הרדן אשכנזי
הרדן אשכנזי (1908 – 1975) היה פרופסור לנוירוכירורגיה, מייסד ומנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים בילינסון, מחלוצי הנוירוכירוגיה במדינת ישראל, בעל שם עולמי בנוירוכירורגיה.
קורות חיים
אשכנזי נולד ב-1908 בבוקרשט שברומניה, למשה-מיכאל ולבוקה ליבוביץ. התקבל ללימודי רפואה בפריז, אותם סיים ב-1933. התמחה בנוירוכירורגיה בבית החולים "לה פיטיאה", ובהמשך השתלם במרכזים המובילים בארצות הברית, בקנדה, באוקספורד ובסטוקהולם. ב-1939 התמנה לנוירוכירוג בבית החולים המרכזי בבוקרשט. בשנות הארבעים אשכנזי התחתן עם נינה.
ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נשלח לטפל ביהודים שהוגלו לאוקראינה. ב-1943 התמנה למנהל המחלקה לנוירולוגיה בקליניקה של הצלב האדום בבוקרשט. בשנים 1943–1946 כיהן כמנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בבית החולים היהודי "קאריטאס".
בני הזוג אשכנזי תכננו לעלות לארץ ישראל, אך קברניטי המשטר ברומניה אסרו עליהם בגלל תרומתו הרבה של אשכנזי לרפואה הרומנית. ב-1947, לאחר התערבותה של שרת החוץ היהודיה אנה פאוקר, עזבו את רומניה והפליגו לארץ ישראל באוניה פאן יורק.[1] האוניה נתפשה על ידי הבריטים והובלה לקפריסין. לאחר מספר שבועות ההגנה הבריחה את הזוג אשכנזי לארץ ישראל והם הגיעו בפברואר 1948[2].
אשכנזי ייסד בבלינסון את היחידה לנוירוכירוגיה אשר בשנת 1948 הפכה למחלקה[3]. ב-מלחמת העצמאות ניתח את רוב פצועי הראש, שהובאו אליו מרוב החזיתות.[4][5]
ב-20 במרץ 1948 במסגרת מינויים של יועצים רפואיים לקצין רפואה ראשי ד"ר חיים שיבא מונה אשכנזי יועץ לכירורגיה של נפגעי מוח[6]
הניתוחים שבוצעו במחלקתו היו מסוג שנעשו רק בשלושה מקומות נוספים בעולם: סטוקהולם, לונדון ואמריקה[7]. באוקטובר 1952 ציינה המחלקה את הניתוח האלף שבוצע בה[8]. בתחילת 1953 החל לנתח במקביל גם בבית החולים אסותא רמת החייל[9]. בנובמבר 1959 הוזעק אשכנזי לגאנה לטפל בילד ישראלי שנפגע בתאונת דרכים[10]. במהלך שהותו בגאנה קשר קשרים עם בית החולים בגאנה והזמין לטיפול בישראל מספר חולים שנמצאו מתאימים לכך[11]. בשנת 1964 הוזמן לכנס נוירוכירורגים במזרח התיכון[12].
אשכנזי פיתח מאוד את ענף ניתוחי האונקולוגיה הנוירוכירורגית[13].
ביולי 1959 הועלה לדרגת פרופסור חבר קליני באוניברסיטה העברית בירושלים[14]. עם הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב נמנה אשכנזי על צוות הפקולטה, והמחלקה בבילינסון סונפה לפקולטה לרפואה[15]. ב-1965 מונה לפרופסור מן המנין באוניברסיטת תל אביב. פרסם כ-100 עבודות מחקר. מתלמידיו - פרופ' אלברט ברטל שייסד וניהל את המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים איכילוב.
אשכנזי נפטר ב-1975, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
ראו גם
- העלייה הרומנית בארץ, באתר Slidegur ("פרופ' הרדן אשכנזי נוירוכירורג בעל שם עולמי", עמוד 9).
לקריאה נוספת
- פרופ' נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799", איתי בחור-הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: אשכנזי, הרדן פרופ', עמודים 106–107.
- עפר גביש, "לא אשכח זאת רעי", סיפור הצלתו של אמנון בן יהודה על ידי פרופ. הרדן אשכנזי.
- מת פרופ' אשכנזי, מעריב, 6 באוגוסט 1975
הערות שוליים
- ^ Page 83 - The Third Battalion in_Neat http://www.idekel.co.il/Books/haapala/files/basic-html/page83.html
- ^ מת פרופ' הרדן אשכנזי, דבר, 6 באוגוסט 1975
- ^ מחלקה לנוירו-חירורגיה בביה"ח בילינסון, על המשמר, 29 במרץ 1948
- ^ "מידע לרופא", 43, מרץ 1986, עמוד 38
- ^ המחלקה לנוירוחירורגיה, על המשמר, 5 ביולי 1948
- ^ "כל חייל חזית" - השירות הרפואי צבאי בארץ ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1947-1949, ברוך הורוויץ, כרך ב', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, שנת 2000, פרק: תקופה שנייה: שלב העמידה, חלק ב', עמוד 89
- ^ 130 ניתוחי מוח מסובכים, דבר, 30 בספטמבר 1948
- ^ בקופת חולים, קול העם, 9 באוקטובר 1952
- ^ הרוחב בית חולים אסותא, שערים, 23 בפברואר 1953
- ^ נירו־כירורג מבי"ח בילינסון הוזעק לטיפול בילד שנפצע בגאנה, הצופה, 16 בנובמבר 1959
פרופ. אשכנזי חזר מגאנה, קול העם, 23 בנובמבר 1959 - ^ נותח בישראל וחזר לגאנה, דבר, 8 במאי 1960
גנאי שמת בישראל יובא לקבורות במולדתו, על המשמר, 5 בפברואר 1960 - ^ ישראל הוזמנה רשמית זו הפעם הראשונה לקונגרס איגוד הנוירוכירורגים במזרח התיכון, על המשמר, 24 בספטמבר 1964
- ^ ראו לדוגמה: מחקר מדענים ישראלים לגילוי ומיקום גידולי מוח, על המשמר, 26 ביולי 1961
- ^ מנויים חדשים בביה"ס לרפואה, למרחב, 21 ביולי 1959
- ^ נקבע סגל המורים לביה"ס לרפואה בתל־אביב, מעריב, 19 במרץ 1964
31613970הרדן אשכנזי