותיו קטנות, והוא עשיר ברקמות חיבור, כלי דם ועצבים. בתרגיל לחיצת החזה מפרק שורש כף היד נמצא תחת עומס גדול והוא עלול להיחשף לפציעות, ולאורך הזמן גם לדלקת. הרצועה מספקת לחץ חיצוני, ובכך היא מייצבת את המפרק ומקטינה את פגיעותו.

רצועות ברכיים

רצועות ברכיים בהרמות כוח הן רצועות פלסטיות ארוכות מאד וקשיחות. הרצועות מלופפות בחוזקה סביב הברך, אוגרות אנרגיה בזמן כפיפת הברך ומשחררות אותה בזמן הפשיטה, ומאפשרות לספורטאי להרים באמצעותן משקל רב יותר במידה משמעותית.

הרצועות הן ציוד עזר מובהק, אבל השימוש בהן בתחרויות "ללא ציוד" הוא נפוץ, לעתים אף ללא רישום או בידול בין התוצאות של מתחרים שהשתמשו בהן לבין כאלה שלא.

ציוד מקובל בהרמות כוח עם ציוד (Equipped Powerlifting)

במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה העשרים נפוץ השימוש בחולצות לחיצה בהרמות כוח. התאחדות הרמות הכוח הבינלאומית (IPF) התירה את השימוש בחולצת התמיכה באליפויות בינ"ל. התנאים הללו היוו קרקע פורייה התפתחות ענפי ההתמחות, בעיקר הלחיצה בשכיבה. תופעה לוואי לכניסת ציוד התמיכה היתה עלייה מטאורית במשקלים שהורמו בתרגילי הסקוואט והלחיצה, עד כדי כך שהציוד החל להיות גורם מכריע בביצועם.

חליפה לסקוואט

בתחילת שנות ה-80, ג'ון אינזר ואחרים החלו לפתח בהדרגה ציוד אימונים מסיבי שתפקידו היה הוספת ביצועים לסקוואט וללחיצה עם ניסיונות לחולצת זקיפות וחליפת דדליפט. בתחילה פותחה חליפת הסקוואט [1979] ולאחריה חולצת הלחיצה [1982-83]. ישנן סוגים שונים של חליפות המיוצרות ממרכיבים שונים: קנבס, פוליאסטר, ודנים. קבוצת חמרי הפוליאסטר עברה שדרוגים משמעותיים במהלך 20 השנים האחרונות. חליפת הסקוואט מגיע למתיחה מקסימלית בתחתית התנועה וכתוצאה מכך עוזרת לספורטאי להרים משקל רב יותר. ישנם שני סוגים של חליפות; חד-שכבתית (Single Ply) ורב-שכבתית (Multi Ply). החליפה החד-שכבתית מיוצרת משכבה אחת קשיחה של פוליאסטר ומאפשרת לספורטאי להוסיף משקל מוגבל לסקוואט שלו. החליפה הרב-שכבתית מיוצרת ממספר שכבות פוליאסטר או קנבס, אשר בהתאמה מוסיפות משקל רב יותר למוט.

חולצת לחיצה

חולצה המיוצרת משכבה אחת, או מספר שכבות פוליאסטר או קנבס. תפקידה לעזור לספורטאי להרים משקל רב יותר. חולצות אלו מעוצבות כך שהשרוולים ופלטת החזה מפעילים התנגדות כנגד הורדת המוט לעבר החזה ונמתחים בחזקה בתחתית התנועה כך שהם אוגרים אנרגיה פוטנציאלית שהופכת לאנרגיה קינטית המסייעת באופן משמעותי בעליה חזרה לכדי מצב של נעילה.

התאחדויות בינלאומיות כגון GPC WPO‏ ו-WPC אינן מטילות הגבלות משמעותיות על סוגי חומרים או מס' שכבות בחולצות ובחליפות). התאחדות ה- IPF, שהיא הגדולה בעולם, והיחידה המוכרת על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, מגבילה את מספר השכבות בציוד התמיכה לאחת בלבד, ואוסרת שימוש בקנבס.

שימוש בחומרים משפרי-ביצועים

התאחדות ה-IPF מנסחת חוקים למניעת סימום, ועורכת בדיקות ציוד ובדיקות סימום בתחרויות לפי רשימת חומרים מתעדכנת של הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט. בדיקות הסימום לשוברי השיאים הלאומיים או הבינלאומיים היא תנאי הכרחי להכרה בשיא שהושג.

מלבד ה- IPF אין התאחדויות הרמות-כוח רבות המקפידות על בדיקות סימום. עם זאת, גם התאחדויות שאינן בעלות מדיניות כללית נגד סימום עשויות לקיים תחרויות מסויימות או מקצים מסויימים עם בדיקות כאלה.

הישגי ספורטאים בולטים בתחום הרמות הכוח

הרשימות החלקיות שלהלן הן בעלות איכות מעורבת. הן אינן מתיימרות להציג תמונת מצב עכשווית, או לציין את הספורטאים החשובים ביותר בתחום, אם כי מטרתן להעלות שמות בולטים והישגים בולטים.

בנוסף יצויין כי הרשימות אינן מציינות את האיגוד ("פדרציה") שבמסגרתו הושגו ההישגים הרשומים. נקודה זו חשובה לאור העובדה שלכל איגוד חוקים שונים במקצת, העשויים להשפיע - לעתים, בצורה משמעותית מאד - על התוצאות. כך לדוגמה, בתחרות בה מותר השימוש בביגוד תומך רב שכבתי, אשר לא מתבצעות בה או ביחס אליה בדיקות סימום, ואין בה הקפדה על חוקי ביצוע תרגיל מסוימים - הישגיו של אותו מתחרה עשויים להיות גבוהים במידה ניכרת מאשר הישגיו בתחרות המתקיימת תחת תנאים קפדניים יותר.

ספורטאים בעולם

• לאמאר גאנט (Lamar Gant) - אמריקאי מקולורדו שזכה ב 17 אליפויות עולם רצופות בין השנים 1972-1988(IPF). החזיק ושבר יותר מ-100 שיאי עולם בקבוצות משקל 52–56 ק"ג ו-56–60 ק"ג. היה בעל זרועות ארוכות ועקמת (Scoliosis) חריפה בעמוד השדרה. ביצע דדליפט של 310 ק"ג בשנת 1988 בקטגוריית משקל עד 60 ק"ג.
• סמנר בות' (Sumner Booth) מארצות הברית מחזיק בשיאים בקבוצת משקל מעל 120 ק"ג עם ציוד חד-שכבתי ועבר בדיקת סמים וציוד [משקל אישי 167] סקווט 500 ק"ג או 1103 פאונד לחיצה בשכיבה 401 ק"ג או 883 פאונד סך-כולל / טוטאל - 1271 ק"ג או 2802.7 פאונד.
• קיריל סריצ'ב (Kirill Sarychev) - מחזיק בשיא העולם הנוכחי בלחיצת חזה Raw עם 335 ק"ג.
• אריק ספוטו (Eric Spoto) - מחזיק במקום השני בעולם בלחיצת חזה Raw עם 722 פאונד / 327.5 ק"ג.
• בנדיקט מגנוסון (Benedikt Magnusson) - מחזיק בשיא עולם נוכחי בדדליפט Raw עם 1015 פאונד / 460 ק"ג.
• אנדי בולטון (Andy Bolton)- מחזיק במקום השני בעולם בדדליפט Raw עם 971 פאונד / 440 ק"ג.
• קונסטנטין קונסטנטינובס (Konstantin Konstantinovs) - מחזיק במקום השלישי בעולם בדדליפט Raw ללא חגורה עם 939 פאונד / 426 ק"ג.
• דייב הוף (Dave Hoff) - מחזיק בשיא עולם נוכחי בטוטאל עם ציוד רב-שכבתי בקטגוריית משקל של עד 125 ק"ג - 3005 פאונד / 1364 ק"ג.
• פול "טייני" מיקר (Paul "Tiny" Meeker) - מחזיק בשיא עולם נוכחי ללחיצה בשכיבה עם ציוד רב-שכבתי בקטגוריית משקל SHW עם 1101 פאונד / 500 ק"ג.
• הספורטאי האמריקאי אחמד אבו חאטיר, יליד רפיח, ייצג את הרשות הפלסטינית בתחרויות הרמת כוח.

ספורטאים ישראלים

• וולאד אלחזוב - סקוואט 567.5 ק"ג עם ציוד בקטגוריית משקל SHW, וסקוואט 525 ק"ג Raw בקטגוריית משקל UNL (דצמבר 2018).
• סרגיי פינייאצ'ב - Raw טוטאל 805 ק"ג בקטגוריית משקל SHW.
• אושר סופטי - Raw טוטאל 880 ק"ג בקטגוריית משקל עד 140 ק"ג (דצמבר 2016).
• אלכסיי זיידלין - Raw טוטאל 780 ק"ג בקטגוריית משקל עד 125 ק"ג.
• טום בן-נתן - Raw טוטאל 800 ק"ג בקטגוריית משקל עד 110 ק"ג.
• וואדים קאטונין - Raw טוטאל 780 ק"ג בקטגוריית משקל עד 100 ק"ג.
• חן זוננרייך - Raw טוטאל 702.5 ק"ג בקטגוריית משקל עד 90 ק"ג.
• אלכסנדר אלכסיינקו - Raw טוטאל 675 ק"ג בקטגוריית משקל עד 82.5 ק"ג.
• רן כהן - Raw טוטאל 622.5 ק"ג בקטגוריית משקל עד 75 ק"ג.
• יגאל מוטדה - Raw לחיצת חזה 237.5 ק"ג בקטגוריית משקל עד 110 ק"ג (יולי 2019).

ראו גם

• הרמת משקולות
• פיתוח גוף

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרמת כוח בוויקישיתוף

• חדשות בענף הרמת-הכוח בעולם
• תוצאות עדכניות מתחרויות בכל העולם - All Powerlifting
• תוצאות עדכניות מתחרויות בכל העולם, כולל דירוג יחסי - Open Powerlifting
• ההתאחדות הבינלאומית להרמות כוח (IPA)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27008278הרמת כוח