הרכבל לאי רוזוולט (ניו יורק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכבל לאי רוזוולט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מאפיינים כלליים
שימוש חציית נהר האיסט ריבר להולכי רגל המגיעים ממנהטן שיעדם האי רוזוולט, ולהפך.
מיקום מנהטן, רחוב 60 עם השדרה השנייה במערב, והאי רוזוולט במזרח.
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה יולי 1975 – ספטמבר 1976 (כשנה ו־9 שבועות)
מידע נוסף קיבולת מקסימלית בקרונית - 125 נוסעים.
מידות
אורך 940 מטר
גובה 76 מטר מעל הנהר
מאפיינים תפעוליים
נתיבים 2
בעלים Roosevelt Island Operating Corporation (אנ')
מפעיל Leitner-Poma (אנ')

הרכבל לאי רוזוולט הוא רכבל חשמלי אווירי בניו יורק שפרוס מעל איסט ריבר ומחבר את האי רוזוולט לאפר איסט סייד במנהטן בקו מזרח-מערב בין האי לשדרה השנייה, בנקודה שבין רחובות 59 ל-60, כשהכניסה למערכת היא מרחוב 59[1]. הרכבל הוא הרכבל החשמלי הראשון המופעל בצפון אמריקה, לאחר שנפתחה בשנת 1976[2]. מאז הוסעו באמצעותו מעל 26 מיליון נוסעים.

הרכבל מורכב משתי קרוניות הפועלות הלוך ושוב בשני כבלים מקבילים. זוהי אחת מצורות ההובלה ההמוניות בניו יורק שאינה מנוהלת על ידי רשות התחבורה המטרופולינית (אנ'), אך משתמשת במטרוכארד (אנ') של המערכת הזו ויש לה העברות חינם אליה.

הרכבל מופעל על ידי חברת לייטנר-פומה (אנ') מטעם התאגיד המבצע של האי רוזוולט (אנ'), תאגיד ציבורי לתועלת הציבור שיוסדה בשנת 1984 כדי להפעיל שירותים באי.

האי רוזוולט היה מחובר למנהטן ולקווינס באמצעות קרון חשמלי שחצה את גשר קווינסבורו מאז פתיחתו בשנת 1909[3]. שני קרונות חשמליים אלה עצרו באמצע הגשר ומשם עברו למעלית, שהורידה את הנוסעים לאי. עד שנת 1976, זה היה החיבור היחיד לשני הרבעים הללו, ולעיר בכלל, מהאי.

ב-1 במרץ 2010 נסגר הרכבל כחלק ממיזם שיפוץ ושדרוג בעלות של כ-25 מיליון דולר. זאת לאחר שבשנת 2006 נותק זרם החשמל לרכבל, ו-76 אישה ואיש היו תקועים בקרונית במשך שעות ארוכות[4]. במהלך השיפוץ הוחלפו כל הרכיבים למעט שלושת בסיסי המגדל. בין השיפורים המרכזיים: כבלי הקרוניות יכולים לפעול באופן עצמאי זה מזה, כאשר לכל קרונית 2 כבלים משלה, שבלתי תלויים בקרונית שמגיעה מהכיוון הנגדי. לפני כן נאלצו הקרוניות לנסוע במקביל. הרכבל נפתח מחדש ב-30 בנובמבר 2010. הפרויקט הושלם תוך תשעה חודשים, ארוך בחודשיים מהמתוכנן במקור[4]. הקרוניות נגישות לכיסאות גלגלים ולאופניים[1]. בנקודת היציאה מהרכבל על האי רוזוולט, יש גישה לאוטובוס האדום (אנ') שמבצע הסעה חינם מסביב לאי. האוטובוס יוצא מתחנת הרכבל כל 8 דגות בשעות העומס, וכל 15 דקות בשאר השעות. יוצאים במקביל 2 אוטובוסים לכיוונים מנוגדים לאורך הכביש הטבעתי המקיף את האי[5].

המסוף במנהטן, מבט מדרום מזרח, מכיוון רחוב 59.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרכבל לאי רוזוולט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Roosevelt Island Tram, ny.com
  2. ^ Ferretti, Fred (May 1, 1976). Aerial Tram Ride to Roosevelt Island Is Opened With a Splash on O'Dwyer. The New York Times May 1, 1976, p. 69.
  3. ^ Queensborro Bridge Opens To Traffic, New York Times, March 31, 1909
  4. ^ 4.0 4.1 Roger Clark, Roosevelt Island Tram Once Again Running Over The East River, WayBackMachine, November 30, 2010
  5. ^ RIOC Red Bus & Q102, Roosevelt Island Operating Corporation
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32517027הרכבל לאי רוזוולט (ניו יורק)