הרמן ראושנינג
 | |
| תמונה מ-1933 |
הרמן אדולף ריינהולד ראושנינג (בגרמנית: Hermann Adolf Reinhold Rauschning; 7 באוגוסט 1887 – 8 בפברואר 1982) היה פוליטיקאי וסופר גרמני. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ב-1932, ובין 1933 ל-1934 כיהן כנשיא הסנאט של העיר החופשית דנציג. בשלב זה פרש מן התנועה, עזב את גרמניה ונעשה מבקר חריף של הנאציזם. הוא התפרסם בזכות ספרו "שיחות עם היטלר". רמת מהימנותו של ספר זה שנויה במחלוקת בין החוקרים.
ראשית דרכו
הרמן ראושנינג נולד בעיר תורן שבפרוסיה המערבית (כיום טורון Toruń, פולין) למשפחת יונקרים, בני האצולה הזוטרה. אביו לאופולד היה קצין בצבא, והבן הלך בעקבותיו. ב-1899 התקבל לפנימייה הצבאית לצוערים בפוטסדם, אך עזב מטעמי בריאות ב-1903. אז למד מוזיקולוגיה, היסטוריה ולימודים גרמאניים באוניברסיטאות מינכן וברלין. ב-1911 השלים דיסרטציה לדוקטורט על תולדות המוזיקה בדנציג. במלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא הקיסרי, ולחם בחזית המזרחית. הוא הגיע לדרגת סגן ונפצע בקרב.
לאחר תום המלחמה החליט להישאר בשטחים שחוזה ורסאי כפה על גרמניה להעביר למדינה הפולנית החדשה. הוא התגורר בפוזנן והתמנה ליושב ראש התאחדות החקלאים. בשנת 1926 עבר ראושנינג לעיר החופשית דנציג, נקודת חיכוך רגישה בין שתי המדינות.
נאצי
מתוך אמונה כי בידי המפלגה הנאצית נמצא הפתרון למצוקה בה הייתה נתונה גרמניה לאחר המלחמה, הצטרף ראושנינג למפלגה. בשנת 1932 נתמנה ראושנינג לנשיא הסתדרות המורים בדנציג. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה נתמנה ראושנינג ב-20 ביוני 1933 לנשיא הסנאט של דנציג וייצג בנאמנות את האינטרסים הגרמניים ואת התעמולה הנאצית. ב-26 בינואר 1934 נחתם הסכם אי התקפה בין פולין וגרמניה הנאצית. ראושנינג כנציג הגרמנים בפוזנן היה אחד מחותמי ההסכם.
התפכחות
ראושנינג נתגלה כיריבו המר של אלברט פורסטר (אנ'), המנהיג האזורי של המפלגה הנאצית ("גאולייטר" במינוח הנאצי) של אזור פוזנן, שהיה נאצי קנאי. כאשר פעילי המפלגה הנאצית דרשו מראושנינג שינהיג בדנציג את תהליך ההאחדה (בגרמנית: (Gleichschaltung) שמשמעותו כינון השליטה הטוטלית של המפלגה הנאצית על חיי הפרט והחברה, כי יבצע בדנציג מאסר של כמרים קתוליים וכי ישלול מן היהודים את נכסיהם, הביע ראושנינג את סירובו לכך וב-23 בנובמבר 1934 פרש מתפקיד נשיא הסנאט ומן המפלגה הנאצית.
באפריל 1935 נערכו בדנציג בחירות. ראושנינג תמך במועמדים מתנגדי הנאצים וכתב מאמרים המצדדים בשיתוף פעולה עם האוכלוסייה הפולנית. בכך חשף עצמו לסכנה מצידם של הנאצים. הוא מכר את המשקים החקלאיים שהיו ברשותו ונמלט בשנת 1936 לפולין. משם המשיך בנדודיו, בשנת 1937 עבר לשווייץ, בשנת 1938 עבר לצרפת ובשנת 1939 הגיע לבריטניה. בהיותו בבריטניה הצטרף לקהילת המהגרים הגרמניים. הוא לא זכה לאהדת אנשי השמאל שבקרב הקהילה בשל עברו הנאצי והשקפותיו הימניות, אך זכה לאהדת אנשי הימין בקהילה.
ראושנינג היה סופר פוליטי פורה ובין השנים 1911 ל-1959 הוציא לאור 17 ספרים. בשני ספרים שפרסם, האחד שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והשני שנה לאחר פרוץ המלחמה חשף את אופיו המסוכן והניהיליסטי של הנאציזם ואת מהותה של הגזענות והאנטישמיות של היטלר.
הספר הראשון היה "מהפכת הניהליזם" (בגרמנית: Die Revolution des Nihilismus) שיצא לאור בשנת 1938.
הספר השני היה "שיחות עם היטלר" (בגרמנית: Gespräche mit Hitler) שיצא לאור בשנת 1940, הפך לרב מכר עולמי ותורגם למספר שפות. תרגומו לעברית הופיע בארץ ישראל בינואר 1941.
מבריטניה עבר ראושנינג לארצות הברית אליה הגיע במהלך שנת 1941 שם קיבל אזרחות אמריקאית ובשנת 1942 רכש חווה חקלאית סמוך לפורטלנד שבמדינת אורגון בה חי עד למותו בשנת 1982 והוא בן 95 שנים.
"שיחות עם היטלר"
הספר, שהקנה להרמן ראושנינג פרסום עולמי, יצא לאור בראשית מלחמת העולם השנייה. בספר פירט וציטט ראושנינג את הדברים שלטענתו אמר לו היטלר בשיחותיו עמו בין השנים 1932 ל-1934. האותנטיות של השיחות הופרכה עם השנים. ראושנינג טען כי שוחח עם היטלר מאות פעמים, אף על פי ששניהם נפגשו פעמים ספורות בלבד ובאופן חולף. מותחי הביקורת הוכיחו כי ראושנינג ביסס את הדברים על מקורות ספרותיים והיסטוריים שונים וייחס אותם להיטלר, או פשוט בדה אותם בעצמו.
הספר שיקף את אכזבתו ומרירותו של ראושנינג, שמרן ימני מהסוג הישן, כלפי הנאציזם. הוא מעולם לא חלק את השקפת התנועה, אלא הצטרף אליה בתקווה שתביא לרסטורציה שמרנית ולחידוש ערכיה המסורתיים של גרמניה, ובעיקר שיבה לנצרות. אך בעיניו היו הנאצים פופוליסטים וניהיליסטים, ובעצם לא שונים מהותית מהבולשביקים, באופן בו אפשרו ל"טיפוסים פלבאים" למרוד במקומם הראוי בחברה ולהפיל את הטובים מהם. אחת ממטרותיו העיקריות בספרו הייתה הצגת היטלר ואנשיו כעוינים באופן חריף את הכנסייה, כדי לפגוע במעמד הנאצים בעיני הציבור. ריצ'רד שטיגמן-גאל טען שראושנינג הרבה לשים בפי היטלר דברים שבדה בעצמו, שהתפרסמו מאוד בעקבות 'שיחות', כמו הציטוט "המצפון הוא המצאה יהודית" (דהיינו, שהמוסר הנוצרי פגום והיטלר דוחה אותו) ו"לא לקתולים ולא לפרוטסטנטים יש עתיד... דבר לא יעצרני מעקירת הנצרות בגרמניה מן השורש". לאחר המלחמה הפך 'שיחות' לנכס חשוב בידי אפולוגטיקנים נוצרים שביקשו להדוף את הביקורת על מעורבותן העמוקה של הכנסיות הפרוטסטנטיות במשטר הנאצי, או על העזרה שהושיטו כמרים קתולים מסוימים לפושעי מלחמה נמלטים. כנגד דבריהם הרבים של היטלר ואידאולוגים נאצים בשבח הנצרות וניסיונותיהם לעגן את דרכם בה, יכלו מגיניה להביא ציטוטים מהספר. ראושנינג ביקש להציג את המשטר כאופורטוניסטי לגמרי, ואף את האנטישמיות הפרועה שלהם – בניגוד לאנטישמיות המדודה והשמרנית שלו ושל הימין הישן, שהוא עצמו קידם בחוקים אנטי-יהודיים שיזם בדנציג – כלא יותר מאשר הצגה להמונים. כך, שם בפי היטלר את המילים "אם היהודים לא היו קיימים, היינו צריכים להמציא אותם" ו"אנשים זקוקים לאויב... לא ארשה את השמדת היהודים, אחרת אצטרך להמציאם שוב."[1] מנגד, יש היסטוריונים הטוענים שיש גרעיני אמת בספר, ולמרות שהוא איננו מבוסס על תמלול מדויק של השיחות, ראשונינג העלה נקודות שאכן נאמרו לו. היסטוריונים אלו מצביעים על כך שרעיונות היטלראים שכתב ראשונינג עוד לפני המלחמה התגשמו במלחמה.[2] כמו כן נטען כלפי מכחישי המהימנות של הספר שהם עסקו בהכחשת השואה. [3]
הספר הופיע בתרגום לעברית בארץ ישראל בראשית שנת 1941.
המהדורה העברית
- שיחות עם היטלר. תרגום מ.ז. וולפובסקי. ספרית רמון, ינואר 1941.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו: Richard Steigmann-Gall, The Holy Reich: Nazi Conceptions of Christianity, 1919–1945, Cambridge University Press, 2003. עמ' 27-29; Roderick Stackelberg, The Routledge Companion to Nazi Germany, Routledge, 2007. עמ' 23-24.
- ^ ראו: ויקיפדיה בשפה האנגלית, בערך המקביל לערך זה - הערך Hermann Rauschning .
- ^ שם.
30610434הרמן ראושנינג